"זה לא מה שהבטיחו לנו", חושבים בוודאי לא מעט אנשים שגדלו על סרטי מדע בדיוני מאמצע המאה העשרים בהסתכלם על המציאות מסביב, בתחילתו של העשור השני של המאה העשרים ואחת.
ההתקדמות הטכנולוגית העצומה שעברה על האנושות בחמישים השנים הראשונות של המאה העשרים גרמה ללא מעט אנשים להאמין שהקצב המטורף הזה ימשיך ויביא את האנושות, בפתחן של שנות האלפיים, לקדמה טכנולוגית כזו שתשנה באופן מהותי את הדרך בה אנו חיים.
אז אמנם היו דברים שאף אחד לא חזה כמו מהפכת האינטרנט והטלפונים הסלולריים ששינו את הזמינות המוחלטת לקשר ולמידע, אבל מלבד זאת חייבים להודות שאנחנו נמצאים במקום די דומה לאיפה שהאנושות הייתה באמצע המאה העשרים: הבתים שלנו נראים אותו הדבר, אנו משתמשים באותם מקורות אנרגיה, לוקח לנו אותו הזמן להגיע למדינות שמעבר לים וגם בתחבורה היומיומית אנחנו עדיין רחוקים מאוד מכל אותם חזיונות לכלי רכב שעפים בשמיים. אז נכון שבמכוניות היום כבר התרגלנו למערכת ניווט לווינית, בקרת אקלים דיגיטלית ואפילו למערכות אלקטרוניות שיודעות לעזור לנו להיחלץ ממצביים מסוכנים ומתאונות אבל אנו עדיין נוהגים בעצמנו את מכוניותינו, העושות שימוש באותה טכנולוגיית מנועים, על אותם כבישים פקוקים ועמוסי תאונות.
בהעדר תחבורה ציבורית ראויה מי מכם לא חשב, בעודו מזדחל בפקק בדרך לעבודה, על הצורך בטכנולוגיה שתדע לחבר את כל המכוניות לשיירה אחת שתוכל לנוע בעצמה כמו בתנועה על מסילה על ידי תקשור בין המכוניות בזמן שאתם תוכלו לשתות ברוגע את הקפה של הבוקר ולעבור על הכותרות בעיתון.
מרכיבי הטכנולוגיה למימוש החזון כבר נמצאים במכוניות סדרתיות מסוימות וכל מה שצריך לייצר הוא מנגנון בטוח ואמין מספיק שידע לרתום את כל הטוב הזה לכדי מצב בו נוכל להזין נקודת יעד במחשב המכונית והמכונית תעשה השאר בעצמה.
מסתבר שהחזון הזה נמצא במרכזו של פרויקט בו שותפות ארבע מדינות אירופאיות וכמה חברות ענק ביניהן וולוו השבדית, שהפרויקט הזה מתחבר היטב עם ההצהרות שלה להגיע למצב של אפס הרוגים בתאונות על סיפונן של מכוניות וולוו עד שנת 2020.
הפרויקט, שכבר הגיע לשלב ניסויים ראשוניים בכבישים הציבוריים אמור לתת מענה לתנועה בכבישים בין עירוניים מהירים. על פי התוכנית בראש כל שיירת מכוניות תנוע משאית שתוביל את השיירה כמו קטר ברכבת, כשבעמדת הפיקוד שלה ינהג נהג מקצועי ומיומן שיהיה מודע לשיירה אותה הוא מוביל. על פי התוכנית כל משאית כזאת תוכל להוביל כמות גדולה של כלי רכב שיתקשרו ביניהם ויוכלו להצטרף אל השיירה, או לצאת ממנה, בכל עת.
מעבר לנוחות האישית המשחררת ממשימת הנהיגה, לרעיון התנועה בשיירה מספר יתרונות בולטים נוספים כמו שיפור משמעותי בבטיחות הודות לביטול הגורם האנושי, צמצום העומס הודות להפחתה משמעותית במרחק הנדרש בין המכוניות בשיירה וגם שיפור משמעותי בנתוני צריכת הדלק ופליטת המזהמים בזכות תנועה אחידה ונטולת האצות פתאומיות.
בדרך למימוש החזון בכביש הקרוב לביתנו נדרשת עוד לא מעט בשלות טכנולוגית כמו גם קבלת אישורים מהרשויות הרלוונטיות בכל מדינה להפעלת המיזם ואולי אף הקצאת נתיב ייעודי (בדומה לנתיב המהיר בכביש ירושלים תל אביב או לנתיבי קאר-פול הנהוגים בכבישים מהירים רבים בעולם). בכל מקרה צוות הפיתוח עובד במרץ ולטענתו במרחק של קצת פחות מעשור אותו חזון של רכבות של מכוניות הנעות באופן מתואם על הכבישים המהירים יהפוך למציאות.
צפו בסרטונים העוקבים אחר התקדמותו של הפרויקט:
הקונספט
מבחן על אמת בכביש
>> עד שהטכנולוגיה תכנס לשימוש יומיומי, תצטרכו להסתפק בגאדג'טים הזויים