יונדאי וולוסטר טורבו מול פולקסווגן שירוקו (צילום: נעם וינד)
טורבו או לא טורבו-זו השאלה|צילום: נעם וינד
ארגון הצרכנות המשפיע והחשוב באמריקה, "קונסיומר ריפורטס", פרסם אתמול דוח המבקר את הטרנד החדש של יצרניות הרכב למעבר למנועי טורבו קטנים בטענה שבסופו של יום מנועים אלה מספקים ביצועים טובים יותר ולא באמת משפרים את צריכת הדלק. 

הבעיה
לנוכח דרישה לעמוד בתקני זיהום אוויר שהולכים ונהיים נוקשים יותר ויותר, יצרניות הרכב נאלצות בשנים האחרונות לעמול קשה ולמצוא דרכים יצירתיות במיוחד כדי שהרכבים שלהם יזכו בציון ירוק טוב, ציון שמעבר לחשיבות התדמיתית שלו בשווקים עם אג'נדה חזקה לאיכות הסביבה גם מזכה את רוכשי המכוניות בהנחה במיסוי.

יתרה מזאת, העליה החדה במחירי הדלק הביאה את ציבור רוכשי המכוניות, אפילו בשווקים כמו השוק האמריקאי הנהנה מדלק זול יחסית, ליחס חשיבות גדולה לנתוני צריכת הדלק של המכונית ולבחור לא פעם את הגלגלים הבאים שלהם במיוחד על סמך נתון זה.

אין תמונה
פעם מגדשי הטורבו היו נחלתן הבלעדית שלמכוניות הספורט

כדי להפחית את הצימאון לנוזל הצהבהב, יצרניות הרכב שיכללו בתחילה מכלולים וייעלו את פעולת המנועים אבל בשלב מסוים הבינו שאין להן ברירה אלא להקטין את נפח ומספר הצילינדרים ולהציג מנועים חסכוניים יותר. כדי להתגבר על מגבלת ההספק הן ציידו את המנועים הללו בפתרון טכנולוגי שהיה נפוץ עד לפני מספר שנים רק במכוניות ספורט (ומנועי דיזל) בדמות טורבינה הדוחסת אוויר בלחץ גבוה לצילינדרים ומאפשרת בעירה טובה יותר וכתוצאה מכך הספק גבוה בעת הצורך.

הפתרון
במנועי הטורבו מהדור החדש יש מערכת ניהול מנוע אלקטרונית מתוחכמת שיכולה לשנות מהקצה אל הקצה את אופי פעולתם בהתאם ללחץ על הדוושה וכך בתנאי נהיגה "קלים" כמו אלה שבהם נערכים מבחני צריכת הדלק ופליטת המזהמים הרשמיים המחויבים בחוק, הרחוקים מהשימוש היומיומי הטיפוסי, יחידת ההנעה מתנהגת כמו מנוע טיפוסי בנפח קטן ומפגינה חיסכון מופלג.

מצד שני, בתנאי שימוש דורשניים, כשהטורבו נכנס לפעולה מלאה, צריכת הדלק עולה בצורה משמעותית ביותר.

טורבו (צילום: נעם וינד)
השבלול שמשנה את אופיו של המנוע|צילום: נעם וינד

ישראבלוף?
מומחי הקונסיומר ריפורטס טוענים שבשל נפחם הקטן של מנועי הטורבו החדשים כמו ה-TSI של פולקסווגן, האקו-בוסט של פורד ו-1.4 טורבו של שברולט, הטורבינות נאלצות לעבוד קשה לא רק שרוצים לנסוע ממש מהר אלא כמעט בכל תנאי על מנת לספק קצב תנועה סביר. כתוצאה מכך, המנועים הללו השיגו במסלול המבחן שלהם המדמה תנאים יומיומיים, בכל מצב שאינו כולל רגל מרחפת על הדוושה והתאמצות יוצאת דופן לחסוך בדלק, צריכת דלק שלא הייתה נמוכה (ולעיתים אף הפוך מכך) אל מול גרסאות עם מנועים קונבנציונאליים של אותם דגמים.

קרוז (צילום: נעם וינד)
לא תמיד דגמי הטורבו חסכוניים יותר|צילום: נעם וינד

מבצעי המחקר טוענים שברוב הדגמים שהם בחנו גרסאות הטורבו הקטנות אף יקרות יותר לרכישה אל מול גרסאות הבסיס שמצוידות במנועים בנפח גדול יותר ללא מגדש.

כמו כן, יש הטוענים שמעבר לעלות הרכישה הגבוהה גם עלויות האחזקה השוטפות של גרסאות הטורבו גבוהה יותר וזה עוד לפני שמכניסים למשוואה את העובדה שמנוע טורבו שעובד בלחץ גבוה סובל מבלאי גבוה ומהיר יותר וכולל גם חלקים (כמו המגדש) שעלולים להתקלקל ועלותם גבוהה ביותר.

להתרחק ממנועים מוגדשים, או שלא צריך להיכנס לפאניקה?
אנו כאן ב-mako רכב מסכימים באופן חלקי עם קביעת המומחים של קונסיומר ריפורטס, ולמרות שברור שאין קשר בין נתוני צריכת הדלק הפנטסטיים הרשמיים לבין נתוני האמת, עדיין, לאחר שבחנו עשרות דגמים עם מנועי טורבו, מכוניות אלו מציגות כמעט תמיד צריכת דלק טובה במעט (בין 5-15 אחוזים) אל מול דגמים מקבילים עם מנועים אטמוספריים בנפח גדול.

וולוו S80 (צילום: נעם וינד)
מכונית סאלון עם מנוע בנפח של משפחתית זה טוב?|צילום: נעם וינד

אודי S8 (צילום: נעם וינד)
צמד מגדשי טורבו - מנועים מוגדשים עומדים בלחצים גבוהים וחשופים יותר לתקלות|צילום: נעם וינד
הטענה שמנועי הטורבו סובלים מבלאי גבוה יותר אכן נכונה אך הדרך הנכונה להסתכל על הנושא, לטעמנו, היא לקחת בחשבון את החיסכון שמצטבר במהלך השנים בהוצאות הדלק ולראות שהוא יותר ממקזז עלות תיקון של מכלול יקר אחת ל-3-4 שנים.

בכל מקרה, בשוק האירופאי שקרוב יותר לשוק הישראלי מזה האמריקאי, המגמה של מעבר למנועי טורבו קטנים צפויה רק להתעצם בשנים הבאות וגם אם לא נרצה בכך בתוך מספר שנים, כל עוד לא יהיה מעבר נרחב למכוניות חשמליות או לפחות היברידיות, מרבית הדגמים המבוקשים שימכרו בארץ יהיו מצוידים במנועי טורבו.

אופל אסטרה טורבו (צילום: נעם וינד)
אם נרצה או לא, מנועי הטורבו יכבשו את מרבית הדגמים|צילום: נעם וינד