לנצ'יה - הסוף ?

מרקיונה שדיבר על שינוים דרמטיים בארגון החטיבה האירופאית רמז שהשינויים יהיו מרחקי לכת ומקפים ביותר הרבה יותר מביטול תכנונו או הפסקת יצורו של דגם זה או אחר ומעבר לפטורי עובדים וסגירת מפעל יצור מסוים.

הדברים החריפים הללו מצטרפים לדיווחים קודמים בדבר הדגשים של הקונצרן לשנים הבאות הכוללים יעדים כמו הרחבת ההיצע של אלפא רומיאו ומזארטי בשוק הפרימיום, הפיכת ה-500 של פיאט למותג עצמאי עם ליין דגמים מגוון בדומה למיני מבית ב.מ.וו והתרחבותו של מותג ג'יפ, ולטענת האנליסטים מובילים למסקנה ברורה: מותג לנצ'יה, שבמשך מספר שנים לא מבוטלות מחפש את עצמו, יאלץ לשלם את המחיר ולהעלם מהעולם.

 סביר להניח שרובכם לא ממררים כעת מבכי, יתרה מזאת יש להניח שלא מעט מכם כלל לא יודעים שהמותג הזה עדיין קיים ולמען האמת בכלל מתקשים לזכור מתי לאחרונה ראיתם לנצ'יה נוסעת על הכביש, אבל לא תמיד היה מדובר במותג זניח ולמעשה ללנצ'יה יש היסטוריה מפוארת ביותר הכוללת עיצובים מרשימים, יכולות גבוהות והישגים טכנולוגיים שהופיעו בלנצ'יה לראשונה ובהמשך זכו לחיקוי ע"י כל יצרניות הרכב.

יתרה מזאת, לנצ'יה זכתה ב-11 אליפויות עולם בראלי ובארסנל הדגמים שהחברה האיטלקית יצרה במהלך השנים יש כמה מכוניות שכל חובב רכב ישמח לשים עליהם יד.

היסטוריה מפוארת, הווה בעייתי 

אז מה בדיוק השתבש? ובכן, קשה לשים את היד על נקודה אחת וכמעט כמו בכל סיפור טרגי מדובר בשרשרת אירועים שביחד הובילו את המותג למצב בו הוא נמצא היום.

למעשה ניתן לציין שתחילת ההידרדרות החלה ממש מזמן, מיד לאחר שלנצ'יה הפכה לחלק מקונצרן פיאט בשנת 1969.

רכישת המותג רב התהילה על ידי הקונצרן האיטלקי הגדול אמנם הזרימה לחברה הקטנה כסף שאפשר למהנדסים ולמעצבים של לנצ'יה לפתח ליין דגמים מרשים למדי אך הצורך להציג עלויות מתקבלות על הדעת הביאו לפשרות קשות בתחום בחירת החומרים ואיכות ההרכבה של המכוניות ופשרות אלו גבו עד מהרה את מחירן באמינות בעייתית ובעיות חלודה קשות.

בשנות השמונים נראה היה שמרבית הבעיות מהן סבלו רכבי המותג נפתרו ולמרות שאת הנזק התדמיתי היה קשה מאוד לתקן לאט לאט נראה היה כי לנצ'יה עולה על דרך המלך, אבל אז בעל הבית של לנצ'יה, קונצרן פיאט, רכש את אלפא רומיאו שפנתה למעשה לקהל יעד זהה ולנצ'יה נשלחה לחפש את עצמה מחדש ואת הנישה אליה הבוסים בפיאט רצו שהיא תשתייך.

למרות שבדיוק באותה תקופה הלנצ'יה דלתא אינטגרלה הייתה בשיא פריחתה והיא ניצחה מרוץ אחר מרוץ שביחד הביאו ללנצ'יה לא פחות מ-6 אליפויות עולם רצופות בראלי בין השנים 1987-1992, הבוסים של פיאט החליטו שאלפא תתמקד במכוניות עם דגש ספורטיבי ואילו לנצ'יה תנסה לכוון לשוק היוקרתי של מכוניות פרימיום בעזרת מכוניות כמו התמה ולאחריה הקאפה, במטרה לקרוץ ללקוחות המעוניינים ברכב סאלון עם טוויסט ספורטיבי. אך ההימור אל מול המתחרות האיכותיות והעדיפות מגרמניה לא צלח והמיצוב מחדש דרדר את המותג לנתוני מכירות נמוכים במרבית השווקים.

עם תחילת המילניום השלישי לנצ'יה הייתה צריכה שוב להמציא את עצמה מחדש. הוחלט להתמקד בנישה שהחלה לצבור תאוצה לפני כעשור - מכוניות קטנות ומשפחתיות בניחוח פרימיום. הכיוון היה בהחלט נכון אבל לחברה לא היו מספיק מזומנים כדי להציג דגמים אטרקטיביים מספיק שיכלו להציג פייט של ממש  לדגמים מקבילים מבית מותגי פרימיום דוגמת ב.מ.וו ואודי.

זו לנצ'יה או קרייזלר?

ב-2009, בעקבות המשבר אליו נקלעה תעשיית הרכב האמריקאית, פיאט רכשה את קונצרן קרייזלר ובהנהלה המשותפת החדשה החליטו לנצל את המהלך כדי להגדיל את היצע  דגמי מותג לנצ'יה על ידי אימוץ חלק מליין הדגמים של קרייזלר האמריקאית שהחלו להימכר באירופה עם סמל של לנצ'יה.

המהלך גרר אחריו לא מעט חצי ביקורת מצד חובבי המותג הותיקים שהתקשו להבין מה הקשר בין דגמים אמריקאיים מובהקים לבין הלוגו שהיה במשך שנים סימן היכר לטעם אירופאי משובח.

כך או כך, עם 6 דגמים, מהם 3 מקוריים ו-3 מבית קרייזלר, בפורטפוליו החברה  ללנצ'יה שוב היה ליין מלא שאפשר לה בתיאוריה לחזור למקום לו היא ראויה, אך בפועל נתוני המכירות לא זינקו בצורה חדה מספיק כדי להצדיק, בימים של משבר כלכלי מתמשך, את קיום המותג.

 בשלב זה, כאמור, עדיין מדובר בהערכות בלבד על סמך דבריו האחרונים של מרקיונה שחזה שהחטיבה האירופאית של הקונצרן, שרושמת השנה הפסדים של לא פחות מ-700 מיליון יורו, תאלץ לעשות צעדים דרסטיים כדי להבריא ולחזור לרווחיות בתוך מספר שנים.

עם זאת, נראה שאם לא יתחוללו שינויים מפתיעים בשוק הרכב או תקום זעקה של ממש מצד חובבי המותג הרבים לנצ'יה עלולה, למרות הכחשות נמרצות מצד דוברי החברה, להצטרף לעוד שורה ארוכה של מותגים מפוארים שנעלמו ועברו מן העולם.

>> מבחן דרכים לנצ'יה דלתא