בשנים האחרונות צריכת האלכוהול בישראל זינקה פלאים. אם פעם חלק לא מבוטל מהציבור נרתע מאלכוהול או מקסימום שתה כוס בירה מכבי או יין קידוש בארוחת שישי, כיום קיימת בארץ תרבות שתייה מפותחת שמתחילה במקרים רבים עוד בגיל חטיבת הביניים וכוללת שתיית כמויות לא מבוטלות של אלכוהול.
כך, בעוד שבעבר נושא הנהיגה בשכרות נחשב לגורם שולי לתאונות הדרכים וכמעט ולא נאכף, בשנים האחרונות הנושא הגיע למרכז סדר היום והמשטרה משקיעה מאמצים רבים באכיפתו. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים החליטו לבדוק מה באמת היקפי התופעה וערכו סקר מקיף בקרב מדגם ארצי מייצג של בעלי רישיון נהיגה בישראל.
שותים יותר מבעבר
אמנם בהחלט יש מדינות בהן כמות צריכת האלכוהול לנפש גדולה יותר, אך 46 אחוזים מהנשאלים בסקר הישראלי ציינו כי שתו משקה אלכוהולי לפחות פעם אחת בחודש האחרון.
התופעה שכיחה במיוחד בקרב צעירים בגילאים 17-24, 64 אחוזים מבין הנשאלים בטווח הגילאים הזה ציינו כי שתו אלכוהול בחודש האחרון.
יתרה מזאת, מדיווחי הנהגים ששתו, עולה כי הם שותים בממוצע 4.9 פעמים בחודש. המשקאות הפופולריים הם בעיקר יין ובירה, ו-60 אחוזים מהנשאלים נוהגים לשתותם. בקרב הצעירים 37 אחוזים דיווחו כי הם מעדיפים וודקה.
הרוב המוחלט: בישראל קיימת בעיה של נהיגה בשכרות
יתרה מזאת, 76 אחוזים מהנשאלים סבורים כי למי ששותה ונוהג יש סיכוי בינוני עד גבוה להיות מעורב בתאונת דרכים במוקדם או במאוחר.
עם זאת, קיים חוסר ודאות גדול באשר לכמויות האלכוהול שניתן לשתות ועדיין להיות כשיר לנהיגה. 19 אחוזים מהנשאלים ציינו כי אינם יודעים כלל כמה משקאות הם יכולים לשתות ועדיין לנהוג אחר כך, 14 אחוזים העריכו שהם יכולים להיות כשירים לנהיגה אחרי שתייה של שני משקאות אלכוהוליים, ואילו 9 אחוזים סברו שיהיו כשירים לנהיגה גם אחרי שתיית שלושה משקאות ואף יותר מכך.
תוצאות הסקר היו דומות בכל שכבות גיל הנשאלים, ממצא מדאיג במיוחד לנוכח העובדה שלפני קצת יותר משנתיים נכנס לתוקף חוק לפיו על נהגים עד גיל 24 אסור לשתות כלל.
חלק לא מבוטל מציבור מודע לסכנות ועדיין נוהג
לפי תשובות הנשאלים בסקר, מרבית הנהגים אכן מקפידים לא לנהוג אחרי ששתו אלכוהול. עם זאת, 32 אחוזים הודו כי נהגו לאחר שצרכו אלכוהול.
הנתון בקרב נהגים צעירים חמור אף יותר ו-36 אחוזים מהם נהגו לאחר ששתו. בקרב קבוצת הגילאים של בני 25-29 תופעת שתייה ונהיגה נפוצה אפילו יותר – מעל 40 אחוזים מקרב הנשאלים בקבוצת גיל זו הודו ששתו ונהגו. 13 אחוזים מתוך קבוצה זו ציינו כי הם נוהגים לעשות זאת באופן תדיר.
נתון מדאיג נוסף הוא שכמעט 70 אחוזים מהנהגים חסרי האחריות שנהגו אחרי ששתו ציינו כי הסיעו אחרים ברכב. בהקשר לנתון זה יש לזכור כי מחקרים מצביעים על כך שבמיוחד אצל נהגים צעירים, ככל שמספר הנוסעים ברכב עולה כך עולה הסיכוי לתאונות דרכים, על אחת כמה וכמה כאשר האוחז בהגה והנוסעים ברכב שיכורים.
קמפיין נהג תורן מתגלה כאפקטיבי
למרות הנתונים העגומים, נראה שקמפיין "נהג תורן" חדר לתודעת הציבור וכמחצית מכלל הנשאלים ציינו כי היו בעצמם נהגים תורנים או נסעו עם נהג תורן. בקרב הצעירים הנתון מעודד אף יותר והמודעות לנושא גבוהה באופן משמעותי – כ-80 אחוזים מהם דיווחו על ביצוע נוהל "נהג תורן" לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
הסיכוי להתפס נמוך
למרות שיש להניח שכל מי שיצא למוקדי הבילוי המרכזיים בוודאי נתקל יותר מפעם אחת במחסומים משטרתיים עם שוטרים הדוחפים ינשופים לפיות הנהגים, מסתבר שהציבור בישראל אינו מעריך את הסיכוי להיתפס בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול כגבוה במיוחד ורק שליש מהנשאלים חושבים שהסיכוי להיתפס הוא מוחשי. בקרב הצעירים הנתונים הם מעט שונים ו-51 אחוזים העריכו שהסיכוי להיתפס קיים וגבוה.
10 אחוזים מכלל הנשאלים ציינו שנעצרו לבדיקה (מכל סוג שהוא) על ידי המשטרה במהלך השנה האחרונה לפחות פעם אחת ובקרב נהגים צעירים הנתונים היו גבוהים הרבה יותר והתקרבו ל-50 אחוז.
מקרב הנהגים שנעצרו, 53 אחוזים דיווחו על בדיקה אקראית בצד הדרך, 27 אחוזים נעצרו ליד מקום בילוי, ואילו 4 אחוזים ביציאה מחתונה או אירוע אחר.
>> אולי תנהגו? בזמן האחרון נראה שאנחנו עושים במכונית הכל חוץ מבאמת לנהוג