מדי שנה מדינות נוספות בארה"ב מעבירות חוקי לגליזציה, ושוק הקנאביס זוכה לעוד ועוד מוצרים חדשים. מיליוני אמריקאים עושים בקנאביס שימוש רפואי או לצרכי פנאי, והשוק מגיב לכך. הם עושים שימוש במריחואנה על מנת להירגע, להרגיש יותר טוב, לשכך כאבים או חרדה, לטפל בחוסר שינה ובמצבים אחרים שלהם קנאביס הוכח כמועיל. ועל אף שלל המחקרים על קנאביס, על החומרים שמרכיבים אותו, על ההשפעות המגוונות שלו, על המצבים שבהם הוא יכול לסייע – דומה שאנחנו עדיין לא לגמרי מבינים את הצמח ואת האופן שבו הוא משפיע עלינו. "האומה כולה נפתחה לגבי השימוש בקנאביס, אבל המדיניות הזו ממשיכה להוביל בקצב מהיר יותר מאשר המדע", מסבירה ד"ר סטייסי גרובר, חוקרת מוח במחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של הרווארד. היא שמה לעצמה מטרה לשנות את זה.
בין שאר עיסוקיה באוניברסיטה, גרובר מובילה בהרווארד גם תכנית שנקראת Marijuana Investigations for Neuroscientific Discovery, חקר המריחואנה לגילוי בתחום מדעי המוח, MIND בקיצור, המסונפת גם לבית החולים מקלין. גרובר והצוות שלה עושים שימוש במדדים קוגניטיביים וקליניים, וגם בטכניקות של הדמיות עצביות, כמו MRI פונקציונלי, כדי להבהיר יותר טוב את ההשפעה של קנאביס על מוח האדם. הם גילו, למשל, שאנשים שמתחילים להשתמש בקנאביס לצרכי פנאי בצורה כבדה בגיל נמוך מ-16, כשהמוח עדיין מתפתח, עלולים להצליח פחות במטלות קוגניטיביות או התנהגותיות שעושות שימוש בחלקו הקדמי של המוח, שהוא האחרון להתפתח. בין היתר הם עלולים להצליח פחות כשהם נדרשים לזכור, להתרכז, לשפוט ולהפעיל שיקול דעת, מאשר נערים ונערות שלא משתמשים בקנאביס או שהתחילו להשתמש בו בשלב מאוחר יותר בחיים.
במאמר שפרסמה לאחרונה עם כותב נוסף, גרובר מחדדת את הממצאים האלה באמצעות תוצאות מסימולציית נהיגה. הדמיות של המוח סייעו לגלות שבעקבות שימוש בקנאביס בגיל צעיר, ישנו שינוי בחומר הלבן במוח, רשת של סיבים עצביים שהם קריטיים לתקשורת יעילה בין חלקי המוח השונים, ושהשימוש משפיע על הנהיגה גם כאשר הנהג או הנהגת אינם תחת השפעת קנאביס.
גרובר עושה מחקר גם על שימוש רפואי בקנאביס, ועל ההשפעה שלו על הקוגניציה, מבנה המוח, פעילות המוח ואיכות החיים של המטופלים. "אין כמעט ספרות על ההשפעה ארוכת הטווח של קנאביס רפואי", היא אומרת, ומסבירה שהשיקה את תכנית MIND ב-2014, בדיוק למטרה זו. "כל כך הרבה אנשים נואשים למצוא כל דבר שיעבוד כדי לשכך להם את הסימפטומים. זה היה נפלא לדעת מה באמת עובד ומה לא עובד עבור מטופלים לאורך זמן".
המחקר הראשון שיצא דרך תכנית מיינד היה בדיוק על זה – עבודה לאורך זמן שבוחנת אינדיבידואלים שמשתמשים בקנאביס רפואי עבור מגוון סימפטומים ובעיות רפואיות. למחקר הזה היו תוצאות מעודדות. צוות החוקרים ביצע הערכות רבות לפני שהמשתתפים במחקר התחילו בטיפול. הם בחרו בעצמם מוצרים שבהם הם רוצים להשתמש, ונבדקו על ידי החוקרים כל שלושה חודשים, ועד 24 חודשים אחרי שהחל השימוש. אפילו לאחר חודשי שימוש ספורים, מצאו החוקרים שהמטופלים ביצעו מטלות קוגניטיביות המצריכות תפקוד ניהולי – תהליכי השליטה הקוגניטיביים הגבוהים שלנו כמו היכולת ליזום, להתמיד, לווסת, לשנות וכו' – בצורה יותר טובה. "במקום שהתפקוד שלהם התדרדר, הם בעצם משתפרים", אומרת גרובר. התוצאה הזו מנוגדת לחלוטין לתוצאות על תפקוד קוגנטיבי נמוך יותר שנצפה בקרב משתמשי קנאביס כבדים למטרות פנאי לעומת כאלה שלא משתמשים בכלל.
המטופלים במחקר פורץ הדרך הזה, דיווחו גם שהם חווים מצב רוח טוב יותר, אנרגיה גבוהה יותר, שינה טובה יותר והפחתה משמעותית של תרופות קונבנציונליות. מה מסביר השיפור הזה? גרובר טוענת שייתכן שמטופלים מצליחים לחשוב יותר בבהירות, ולבצע מטלות קוגניטיביות בתפקוד גבוה יותר טוב, מאחר שהם חווים הקלה בסימפטומים, או בגלל שהם משתמשים פחות בתרופות מרשם קונבנציונליות, כמו תרופות אופיאטיות למשל. בנוסף, מטופלי קנאביס רפואי נוטים להיות בגיל מבוגר יותר מאשר משתמשים לצרכי פנאי. גרובר מוסיפה שיש גם מידע קליני שטוען שקנאביס מסייע לתת בוסט למערכת האנדוקנאבינואידית המזדקנת של הגוף – אותה מערכת טבעית בגוף שתפקידה לווסת ולאזן מערכות שונות בגוף שחלקן הכרחיות לבריאות שלנו כמו שינה, מצב רוח, תיאבון, זיכרון ועוד.
תכנית מיינד עורכת מחקרים על מטופלי קנאביס נוספים, כמו וטרנים מצבא ארה"ב, אותם אנשים שסובלים מפוסט טראומה קשה ומשתמשים בהרבה מאוד קנאביס שמסייע להחזיר אותם לחיים. הם גם עורכים מחקר על נשים עם בעיות וסימפטומים הקשורים למחזור החודשי ולמנופאוזה וכן כאלה הסובלים מכאבים כרוניים. נוסף לכך, המעבדה של גרובר השיקה את הניסוי הקליני הראשון במדינה שמשווה את היעילות של שתי תרכובות שונות שכוללות CBD לטיפול בחרדה. הנחקרים במחקר זה יקבלו מיצוי CBD פול ספקטרום – כלומר מיצוי של כל חלקי הצמח כולל מינון גבוה של CBD וכן קנאבינואידים נוספין וטרפנים – או תרכובת שמוצתה מ-CBD בלבד, ללא כל התוספות, או פלצבו. גרובר מנסה לברר אם מוצר שהוא פול ספקטרום יעבוד יותר טוב בשיכוך חרדה, מצב שמשפיע על מיליוני אמריקאים. גרובר, שהתחילה את העבודה שלה מול בית החולים מקלין לפני 20 שנה, כשהצטרפה לתכנית התמחות לקיץ, מסבירה שהתאהבה על המקום באפשרות לייצר מחקרים קליניים על המוח. היא המשיכה לשתף פעולה עם בית החולים כל שנות הלימודים שלה ועכשיו גם כשהיא חוקרת בעלת שם. היא מאושרת שהיא יכולה לעבוד עם מטופלי קנאביס, וללמוד יותר ויותר על הצמח המופלא ועל ההשפעה שלו על המוח והגוף: "אם אנחנו עושים משהו שעוזר לשפר את איכות החיים של איזו קבוצת מטופלים, אז שינינו את העולם".