איטלקיה מפנקת וחמה עושה עליה

התרגשות בקרב חובבי הרכב נרשמה אתמול לאחר שלנצ'יה, אחד ממותגי הרכב בעלי ההיסטוריה המפוארת ביותר, ציין עליה מחודשת לארץ הקודש.

רבים מכם בוודאי ששואלים עכשיו לנצ'יה מי, מה? וזה בסדר, למותג האיטלקי הייתה בהחלט היסטוריה מרשימה שכללה הישגים טכנולוגיים מרשימים שהופיעו בלנצ'יה לראשונה וחוקו בהמשך ע"י כל יצרניות הרכב, 11 אליפויות עולם בראלי ושלל מכוניות מרגשות ויפיפיות מצד אחד, אך גם זכרונות פחות נעימים כמו אמינות בעייתית ובעיות חלודה קשות מאידך.

קצת היסטוריה

בכל מקרה כל אלה קרו די מזמן ולמעשה קצת אחרי שבעל הבית, פיאט, רכש ב- 1986 גם את אלפא רומיאו שפנתה לקהל יעד זהה, לנצ'יה החלה מחפשת את עצמה ואת הנישה אליה היא או יותר נכון הבוסים בפיאט רצו שהיא תשתייך.

למרות שבדיוק באותה תקופה הלנצ'יה דלתא אינטגרלה הייתה בשיא פריחתה והיא ניצחה מרוץ אחר מרוץ שביחד הביאו ללנצ'יה לא פחות מ 6 אליפויות עולם רצופות בראלי בין השנים 1987-1992, בפיאט החליטו שאלפא תתמקד במכוניות עם דגש ספורטיבי ואילו לנצ'יה תנסה לכוון לשוק היוקרתי של מכוניות פרימיום בעזרת מכוניות כמו התמה ולאחריה הקאפה במטרה לקרוץ ללקוחות המעוניינים ברכב סאלון עם טוויסט ספורטיבי, אך ההימור אל מול המתחרות האיכותיות והעדיפות מגרמניה לא צלח והמיצוב מחדש דרדר את המותג לנתוני מכירות נמוכים במרבית השווקים.
בישראל, כבר לפני כעשור, לאחר שהמכירות צנחו לקרוב לאפס החליטו ביבואנית סמל"ת, החלטה לא קלה - להפסיק לייבא את מכוניות המותג.

לנצ'יה הייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש. הוחלט להתמקד בנישה שהחלה לצבור תאוצה לפני כעשור של מכוניות קטנות ומשפחתיות בניחוח פרמיום.

לפני כשנה, בעקבות המשבר אליו נקלעה תעשיית הרכב האמריקאית פיאט רכשה את קרייזלר ומאז שמעות עיקשות מספרות על כך שממש בקרוב חלק מתוצרי קרייזלר יחלו להימכר מחוץ לארצות הברית עם סמל של לנצ'יה.

בשנתיים האחרונות בארץ הקודש אנו חוזים ברנסנס מחודש העובר על סמל"ת יבואנית פיאט, אלפא רומיאו, אברת' ומחזיקת הזיכיון ליבוא לנצ'יה.

מסוכנות מנומנמת הפכה החברה ליבואנית פעילה עם התמקדות בבניה נכונה של מותגים וקשר עם ציבור קהל הלקוחות.
לאחר שאלפא התרוממה מהקרשים (חייבם לציין - גם תודות לליין דגמים מוצלח ונטול בעיות) וחזרה להיות מותג מוערך ונחשק בארץ, כעת מתפנים שם לנסות להחזיר לכאן גם את לנצ'יה למקום לו היא ראויה.

יהיו שיטענו שסמל"ת ממהרת לעשות את המהלך כדי לקבוע עובדה מוגמרת מול טענות אפשריות של יבואנית קרייזלר, רגע לפני תחילת שיווק דגמי קרייזלר תחת מותג לנצ'יה, אך בכל מקרה, תהא הסיבה אשר תהא, חזרתו של מותג כמו לנצ'יה לארץ הקודש היא צעד מבורך.

העולה החדשה במבחן ראשון

הסנונית הראשונה, ובשלב זה היחידה, שמגיעה לכאן היא הלנצ'יה דלתא בדורה השלישי שהוצג ב- 2008 וכעת נוחת כאן כשהוא מצויד בחזות ייחודית, מנוע חזק המפיק 200 כ"ס, תיבת הילוכים אוטומטית (ולא רובוטית) עם שישה יחסי העברה, אבזור נדיב ביותר ותג מחיר מפתיע של החל מ- 169 אלף שקלים.

אתמול, כאמור, הושק המותג בישראל וניתנה לנו האפשרות להתיישב בעמדת הפיקוד ולקחת את הדלתא לסיבוב היכרות בכבישים הנכונים. לא עניין של מה בכך עבור מי שימי נעוריו היו מלאים בפוסטרים של הדלתא אינטגרלה וחוויותיו המוטוריות הראשונות התרחשו מאחורי ההגה של לנצ'יה בטא קופה.

איך היא נראית?

בראש וראשונה - היא שונה. עם צללית מרשימה ומרכב האצ'בק גדול, משהו ייחודי בעדר של עוד משפחתיות מנהלים שבלוניות בתצורת סדאן, זה לא מתאים לכולם אבל בהחלט מספק הצהרה שיקית בולטת.

הפנים בהחלט מרשים עם שילובי צבעים נעימים לעין, דיפונים מרשימים ומושבים במחוזות של קלאסיקות מארץ המגף.

הקונסולה המרכזית שמגיעה בצבע כסוף שאמור להעניק לה לוק יוקרתי מעט פוגמת באיכות הכוללת עם מראה שמזכיר יותר קונסולה ביונדאי גטס מכזו של פרארי או מזארטי.

איכות ההרכבה ושלל הכפתורים והמנופים נראית מצוינת ולא עושה רושם שהם צפויים להתפרק או לצנוח כמו שקרה בדגמים איטלקיים בעבר.
למרות תצורת האצ'בק גם במושב האחורי מרווח למדי ומרווחי הראש, הכתפיים והרגליים מצוינים גם לאנשים גדולי מימדים.

יצאנו לכבישים הנכונים

עם כל הכבוד למראה, לאיכות ולסגנון שאפשר גם לראות באולם התצוגה הגיע הזמן לצאת לדרך ולראות מה יש לאיטלקייה בגלגולה הנוכחי להציע לנו.

מהמנוע של הדלתא התרשמנו בעבר כשפגשנו אותו באלפא 159 TI הידנית. מדובר ביחידת כוח בנפח צנוע של 1.8 ליטרים שבעזרת מגדש טורבו מספקת נתונים מרשימים של 200 כ"ס ומומנט מרשים של 33 קג"מ בסיבובים נמוכים ביותר.

בדלתא המנוע שודך לשמחת הקהל המקומי לתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונאלית עם אפשרת לתפעול ידני. התוצאה בהחלט מוצלחת. אמנם אין כאן את המחץ המיידי המוכר לנו מהתיבות כפולות המצמדים של קונצרן פולקסווגן אבל ההילוכים מתחלפים בצורה חלקה ומהירה ביותר. עם זאת, הרעש הבוקע מהמנוע מאכזב בצלילו הלא בשרני.

הדלתא מאפשרת לשמור על קצב תנועה מהיר ביותר, היא מעניקה תחושה בטוחה וגם במהירויות גבוהות לא מורגשת דרמה. היא מטפסת למהירות כפולה מזו המותרת בכבישי ישראל כמעט בלי שנרגיש ומי שרוצה לשמור על הרישיון שלו צריך להקפיד להביט במחוון המהירות לעיתים קרובות.

גם בהגיעה לעיקולים היא תפתיע אותך שוב ושוב במהירות בה היא תוקפת אותם. חשוב לציין שלא מדובר במכונת נהיגה סופר ספורטיבית שרק רוצה להגיע לכבישים המפותלים ובהחלט, כמו במרבית המכוניות המודרניות, חסר משהו בתקשור שבין הנהג לכביש אך למרות נטייה קלה לתת היגוי מגבלות האחיזה מאוד גבוהות ובשילוב צמיגים רחבים ושלל מערכות אלקטרוניות שלא מתערבות יותר מדי, הדלתא דואגת לשמור על קצב תנועה מאוד מהיר אם כי מעט מנותק.
נוחות הנסיעה טובה אם כי המושבים היפים מתגלים כקטנים מדי, מעט נוקשים וחסרי תמיכה צידית. מערכת השמע מצוינת וכך גם המזגן הכולל יציאה למושבים האחוריים ולא נרשמים שום קרקושים בלתי ברורים.

לנצ'יה שוב בישראל, צילומים: נעם וינד

איטלקיה חמה ומרגשת?

לאחר שמפנימים שלמרות הספק מנוע במחוזות מלכת הראלי של שנות ילדותי ושם זהה, הדלתא הנוכחית היא מכונית אחרת לחלוטין הפונה לקהל יעד אחר (או בעצם לאותו קהל מעריצים מהעבר שהתבגר והתברגן...), קשה שלא להתרשם מהחבילה שמוצעת בשלב זה במחיר חדירה אטרקטיבי במונחי השוק המקומי, כאמור, החל מ – 169 אלף שקלים, זול משמעותית ממתחרות ישירות כמו אודי A3 ספורטבק או ב.מ.וו סדרה 1 ויקר בכעשרת אלפים שקלים ממשעממות קבוצת המנהלים הנפוצות בליסינג.

אמנם עדיין קיימת חובת הוכחה לא פשוטה, לאחר זיכרונות עבר לא קלים, בנושאים של אמינות וסחירות בשוק המשומשות אבל אם לשפוט על פי המהפך המקומי שעבר על האחות, אלפא רומיאו, זה בהחלט אפשרי ואם אתם מסוג האנשים שרוצים להתבלט ולהפגין טעם משובח ומקוריות ובבד בבד לא מפחדים לקחת סיכון כלכלי לא ברור וללכת לפני המחנה, העולה החדשה לבית לנצ'יה, הדלתא, בהחלט יכולה להיות בת לוויה אטרקטיבית.

>> המפגש השנתי של חיפושיות הקצב