סערה מחשמלת בארצות הברית. בסוף השבוע הוצגה, סוף סוף, הגרסה הסופית של הרכב הכי חשוב של ג'נרל מוטורס לשנים הקרובות, השברולט וולט, וניתנה לעיתונאים הזדמנות ראשונה לבצע נהיגת מבחן משמעותית.
או אז התברר שבניגוד להצהרות שברולט בתהליך הפיתוח הארוך שזכה לתמיכה ולמענקים נדיבים מממשל אובמה - הוולט היא לא בדיוק מכונית חשמלית במלוא מובן המילה והיא נוסעת גם בעזרתו של מנוע בנזין בנפח 1.4 ליטר שהיה אמור לשמש כגנרטור בלבד לטעינת המצברים, מה שהופך אותה למכונית היברידית ומקרב אותה למכוניות כמו הטויוטה פריוס בגרסתה הנטענת (פלאג-אין היבריד) ומרחיק אותה ממכוניות חשמליות מלאות דוגמת הרנו פלואנס ZE אותה בחנו כאן לא מזמן.
היום כבר ברור שמלאי הנפט שנותר בכדור הארץ מוגבל ולא יוכל לשמש אותנו, בהיקף השימוש כיום, לעד.
בנוסף, זיהום האוויר הכבד הנגרם מפליטות בתהליך שריפת הדלק והשפעתו ההרסנית על בני האדם ועל שכבת המגן של האטמוספרה נראים מחיר כבד מדי לתשלום.
העתיד כבר כאן?
די ברור שהעתיד מצוי במנועים חשמליים שיניעו את המכוניות. הם פשוטים, יעילים משמעותית ולא פולטים כל זיהום. לראיה: רכבות ותחתיות חשמליות מניעות מיליוני בני אדם מדי יום ביעלות רבה. הבעיה שבניגוד לרכבות הנוסעת על מסילה קבועה ומקבלות אספקה חשמלית קבועה, במכונית יש צורך לסחוב מאגר שהוכן, כלומר הוטען, מראש, עם מספיק אנרגיה, וכאן בדיוק טמונה הבעיה - בשלב טכנולוגי זה - המחיר, הנפח והמשקל של כמות מספקת של סוללות שיוכלו להעניק למכונית חשמלית עצמאות וטווח נסיעה כמו של מכונית מונעת בבנזין הוא לא ריאלי באף אחד מהפרמטרים. לכן, המהנדסים מחפשים פתרונות שונים:
הגישה הפשוטה אותה אפשר לפגוש במכוניות כמו הניסאן ליף והסיטרואן סי זירו מציעה סוללה קבועה עם טווח נסיעה מוגבל יחסית של כ-160 ק"מ ואפשרות לטעינה ביתית רגילה שאורכת כ-8 שעות או טעינת בזק לכ- 70 אחוז מעוצמת הסוללה בשקעים מיוחדים שאורכת כחצי שעה.
שי אגסי, מייסד והוגה בטר פלייס, מציע שיטה אותה אפשר לפגוש ברנו פלואנס ZE, העושה שימוש בסוללה נשלפת המסוגלת להעניק טווח של כ-160 ק"מ וניתנת להטענה ביתית אך גם להחלפה מהירה תוך כ5 דקות במאין תחנת "תדלוק" חשמלית מיוחדת.
בג'נרל מוטורס חשבו על רעיון מקורי – שילוב של גנרטור מונע בנזין כמאריך טווח שיכנס לפעולה ויטעין את הסוללה במידה וזו תיחלש. על פי מחקרים שערכה החברה מרבית האנשים לא נוסעים ביום יותר מ-60 ק"מ על כן חבל לצייד את המכונית החשמלית בסוללה יקרה וגדולה ובאמצעות טעינה בעת הצורך ע"י הגנרטור ניתן למעשה להגדיל את טווח הנסיעה לכמעט בלתי מוגבל. היו שטענו שהשימוש בגנרטור בנזין למעשה מבטל את יתרונותיה החשמליים, אחרים טענו שבשלב טכנולוגי זה האפשרות של נסיעה חשמלית בעיקרה ללא הגבלת טווח היא יתרון גדול, בשברולט טענו שהמכונית תציע צריכת דלק אפסית של קרוב ל100 ק"מ על כל ליטר בנזין.
כאמור, ממשל אובמה העניק לג'נרל מוטורס מענקי פיתוח נדיבים שעזרו לחברה להיחלץ מהמשבר הגדול של 2008 שהעמיד אותה על סף פשיטת רגל.
הבעיה היא שהמכונית הסופית שהוצגה בסוף השבוע שעבר לעיתונאים, בניגוד להבטחות, לא משתמשת במנוע הבנזין, שנפחו צמח מ1 ליטר בתכנון המקורי ל1.4 ליטר בגרסת היצור, רק לטעינת המצברים אלא גם נעזרת בו, אמנם באחוזים נמוכים יחסית, גם להנעת הגלגלים כשהמצבר חלש במיוחד או במהירויות גבוהות מעל 110 קמ"ש בהם קצב התרוקנות המצבר מהיר במיוחד.
גבירותיי ורבותיי, הפתעה!
העיתונות האמריקאית נעמדה על הרגלים האחוריות ועל אף שבנסיעות המבחן הושגו תוצאות מרשימות עם צריכת דלק ממוצעת של סביב ה-50 ק"מ לליטר היו שהגדילו לעשות וטענו שג'נרל מוטורס שיקרה לציבור ולממשל האמריקאי כדי לזכות בכספים לפיתוח מכונית חשמלית בעוד שהתוצאה הסופית היא לא יותר ממכונית היברידית משוכללת.
בג'נרל מוטורס טוענים שהסיבה שמערכת ההנעה לא פורסמה עד החשיפה הייתה מטעמי חשש לגניבת פטנטים והם מצידם עמדו בכל הבטחותיהם. הוולט, לשיטתם, היא הפתרון היעיל והחסכוני ביותר שקיים כעת בשוק.
שיווק המכונית אמור להתחיל בארצות הברית בתוך מספר שבועות כשהיא מצוידת בתג מחיר לא זול כלל של 41 אלף דולר, גבוה משמעותית משל מכונית היברידית.
הוולט אמורה להגיע לישראל בעוד כשנה לצרכי תקינה ובחינת הכדאיות לשווקה כאן. פרמטר מאוד משמעותי בשיקולי הכדאיות טמון באיך רשות המיסוי תתייחס אליה – האם כמכונית חשמלית הנהנית ממיסוי בגובה 10 אחוזים או כהיברידית עליה ידרשו 45 אחוזי מס.
>>אם כבר יש מנוע בנזין, קבלו טיפים לחסכון בדלק