המודעות הגוברת לבטיחות והפיכתם של מבחני הריסוק לגלויים לציבור הרחב חוללו בעשור וחצי האחרון מהפכה של ממש במידת החשיבות ותשומת הלב שמשקיעות יצרניות הרכב בתכנון וביצור רכבים בטוחים הרבה יותר מבעבר.
מרביתנו מקפידים לבדוק את מספר כריות האוויר, ציוד הבטיחות וכמובן מספר הכוכבים שקיבל הרכב שאנו רוצים לקנות במבחני הריסוק, אך מעטים מאיתנו יודעים שמבחני הריסוק שכולנו מתייחסים אליהם כמו לתורה מסיני מבוצעים במהירות נמוכה יחסית - 64 קמ"ש במקרה של NCAP האירופאי או 56 קמ"ש במבדקי NHTSA האמריקאים.
מחוץ למעבדה, בחיים האמיתיים, כמעט כולנו לא מהססים לרגע לנוע עם רכבנו גם במהירויות כפולות ואף מעבר לכך ונשאלת השאלה מה באמת שווים כוכבי הבטיחות במקרה של תאונה, חלילה, במהירות שכזו.
בתוכנית הרכב הבריטית "הילוך חמישי" החליטו לבחון את הסוגיה ולבדוק מה קורה למכונית בהתנגשות במהירות גבוהה אבל בחרו לא להסתפק במהירות של 120 קמ"ש אלא ללכת על משהו קיצוני יותר - 120 מייל לשעה שהם כמעט 200 קמ"ש.
אמנם רובנו לא בדיוק נוהגים לנסוע במהירות הזו אבל לא מעט משפחתיות מודרנית בלי יומרות של מכונית ספורט יכולות להגיע למהירות שכזו.
לצורך המשימה נודבו משפחתית קומפקטית שמורה היטב וקיר בטון. מכיוון שכצפוי לא נמצא מתנדב שיסכים לנהוג במכונית בעת המפגש היא נרתמה למערכת כבלי מתכת שחוברו לכננת עם כוח משיכה השווה למומנט המופק מ- 16 מנועים של בוגאטי ויירון.
הצוות התמקם במרחק ביטחון, ניתנה ההוראה והמשפחתית הקומפקטית נמשכה אל עבר הקיר ופגשה אותו במהירות של 200 קמ"ש.
צפו: מה קורה כשמכונית פוגשת קיר ב200 קמ"ש
איך נאמר את זה בעדינות? במהירות שכזו אין משמעות למספר כריות האוויר, חגורות בטיחות מתקדמות, הגה קורס ועוד. הפגישה עם הקיר גרמה למכונית להאט מ-200 קמ"ש ל-0 בתוך 16 מאיות השנייה ובמהלך ההאטה הזו הופעלו על המשפחתית הקומפקטית כוחות של שהגיעו בשיא ל-400 ג'י והפכו אותה לערמת מתכת שהקשר בינה לבין צורתה של המכונית ששוגרה למשימה נראה מקרי בלבד.
חשוב להזכיר ולזכור: מהירות מהווה גורם לאחוז נמוך מכלל תאונות הדרכים ומרבית המכוניות המודרניות מרגישות יציבות ונשלטות לחלוטין גם במהירויות גבוהות של 150-170 קמ"ש, אבל במקרה שמשהו משתבש צריך לזכור שחוקי הפיזיקה לא השתנו ותאונה במהירות גבוהה צפויה להגמר באסון.