הנתונים שהתפרסמו עם סיומה של שנת 2012 והצביעו על ירדה חדה בכמות ההרוגים בכבישים הביאו את כל מי שקשור לנושא, משר התחבורה ועד לאחרון שוטרי התנועה, להתהדר בנוצות ניצחון וליחס את ההישג לפעילות שהוא עשה.
באגף התנועה במשטרת ישראל הצהירו בתחילת 2013 על הצלחה גבוהה של תוכניתם להוריד את מספר ההרוגים בכבישים וקציני האגף הרבו להתראיין ולטעון כי התוכנית, שכללה התמקדות בעבירות קשות, מלחמה בנהגים מסוכנים המוגדרים כ"פצצות מתקתקות" וכן מיפוי 200 המוקדים האדומים בכבישי ישראל עשו את שלהם.
עוד ב-mako רכב
נתוני תאונות הדרכים שהמשטרה לא רוצה שתראו
מדוע כביש 6 המודרני הפך לקטלני?
שמנים? המנעו מתאונת דרכים
דובר גם על האפקטיביות של תגבור מערך הניידות, נוכחות שוטרי התנועה בכבישים והצבת עשרות מצלמות מהירות חדשות ברחבי הארץ.
אלא שכנראה השמחה הייתה מוקדמת, ועל פי נתוני משטרת ישראל לשנת 2013 שהתפרסמו בשנתון סטטיסטי מקיף המסכם את פעילותה בכל התחומים עולה כי בשנה החולפת חלה עליה משמעותית במספר התאונות הקטלניות ובכמות ההרוגים.
"המטרה היתה בגדול להוריד את מספר התאונות הקטלניות ואת כמות ההרוגים ובזה לא הצלחנו", הודה בכיר באגף התנועה, "נמשיך לעשות הכל כדי לצמצם את כמות ההרוגים ולהכניס לכלא את הנהגים המסוכנים".
מסתבר שב-2013 נהרגו 316 בני אדם ב-288 תאונות קטלניות, זאת לעומת 301 הרוגים ב-263 תאונות בשנת 2012.
מפילוח הנתונים עולה כי חלה עליה של חמישה אחוזים בתאונות הקטלניות שהתרחשו בתוך הערים, עם 143 תאונות קטלניות במרחב העירוני לעומת 135 ב-2012. בכבישים הבינעירוניים העליה הייתה גדולה יותר ועמדה על 14 אחוזים, עם 156 תאונות לעומת 137 ב-2012. על פי הנתונים שפרסמה המשטרה גם בתחום התאונות הקלות עם נפגעים נרשמה עליה של כארבעה אחוזים.
.jpg)
פילוח הנתונים באשר לסיבות שגרמו לתאונות הקשות משונה ביותר ומנוגד לנתונים מכל מקום אחר בעולם ואולי נועד לתת לגיטימציה לדגשי האכיפה של המשטרה.
כך למשל במקום הראשון בגורמים לתאונות הקשות אנו מוצאים את סעיף המהירות המופרזת והרבה אחריו סעיפים כמו אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, אי ציות לתמרורים ורמזורים, אי שמירת מרחק ועוד. סעיפים כמו נהיגה מוסחת כלל לא מופיעים בדו"ח מאחר שהמשטרה לא בודקת כלל האם נעשה שימוש במכשיר הסלולרי של מי מהמעורבים בסמוך לתאונה.
למרות העליה הקלה במימדי הקטל בכבישים ב-2013 לעומת 2012, במבט רחב יותר ניתן לראות מגמה ברורה ומעודדת מאוד של ירידה עקבית מרשימה של כ-35 אחוזים במספר ההרוגים בכבישים בעשור האחרון ואין ספק שבעקבות ההישג הזה מגיע כל הכבוד לכל העוסקים בתחום.
עם זאת, נתוני כלל התאונות עם נפגעים (הסיכום אינו כולל את תאונות הנזק בלבד שהתרחשו) בעשור האחרון מצביעים על ירידה מתונה יותר של כ-25 אחוזים ואם לנתון זה היו מתווספות גם תאונות "הנזק בלבד" ספק אם הייתה נשקפת ירידה משמעותית במספרים בכלל, מה שמוכיח את מה שאנו טוענים כבר זמן רב: פעילויות גורמי האכיפה וההסברה לא באמת אפקטיביות בשטח למיגור תאונות והירידה החדה במספר הנפגעים נובעת בעיקר מהשיפור העצום ברמת הבטיחות האקטיבית והפסיבית של המכוניות המודרניות והשדרוג המשמעותי בתשתית הכבישים.
