במונחים של עולם התחבורה הישראלי המנומנם משהו, השבועיים האחרונים היו לא פחות מסוערים. זה התחיל עם ההחלטה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפרסם את 174 הנקודות הכי מסוכנות על כבישי ישראל. הרשימה, יש לציין, מוכרת לעוסקים בתחום בווריאציות קטנות כבר שנים רבות, אך מעולם לא פורסמה. מדוע דווקא עכשיו? גורמים העוסקים בתחום מסבירים כי ברקע עומדים מאבקי כוח בין הרשות למשרד התחבורה, בין היתר על השאלה מי יקבע את סדר העדיפויות בתיקון הליקויים. עד עכשיו, נציין, לא היו מאבקי כוח והליקויים תוקנו, אם בכלל, בעצלתיים ובאיחור של שנים.
האירוע השני היה דרמטי יותר. שר התחבורה ישראל כץ אמר בראיון לרדיו ללא הפסקה שהוא מקפיא את הצבתן של עשרות מצלמות המהירות המתוכננות עד שתיערך בדיקה שהן מוצבות בכבישים מסוכנים. על אף שעיקרי הדברים פורסמו קודם לכן, הראיון הזה הכה בתדהמה את המשרד לביטחון פנים ואת משטרת התנועה; אחרי עשור וחצי שבו התחלפו לא פחות מתשעה שרי תחבורה (יצחק לוי, שאול יהלום, יצחק מרדכי, אמנון ליפקין-שחק, אביגדור ליברמן, אפרים סנה, מאיר שטרית, שאול מופז ועכשיו ישראל כץ), לא רגילים במשטרה לשרים שיש להם דעה בענייני תחבורה, ובוודאי לא לשר שלא מחפש אוטומטית איך להגביר את האכיפה מתוך אידיאולוגיית "הנהג אשם".
בחודשיים האחרונים פרסם דובי בן גדליהו, כתב גלובס שכתבותיו מתפרסמות מעת לעת גם כאן ב-mako, סדרת כתבות שעסקו בהצבת מצלמות הגאטסו לאורך כבישי ישראל. המסקנה שעלתה מהן הייתה שמדובר בעצם במערכת אלקטרונית לגביית מס חדש מהנהגים, מערכת שכל קשר בינה לבין שיפור הבטיחות בדרכים מקרי לחלוטין.
לכל מי שלא השתכנע, וכן כשירות לשר התחבורה, מצורפת כאן מפה של הנקודות המסוכנות ביותר על כבישי ישראל (בהסתמך על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), לצד מיקומן המיועד של מצלמות המהירות. חפיפה בין הנקודות המסוכנות לבין 40 המצלמות המיועדות? מצאנו אחת.
הנה כמה דוגמאות. בכביש מספר 1, למשל, סיבוב מוצא מופיע כ"נקודה מסוכנת". המצלמה הקרובה ביותר לסיבוב, מבין התשע שמתוכננות עליו, תהיה משהו כמו 15 קילומטרים משם. מצב דומה קיים על כביש מספר 2, שבו הסכנה המוגדרת היא היציאות מתחנות הדלק באזור רמת גן-בני ברק. על הכביש מתוכננות שש מצלמות שיוצבו בין נחל אלכסנדר לזכרון יעקב, מרחק של כמה עשרות קילומטרים מהסכנה. בכביש מספר 4 הסכנה היא בצומת מסובים, אבל המצלמות יהיו בכלל באזור חדרה. החפיפה שמצאנו היא בכביש 44, שבו לאורך 13 קילומטרים מתוכננות לא פחות משבע מצלמות. אגב, הקטע המסוכן בכביש הזה, הוא דווקא צומת חולון שבו לא תהיה מצלמת מהירות, אבל במקרה הזה המצלמות לפחות קרובות.
ועוד נקודה למחשבה: בכל אזור הצפון, רווי הכבישים המסוכנים אך דליל התנועה, לא מתוכננת בשלב זה אפילו מצלמת מהירות אחת. סעו בזהירות.
>>שר התחבורה דורש להקפיא את הפרויקט
