לפני קצת יותר משלוש שנים דיווחנו לראשונה על המיזם המהפכני של סקוט וג'ולי ברוסו, זוג מהנדסים מאיידהו שבארה"ב, שהגו רעיון המשלב בין שני דברים שיש בשפע במאה ה-21 על כדור הארץ - אור שמש וכבישים.
שימוש באנרגיה המופקת מהשמש אינה דבר חדש, ולמען האמת ישראל הייתה אחת החלוצות לשימוש בה עם המצאת קולטי השמש לחימום מים לפני יותר מחצי מאה. בהמשך ההמצאה הפשוטה הזו הפכה לפופולרית בכל העולם וכבר לפני דור החלו לפתח גם קולטים מתקדמים בהרבה שיודעים להפוך את האנרגיה הנקלטת מהשמש לאנרגיה חשמלית של ממש. טכנולוגיה זו זוכה בשנים האחרונות לשימוש נרחב יותר ויותר כשאנשים פרטיים או מפעלים הופכים את הגגות שלהם לחוות סולאריות קטנות לייצור חשמל לצרכים אישיים ואף לשימוש רשת החשמל הארצית.
עם זאת, מאחר ששטח הגגות הוא מצומצם ומוגבל ורק גגות גדולים של ממש או חוות ענק על שטחים עצומים מסוגלים להפיק אנרגיה בכמות כלכלית ומאחר ששטחים עולים כסף רב, בינתיים מדובר יותר בעניין תדמיתי ובמרכיב זניח במפת אמצעי ייצור החשמל העולמיים.
כאן בדיוק נכנס לתמונה הפיתוח של בני הזוג ברוסו. כידוע, ברחבי הגלובוס ישנם מיליוני קילומטרים של כבישים שבאופן תיאורטי יכולים להפוך לחוות קולטים אדירות מימדים שיפיקו המון המון חשמל, אך בניגוד לקולטים שמתקינים על הגג ומשמשים למטרה זאת בלבד הפיכת שטחי הכבישים למשטחים סולאריים צריכה בראש ובראשונה להתאים לשימוש המקורי שלהם - כדרך לרכבים וכאן יש בעיה מאחר שהאספלט, ממנו עשויים מרבית כבישי העולם, הוא אטום ולמרות שהוא אוגר חום כדי ליצור אנרגיה בצורה יעילה צריך שהכבישים יהיו מחומר שיעביר את קרני השמש באופן ישיר לפאנלים האלקטרוניים שיותקנו בכביש ויהפכו את הקרניים לאנרגיה.
בני הזוג ברוסו טוענים כי ניתן להחליף את משטחי האספלט בפאנלים של זכוכית שבניגוד לתדמיתה השברירית יכולה, בעובי ובתרכובת הנכונה, להיות חזקה כמו אספלט ובנוסף בעיבוד הנכון גם להציע רמת אחיזה וחיכוך דומה. יתרה מזאת, מדובר בחומר חזק ועמיד יותר לאורך שנים וכזה שצורת ההתקנה על ידי פאנלים נפרדים מאפשרת, במקרה הצורך, תיקונים בלי טלאים.
מאז החשיפה הראשונית של הפרויקט, בני הזוג ברוסו קיבלו תמיכה של כמעט מיליון דולרים ממשרד התחבורה האמריקאי על מנת להכין אב טיפוס שיבחן את התכנות הרעיון. הם הקימו קטע כביש ניסיוני קצר בחצר ביתם ולאחרונה פצחו בפרויקט גיוס כספים באתר Indiegogo במסגרתו השיגו כבר 1.8 מליון דולרים נוספים להמשך הפרויקט.
בסרטון הקצר והמשעשע שפורסם עם תחילת פרויקט גיוס הכספים המיזם מתואר כסוג של מושיע של כמעט כל בעיות האנושות ובין היתר מציינים בו כי לבד מתפקידם כקולטי שמש, הכבישים הסולאריים ישמשו גם להעברת תשתיות תקשורת, חשמל ואינטרנט סופר מהיר, יוכלו להשתמש באנרגיה שנצברה כדי להפשיר קרח ושלג בימים חורפיים, יצוידו בנורות לד וחיישנים שלמעשה יהפכו את הכבישים ל"חכמים" ולבד משימוש בלדים לסימון הנתיבים והחצים שבדרך הם יוכלו להזהיר מפני סכנות מתקרבות, לזהות עומסי תנועה, להאיר וליצור צורות שונות לכבוד אירועים מיוחדים ובאופן כללי להפוך את מראה הכבישים ומה שמסביבם לעתידני.
מה שלא מופיע בסרטון הקצר הוא העלות ולפחות בשלב זה מדובר בטכנולוגיה יקרה ביותר ועלות הקמה של כל קילומטר כביש מוערכת במעל לשני מיליון דולר, סכום אסטרונומי שמטיל ספק בכדאיות הכלכלית של המיזם שלא נראה שיש מדינה שתוכל לעמוד בו בהיקף נרחב מספיק כדי להפוך אותו למשמעותי מבחינת משק החשמל.
זו כנראה הסיבה שמשקיעים גדולים בפרויקטים טכנולוגיים כמו ג'נרל אלקטריק וגוגל ציינו לאחרונה שעל אף שהם מתלהבים מהחדשנות של המיזם בשלב זה יותר נכון מבחינה כלכלית להתמקד בפאנליםסולאריים על הגגות.
בכל מקרה, כדי להגיע לחישוב אמיתי וריאלי צריך לזכור שגם סלילת כבישי אספלט עולה לא מעט כסף, ובין היתר מחיר האספלט הנוזלי נמצא בעליה מתמדת וזינק בשנים האחרונות במאות אחוזים. בנוסף יש לחשב גם את עלויות הקמת ותפעול תחנות כוח שניתן לחסוך, כוח אדם, מאגרי האנרגיה המדלדלים וזיהום האוויר שגורם לתחלואה שעולה מיליארדים בכל שנה שניתן לחסוך אשר ביחד אולי משנים את מידת כדאיות המיזם שאנו בהחלט נוטים להתלהב ממנו.
>> עוד מקור אנרגיה זמין ושימושי: מכונית שנוסעת על חרא
