הגיל המינימלי לקבלת רישיון יורד בקרוב ל-16שנים ותשעה חודשים, במקום 17 כיום, כך הודיע הבוקר בועדת הכלכלה עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה.
כזכור, בחודש מרץ השנה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה רפורמה מקיפה בהליך הכשרת הנהג בישראל שכללה בין היתר הקדמת גיל הרישיון במקביל להקמת מרכזי לימוד מיוחדים בהם כל מי שיחפוץ לקבל רישיון יחויב לעבור הכשרה עיונית ארוכה.
כעת מתברר שלאחר התנגדויות רבות מגורמים שונים הוחלט לפצל בין הרפורמה בלימודי נהיגה, שנדחית בשלב זה לצורך בחינה מחודשת לתקופה בלתי מוגבלת, לבין ההצעה להקדים את גיל הרישיון שתעבור לכדי ביצוע בשטח בהקדם.
על פי התוכנית החדשה ניתן יהיה להתחיל בלימודי הנהיגה כבר בגיל 16 וחצי ובגיל 16 ותשעה חודשים, שלושה חודשים לפני גיל המינימום כיום, ניתן יהיה להוציא רישיון, זאת במקביל להרחבת חובת ליווי.
לאחר שיעברו את מבחן הנהיגה, במקום רישיון נהיגה הנהגים החדשים יקבלו היתר נהיגה זמני שיותנה בחובת ליווי של מלווה במשך שישה חודשים ומינימום של חמישים שעות. במשך שלושת החודשים הראשונים ידרש ליווי מלא בעת נהיגה ביום ובלילה ובמשך שלושה חודשים נוספים ידרש ליווי בנהיגה בשעות הלילה בלבד. בתום תקופת הליווי ידרשו, ככל הנראה, המלווה והנהג לחתום על הצהרה המאשרת את ביצוע הליווי על פי התנאים כתנאי לקבלת רישיון נהיגה.
על פי התוכנית כל תלמיד נהיגה היה אמור לעבור הכשרה הכוללת 52 מטלות מעשיות ו-24 מערכי שיעור עיוניים, אך למרות שבכירי משרד התחבורה תמכו בתוכנית ובראשם השר ישראל כץ שאף הצהיר כי "מדובר ברפורמה מהפכנית שתביא לשינוי בתרבות הנהיגה בישראל ולצמצום מעורבותם של צעירים בתאונות דרכים", מומחים רבים מתחו ביקורת על המתווה המוצע וטענו שמעבר לסרבול רב ועלויות גבוהות תרומתם של הלימודים התיאורטיים לשיפור רמת הנהיגה בפועל על הכבישים תהיה מוגבלת.
אמנם נראה כי כל הגורמים הנוגעים בדבר מסכמים שמעבר לרישיון מדורג והרחבת תקופת הליווי הם צעדים חשובים שיכולים לתרום לשיפור רמת הנהיגה והשמירה על הבטיחות, אך קיימות בשיטה זו מספר בעיות משום שלמעשה אין לרשויות כל דרך או יכולת ממשית לאכוף את עצם ואופן מימושה בשטח.
ניסיון העבר מוכיח כי במקרים רבים הליווי לא משיג את מטרתו ואף משריש הרגלי נהיגה מוטעים ומסוכנים ולעיתים מסיבות שונות הוא לא מתבצע כלל.
