תהליך הלגליזציה מתפשט בהדרגה ברחבי העולם, בארצות הברית, אירופה אסיה, אמריקה הדרומית והצפונית. שורה של מדינות ובהן צ'כיה, קנדה, איטליה, אקוודור ורבות נוספות – כל אחת מהן אימצה מדיניות לגליזציה שונה. בקנדה, לדוגמא, החוק מאפשר שימוש חופשי בקנאביס בכל רחבי המדינה ובאקוודור אחזקת קנאביס תחת ל-10 גרם לא נחשבת עבירה על החוק. אז בעידן של פוסט קורונה, אולי אפשר יהיה לבקר באחת מהמדינות שמפגינות יחס ידידותי לצמח הקנאביס.
אורוגוואי
אורוגוואיי היא המדינה הראשונה בעולם שהתירה לתושביה לגדל את הצמח באופן ביתי, כבר ב- 2013. הפרלמנט אישר את ההחלטה, למרות שהציבור התנגד למהלך. הרשות המחוקקת במדינה, אזרה אומץ בעקבות סחר בצמח בשוק השחור ומתוך הבנה כי הצעד הזה יסייע למלחמה בפשע, שנמשכה לאורך עשרות שנים. ב-2017, בעקבות ההקלות הבירוקרטיות, אורוגוואי אף עברה לשלב של ייצוא קנאביס למדינות שמוכנות לקבל את החומר על פי התנאים שלהן. גם ישראל הייתה עד לא מזמן אחת המדינות אליה שייבאה זנים מאורוגוואי לשימוש רפואי, אך שיתוף הפעולה נפסק בינתיים בעקבות החמרת תנאי הפיקוח של משרד הבריאות בארץ. בעקבות הניסיונות למיגור הפשע, גם ארגנטינה הצטרפה למהפיכת הלגלזיציה, אך המדינות השכנות בדרום אמריקה, עדיין צולעות ונמצאות רק בשלב אי-ההפללה.
קולורדו
אחרי שהתעודדנו באורוגוואיי, אפשר להצפין לקולורדו שהייתה, לצד וושינגטון, המדינה הראשונה בארה"ב שאישרה ב-2012 גידול ומכירת קנאביס לצרכי הנאה. ב-2019 פורסם דו"ח רשמי במלאות חמש שנים לתהליך הלגליזציה והתוצאות היו מפתיעות. הפשיעה ירדה, אחוז הקטינים שצורכים קנאביס לא עלה והרווח של הרשויות ממיסים נסק. המיסים, אגב, שימשו לשיפור מבנים ותשתיות, חינוך ומנגנוני אכיפה.
נשמע מבטיח סך הכל, כך שלא מפתיע שעוד ועוד מדינות בארה"ב הצטרפו לגל הלגליזציה, כשהיום המספר כבר עומד על 15. לפני שהגיעה הקורונה, קולורדו הפכה בארה"ב למוקד החגיגות של אירועי "420", שמתכתבים עם התאריך 20.4 בו מציינים את יום המריחואנה הבינלאומי, עם שפע של הופעות ומסיבות. האופטימיים ביננו, יוכלו כבר לדמיין את עצמם באפריל בקולרדו, נהנים ממנה גדושה של אסקפיזם.
הולנד
הולנד היא יעד וותיק שמושך אליו רבים בגלל מאות הקופי שופס שפזורים רחבי המדינה ואיכות הקנאביס. אך בשנים האחרונות, בגלל תיירות יתר והתנהגות בלתי הולמת, שקלו לאסור באמסטרדם על תיירים לרכוש קנאביס בקופי שופס הרבים ברחבי העיר. רק כדי לדייק, באופן רשמי מותר לעשן קנאביס ברחבי המדינה ועיר הבירה, רק במקומות המיועדים לכך – את תדליקו ג'וינט באמצע מסעדה או בר, יבקשו מכם מיד לכבות אותו או אפילו יבקשו שתעזבו את המקום.
צפון קוריאה
המפתיעה בחבורה היא צפון קוריאה, אחת המדינות הכי שמרניות בעולם. כזו שמזוהה עם מצעדים צבאיים ושליט יחיד המפזר איומים על המערב בשימוש בנשק גרעיני. צפון קוריאה אמנם די מאיימת עבור תיירים, אבל דווקא בתחום הקנאביס, היא נחשבת למתירנית. למעשה, במדינה יש אישור לרכוש ולצרוך קנאביס באופן חוקי לגמרי. בעקבותיה, גם דרום קוריאה אישרה לפני כשנתיים שימוש בקנאביס רפואי.
אבל יש גורמים הטוענים שצפון קוריאה דווקא כוללת ברשימת הסמים המסוכנים את הקנאביס. הטענה מבוססת על כך שלמעשה, הצמח שמותר לשימוש הוא ההמפ ((hemp שלא מכיל את החומרים הפסיכו-אקטיביים ונמכר בזול עד כדי שימוש כטבק עבור התושבים המקומיים. תעשיית ההמפ היא מהנרחבות במדינה ומשמשת גם לצרכים נוספים ובהם ייצור בדים, ניירות, פלסטיק וחומרי גלם. בקיצור – המפ להמונים כשברקע בידוד מהעולם המערבי, לא הכי אידאלי כאזרח וגם כתיירים - כנראה שלא נוכל לבדוק מקרוב את התופעה.
ישראל לעומת העולם
השינוי החיובי העולמי מגיע אלינו באיחור. בישראל כידוע, הפוליטיקה היא זו שטורפת את הקלפים כל פעם מחדש. אחרי פיזור הכנסת בשבוע שעבר והליכה למערכת בחירות נוספת, זו הפעם הרביעית בשנתיים האחרונות, גם תזכיר חוק הלגליזציה, כמו שורה של רפורמות, נתקע בגלגלי הבירוקרטיה.
מסקנות הוועדה הבינמשרדית בראשות המשנה ליועמ"ש, עמית מררי, שהמליצה לאשר בחוק "שיווק, מכירה וצריכת קנאביס לבני 21 ומעלה לשימוש ופנאי", יישארו בתוקף. אך הדיון בקריאה ראשונה בכנסת לא יתקיים כמתוכנן ולא יחול עליו דין רציפות לכנסת הבאה. מה זה אומר בפועל? שמי שיחליט לאמץ או לדחות את אותן ההמלצות יהיה שר המשפטים הבא שימונה. מאחר ולא ברור מה יהיה הרכב הממשלה ה-36, ייתכן כי שר המשפטים העתידי לא יתמוך בלגליזציה או שישתייך למפלגה שאינה תומכת במהלך עצמו (כמו המפלגות החרדיות או מפלגת ימינה). בקיצור, הרבה דיבורים והבטחות על לגליזציה, אבל בפועל אנחנו רחוקים משם מרחק שנות אור.