הסובארו הראשונה בייצור המוני יצאה לאוויר העולם בשנת 1958 ונקראה 360. היא הייתה בעלת מרכב ביצתי ושלוש דלתות והמנוע שלה היה מקורר אוויר והסתפק בנפח זעיר של 356 סמ"ק.
גם בשנות ה-60 היצרנית מארץ השמש העולה התמקדה במכוניות קטנות ופשוטות, אך בראשית שנות ה-70 בקונצרן פוג'י החליטו להעז ולקפוץ למים העמוקים עם השקת הדור הראשון של הליאונה הקומפקטית שהוצעה בשלל גרסאות מרכב שכללו סדאן, סטיישן, קופה, הארד-טופ וטנדר.
השינוי המרכזי בתדמיתה של היצרנית הקטנה החל בשנת 1972 בזכות מערכת הנעה כפולה לכביש, שסובארו הייתה הראשונה להציע בדגמים משפחתיים בייצור סדרתי.
ההנעה הכפולה העניקה לליאונה יתרון גדול במקומות עם הרבה כבישים חלקלקים בלא מעט מימות השנה כמו שוויץ ואזורים צפוניים באמריקה והיא זכתה בהם לביקושים ערים.
באותן שנים סובארו הייתה היצרנית היפנית היחידה שלא נענתה לחרם הערבי והגיעה לישראל, וגם כאן היא זכתה לפופולריות גדולה שהפכה אותה מסוף שנות ה-70 ועד ראשית שנות ה-90 למלכת המכירות הבלתי מעורערת.
על מנת לחזק את מעמדה העולמי ואת תדמיתה במהלך שנות ה-80 בחברה החלו להשקיע בספורט מוטורי ובשנות ה-90 האימפרזה שלטה במסלולי הראלי וזכתה בכמה אליפויות עולם עם ה-WRX וה-STI.
.jpg)
למרות שההשתתפות במרוצים וגרסאות הכביש של רכבי הראלי שיפרו את מעמדה של סובארו וזכו להצלחה גדולה, בסגמנטים העממיים המרכזיים סובארו התקשתה להתבלט ורכביה לא הצליחו לאתגר את המתחרות המובילות ולא חידשו כלום. עם זאת, כמו תמיד רמת האמינות והשרידות שלהם הייתה יותר ממצוינת.
יש הטוענים שחברה קטנה כמו סובארו עם תקציבי פיתוח ויכולת ייצור מוגבלת צריכה להתרכז בדגמי נישה ייחודים כמו הפורסטר או האאוטבק, אך מאחר והיום יצרניות רבות מציעות מכוניות כביש עם הנעה כפולה בחברה החליטו לנסות לירות לכמה כיוונים במקביל על מנת לשרוד עם דגמי מיינסטרים כמו האימפרזה, דגמים שפונים לסגמנטים אופנתיים כמו ה-XV ודגמים שאמורים ליצור באזז והילה כמו ה-BRZ הספורטיבית שתוכננה יחד עם טויוטה.
20 מיליון מכוניות ב-56 שנים הוא נתון אולי לא מרשים במיוחד לענקים כמו ג'נרל מוטורס, טויוטה או פורד אבל הישג בהחלט מרשים מאוד ליצרן עצמאי וייחודי כמו סובארו שמקווה בקרוב לחזור שוב למרכז התודעה בעזרת ה-STI החדשה שהוצגה לא מזמן בתערוכת דטרויט.
>> האוטו שלנו: נזכרים בסובארו DL
