זבל של אוטו

טוב, אנחנו מצטערים מראש, זה קצת דוחה ובאייטם הזה יהיה הרבה עיסוק בקקי, אבל מסתבר שאם שמים רגע את הריח הרע בצד יש בזה הרבה הגיון.

רבים בוודאי זוכרים את סיום החלק הראשון של אבן הדרך הקולנועית "בחזרה לעתיד", בו ד"ר אמט בראון חוזר עם מכונית הדלוריאן שהוסבה למכונת זמן כדי לאסוף את מייקל ג'יי פוקס ואת זוגתו למסע בעתיד ובמקום לתדלק פותח את פח האשפה שליד הבית ומשליך למכשיר מיוחד בדלוריאן שלל זבל שהופך לאנרגיה.

אמנם עבר כבר דור מאז "בחזרה לעתיד", אך סרטים לחוד ומציאות לחוד ומה לעשות, אנחנו עדיין נוסעים על כבישים במכוניות די קונבנציונליות המונעות ע"י אותם דלקים כמו בראשית המאה העשרים.

ועדיין, מסתבר שברעיונות המהפכניים של רוברט זמקיס, במאי "בחזרה לעתיד", היה בהחלט משהו. כעת העולם נחשף ל - Bio Bug, המכונית הראשונה שנוסעת על חרא.

ממלאים קקי ונוסעים?

טוב, בערך. זאת אומרת, לגמרי כן, אבל זה לא שממלאים את מיכל הדלק בפליטות אנושיות והמכונית נוסעת. זה לא פשוט כל כך ונדרש תהליך כימי מורכב בכמה שלבים:

ראשית, במתקן לטיהור השפכים מפיקים מכל מה שנאסף מהבתים מתאן, ביו-גז שמופק ע"י בקטריות המפרקות את החומרים האורגניים בתהליך אנאירובי.

בשלב הבא, הגז עובר טיפול נוסף בו מופרדת ממנו חד תחמוצת הפחמן.

בסוף התהליך, המכונית נוסעת ממש כאילו מדובר במכונית רגילה המונעת ע"י בנזין. אגב, למי שמתעניין, היא גם לא פולטת ריח של שירותים ציבוריים.

 גנקו, חברת בת של חברת טיהור שפכים גדולה מאזור בריסטול שבבריטניה ההחלטה להפוך את התיאוריה למציאות. לצורך התפקיד גויסה מכונית חיפושית חדישה עם גג נפתח. הבחירה בחיפושית נעשה משתי סיבות עיקריות - האנשים שמאחורי הפרויקט רצו להעניק לו נופך שיקי, רחוק ככל האפשר מביוב, וגם, האין זה נפלא, הבאג (השם של החיפושית בעולם) של פולקסווגן תיסע בעזרת הדלק שהבאגס (בקטריות) הפיקו. באנגלית זה נשמע יותר טוב.

בכל מקרה אנשים שחוו את נסיעת במכונית החרא מדווחים על ביצועים מצוינים ושימושיות מלאה.למי שמתעניין כמה חרא לק"מ היא צורכת נספר שהמומחים של גנקו בדקו גם את זה והגיעו למסקנה שהביוב השנתי של 70 בתי אב יספיק לבעליה של חיפושית שובבה ומונעת בחרא יכולת תנועה מלאה למשך כשנה בה האנגלי הממוצע נוהג כ-16 אלף קילומטרים.

>> קצת פחות עתדני, לקחנו סיבוב על הרנו פלואנס ZE  החשמלית של אגסי