מחקר שנערך בברזיל בנוגע לבריאות הנפש ואיכות החיים של צרכני קנאביס פורסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי "Journal of Psychiatric Research". מהמחקר עולה שאיכות החיים של מרבית צרכני הקנאביס גבוהה יותר, ונפשם בריאה יותר, לעומת אנשים שאינם משתמשים בצמח כלל.
הרבה מאוד מחקרים שיצאו לאורך השנים מצביעים על כך שלצריכת קנאביס יומיומית ישנן השלכות שליליות ארוכות טווח. בכלליות, הביקורת העיקרית המופנית כלפי אותם המחקרים היא שהם נבעו מאג'נדה מסוימת, נמנעו מלהציג ממצאים חיוביים ובמקרים רבים אף מומנו על-ידי בעלי אינטרסים מאוד מובהקים, כמו חברות טבק, תרופות ואלכוהול. מה גם שחוקרים שביקשו לבחון השפעה חיובית כזו או אחרת של קנאביס התקשו במשך עשרות שנים לקבל מימון למחקרם.
בשנים האחרונות המגמה השתנתה. קנאביס הפך לטיפול רפואי מקובל במדינות רבות בעולם, מחקר בקנאביס – על כל צדדיו – הפך לנפוץ ביותר, וההכרה בפן החיובי של הצמח הפכה לנרחבת הרבה יותר, בעולם המדע כמו גם בציבור הכללי. כך גם אט-אט מתפוגגת לה הסטיגמה על כך שצרכני קנאביס הם בטלנים חסרי תכלית ותו לא.
מחקר מקיף באמת
אחרי סינון של נבדקים על בסיס גיל צעיר מדי או בשל תשובות לא עקביות, נותרו החוקרים מאוניברסיטת סאו פאולו עם 7,405 משתתפים בסך הכל. העונים על הסקר התבקשו לסווג את עצמם לאחת מארבע קבוצות, על פי הרגלי הקנאביס שלהם: לא-משתמשים, משתמשים מדי-פעם, משתמשים קבועים ומשתמשים דיספונקציונליים (כאלה שמצהירים על עצמם שהם צרכנים קבועים וכי קנאביס פוגע בתפקוד היומיומי שלהם).
על פי השאלונים, נתוני קבוצת הצרכנים הדיספונקציונליים (7.7% מהמשתתפים במחקר) מעידים על כך שמדדי בריאות הנפש שלהם הם הנמוכים ביותר מבין כל הקבוצות. הנתון המעניין הוא שהקבוצה הבאה בדירוג היא זו של אנשים שאינם צורכים קנאביס כלל (10.6% מהמשתתפים). מי שהציגו את מדדי בריאות הנפש הגבוהים ביותר הם אלו שמשתמשים בקנאביס מדי פעם (17.1%) או באופן קבוע (64.6%). במילים אחרות – בריאותם הנפשית של צרכני קנאביס קבועים (ובלבד שאינם עושים שימוש יתר המשבש את אורח חייהם) חיים טוב יותר ומרגישים טוב יותר מאנשים שאינם צורכים קנאביס כלל.
מה זה אומר, בריאות נפשית טובה יותר?
כאמור, המחקר התקיים על בסיס שאלונים מקוונים, העוסקים באיכות חיים ומשמשים באופן מוכר ומתוקף למחקר אקדמי. השאלונים בחנו את איכות החיים של הנבדקים על-פי מספר מדדים הקשורים בתחושה פיזית, מצב פסיכולוגי, יחסיים חברתיים ועוד. בנוסף, ענו הנבדקים על שאלונים המשמשים לאבחון של דיכאון וחרדה.
כפי שצוין, המשתתפים שסווגו לקבוצת הצרכנים הדיספונקציונליים ("לא תפקודיים") הראו את הנתונים הנמוכים ביותר בכל המדדים. זאת באופן לא מפתיע, יש לומר, שכן מדובר באנשים שהגדירו את עצמם כלא תפקודיים, ועל כן בוודאי יש להם סיבה טובה לחוש כך. עם זאת, בהשוואה בין אנשים שאינם משתמשים בקנאביס כלל לבין אלו שכן, התוצאות מפתיעות במיוחד:
בעוד שנמצא כי רק 43% מקבוצת הלא-משתמשים חווים איכות חיים גבוהה מבחינה פיזית, אצל צרכני הקנאביס הקבועים המספר עומד על 70% - הפרש של 27%. בנוגע לאיכות חיים חברתית – המספרים של צרכני הקנאביס גבוהים בכ-17%.
ככל שמעמיקים בקריאת המחקר, מגלים כמה המגמה נשמרת: צרכני הקנאביס הקבועים חווים תסמיני דיכאון בכ-20% פחות מאלו שאינם משתמשים בקנאביס כלל, ובכל הנוגע לסימפטומים של חרדה ההפרש עומד על 25%. צרכני הקנאביס חווים הרבה פחות רגש שלילי, יותר תחושות חיוביות באופן כללי ונמצאים במצב פסיכולוגי טוב יותר.
אז קנאביס משפר את איכות החיים?
לא בהכרח. המחקר בדק קשר סטטיסטי בין איכות חיים לבין צריכת קנאביס, ולא סיבתיות. כלומר, באותה מידה בה יתכן שקנאביס משפר את איכות החיים, כך יתכן כי מי שאיכות חייהם גבוהה יותר מרגישים יותר בנוח לפנות לקנאביס.
בנוסף, כמו כל מחקר, גם זה שהוצג כאן סובל ממגבלות. קודם כל, ההבדל המשמעותי בגודל הקבוצות עשוי לייצר הבדל סטטיסטי שלא בהכרח מבוסס על המצב במציאות. נוסף על כך, לסקר מקוון בסגנון זה יש את החסרונות שלו, בראשם היעדר היכולת להעריך כל נבדק באופן מעמיק על-ידי איש מקצוע.
ומנגד, התוצאות כאן כל-כך חד משמעיות שבאמת קשה להתעלם מהן. איך שלא מסתכלים על הנתונים, לפחות בברזיל, נראה שאיכות החיים של צרכני הקנאביס פשוט יותר טובה מאשר אלו שאינם משתמשים בקנאביס כלל. ההשלכות ממחקר שכזה אולי אינן מרחיקות לכת, אבל הן עוזרות לבסס את ההבנה שהופכת בשנים האחרונות למוסכמת יותר ויותר, והיא שהסטיגמה אודות הנזקים שקנאביס גורם רחוקה יותר מהמציאות ממה שרבים חושבים.