כמעט כמו הסמארטפונים, בזמן האחרון נראה שקורקינטים ואופניים חשמליים הפכו לסוג של סמל סטאטוס בקרב בני הנוער ובאזורים מבוססים כלכלית כמעט כל נער ונערה מחזיקים בכלי שכזה.
המחירים לא זולים ובני נוער עם תודעה אופנתית גבוהה לרוב לא מסתפקים בכלים הזולים ודורשים, ובדרך כלל גם מקבלים, מהוריהם את הכלים הכי יקרים שבנמצא בעלות של עד 18 אלף שקלים.
אם בעבר, עד גיל הרישיון בני נוער היו מתנעים ממקום למקום ברגל, בעזרת דיווש באופניים רגילים או בהסעות של ההורים, הרי שנראה שמגיל חטיבת הביניים, בעיקר במרכז הארץ, קשה להיות ממש להיות "אין" אם אין לך כלי תחבורה ממונע.
עוד ב-mako רכב
איך אופניים חשמליים הפכו מכלי ירוק למסוכנים?
צפו: מעל 250 קמ ש באופניים
בניגוד לקטנועים, אופנועים וכלי רכב שצריכים רישוי ומצריכים רישיון נהיגה כדי להשתמש בהם, כאן, על אף שמרבית הכלים מגיעים למהירות של כמה עשרות קמ"שים, אין שום פיקוח ואכיפה ולמרות שעל פי החוק צעירים עד גיל 18 צריכים לרכב עם קסדה, רק מעטים מקפידים להשתמש במגן לראש.
חלק מהצעירים המשתמשים בכלים אלה נוסעים במהירויות גבוהות על המדרכות בין אנשים ואילו אחרים משתמשים בכביש, לרוב מבלי להקפיד יותר מדי על חוקי התנועה. עם לא די בכך יש גם סוגיות ביטוחיות לא פשוטות בנוגע לשימוש בכלים שכאלה ומצב בו יש תאונה עם מעורבות ונזק של צד ג' המשתמשים והוריהם בהחלט חשופים לתביעות פיצוי אזרחיות.
עם זאת יש גם צדדים חיוביים ואין ספק שהכלי הממונע האישי גורם לבני הנוער להיות עצמאים יותר ומשחרר את ההורים מהסעות אין סופיות לבתי ספר, חוגים וחברים.
