בעוד שאין עוררין על כך שמנועים חשמליים הם יעילים, חסכוניים ואמינים ממנועי בנזין, הבעיה המרכזית ממנה סובלות החשמליות של היום היא מציאת דרך יעילה לסחוב מספיק אנרגיה שתעניק חופש תנועה כמו של מכוניות עם מנוע בעירה פנימית ולא טווח מוגבל של בין 100 למקסימום 200 קילומטרים בין טעינות.
אמנם טכנולוגיית הסוללות כל העת משתפרת והופכת זולה ויעלה יותר אך לכולם ברור שזוהו פתרון ביניים בדרך למכונית העתיד שתעשה שימוש בטכנולוגיית תא דלק.
מכונית תא דלק היא למעשה מכונית חשמלית, אך בניגוד לחשמליות המוכרות את האנרגיה להפעלת המנוע היא לא מקבלת מסוללה הנטענת ממקור אנרגיה חיצוני או במילים אחרות מתחנת כוח מזהמת, אלא על ידי תהליך פנימי, ללא כל פליטת מזהמים, של ערבוב מימן וחמצן שיוצר כוח חשמלי. בניגוד לטווח המוגבל של הסוללות הגדולות בחשמליות של היום, מיכל גז מימן בגודל מתקבל על הדעת לשילוב במכונית משפחתית יכול לספק טווח של כ-600-700 קילומטרים.
למרות שכבר לפני לא מעט שנים יצרניות רכב שונות החלו לפתח ואף הציגו אבות טיפוס נוסעים בטכנולוגיה זו, משהו בדרך להפיכת הטכנולוגיה למוצר בעלות מתקבלת על הדעת שיכולה להגיע למכוניות בייצור המוני נתקע.
עם זאת, אפילו הספקנים בעולם הרכב מציינים שברור שמדובר בטכנולוגיית המחר שגם תשאר כזו. כעת, במטרה לשנות את פני התמונה, החליטו קונצרני הרכב הגדולים פורד, ניסאן ודיימלר (מרצדס) לשים את הכבוד העצמי בצד, לאחד כוחות ולשתף פעולה על מנת להציג בשנת 2017 מכונית תא דלק בייצור סדרתי.
אמנם לא מכבר טויוטה וגם יונדאי הבטיחו כי ישיקו מכונית תא דלק בייצור סדרתי כבר ב-2015, אך להצהרה המשותפת של ניסאן, פורד ומרצדס מהיום מצורפת גם הבטחה חשובה ביותר להצגת תג מחיר זמין ובר השגה.
שלוש היצרניות כבר עוסקות מזה מספר שנים בפיצוח טכנולוגיית ההנעה במימן, אך כעת הן מקוות שאיחוד הכוחות וחלוקת הטכנולוגיות יביאו לפריצת הדרך המיוחלת, כמו גם לקביעת תקנים, מפרטים וסטנדרטים עולמיים לרכיבים השונים הקשורים בטכנולוגיה החדשה שאולי תשנה בתוך זמן קצר ממה שאנו חושבים את פני התחבורה בעולם.
