מחלת הפרקינסון היא אחת מהמחלות הנוירולוגיות בגינן ניתן לחולים בישראל טיפול בקנאביס רפואי, זאת עקב סגולותיו בשיכוך והפחתת הסימפטומים השונים של המחלה, ביניהן הרעידות האופייניות. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קולורדו העלה ראיות נוספות לכך שיש להמשיך לחקור ולפתח מסלול טיפולי זה.

במהלך המחקר, שנערך באופן מקוון, בחנו החוקרים את נתוניהם האישיים של למעלה מ-50,000 חולי פרקינסון באמצעות שאלונים אישיים וירטואליים. מטרת המחקר הייתה לבחון כמה מהחולים הללו, אשר מטופלים בקנאביס רפואי, מגיבים לטיפול בצורה חיובית במדד של שיכוך הסימפטומים העיקריים של המחלה.

בנוסף, נבדק האם מאופיינות בקרב המטופלים גם תופעות לוואי שליליות הקשורות לטיפול בקנאביס. החוקרים ציינו כי נתונים אלו חיוניים לצורך העמקת ההבנה אודות סגולותיו של הטיפול בקנאביס לחולי פרקינסון והפוטנציאל שלו, בעיקר כיוון שלא התקיימו עד היום מספיק מחקרים קליניים מבוקרים באיכות גבוהה שבחנו את הנושא והעריכו את יעילותו ובטיחותו של טיפול זה.

חולה פרקינסון מחזיק את היד (צילום: Kotcha K, shutterstock)
חולה פרקינסון|צילום: Kotcha K, shutterstock

73% מהמשתתפים במחקר הצהירו כי הם מקבלים קנאביס רפואי לטיפול בסימפטומים השונים של מחלת פרקינסון. רובם מקבלים טיפול במוצרי שמן קנאביס העשירים ב-CBD ודלים יחסית ב-THC, כנהוג בתחום הטיפול במחלה זו. מתוך אותם מטופלים, למעלה מ-60% דיווחו על שיפור מסוים או על שיפור משמעותי באיכות השינה, ויותר מ-50% דיווחו על שיפור בתסמינים משניים של המחלה כמו עצבנות, חרדה, דיכאון וכאב. כ-40% דיווחו על שיפור בתסמיני המחלה העיקריים, כולל הפחתה ברמת הרעד, בקשיון השרירים ובהתכווצויות השרירים.

ממצא נוסף עלה במחקר וצוין כמעניין על-ידי החוקרים: רמת השיפור הניכרת ביותר נמדדה בקרב מטופלים שצרכו מוצרי קנאביס העשירים ב-THC ודלים יותר ב-CBD, כלומר סוג המוצרים ההפוך מאלו בהם טופלו רוב המטופלים. במקביל, בקרב המטופלים שצרכו קנאביס עשיר יותר ב-THC נמדדה גם רמה גבוהה יותר של תופעות לוואי כמו יובש בפה, סחרחורות קלות, פגיעה קוגניטיבית, פגיעה בשיווי המשקל, ישנוניות ועלייה בדופק.

מה משמעות המחקר?

ד"ר יהושוע (שוקי) אבירם, מנהל המחקרים הקליניים בחברת 'סאיקי', התייחס למחקר: "לצערנו, המחקר לגבי יעילות ובטיחות הטיפול בחולי פרקינסון באמצעות קנאביס רפואי עדיין בחיתוליו. אף על פי כן, ניתן לראות ממחקר זה שחלק משמעותי מהחולים יכולים להשיג הקלה במצבם באמצעות הטיפול בקנאביס.

תפרחות קנאביס (צילום: Michele Ursi, shutterstock)
תפרחות קנאביס|צילום: Michele Ursi, shutterstock

בישראל, לפי דו"ח היחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות, נכון לדצמבר 2021, ישנם כמעט 110 אלף רישיונות פעילים לקנאביס, מתוכם 1,009 מטופלים פעילים עם רישיון לקנאביס רפואי בשל אבחנה של מחלת פרקינסון. סביר להניח שישנם מטופלים נוספים עם אבחנה זו, רק שהסיבה שנרשמה ברישיון שלהם הוא כאב כרוני, שהוא אחד התסמינים הבולטים של המחלה".

"בהקשר למחקר המדובר, סביר שההשוואה בין מוצרי קנאביס עשירים ב-THC לעומת אלו העשירים ב-CBD אינו קשור כלל לחומרים הפעילים, אלא יותר לדרך המתן, היות והזמינות של מוצרי קנאביס עשירים ב-CBD היא בעיקר בשמן ולא כתפרחות, ולכן, ההשוואה שנוצרת היא בין בליעה של שמן לעומת עישון ו/או לאידוי, על כל הסיכונים המשתמעים מכך".

"מחקר זה מעלה לדעתי שתי מסקנות עיקריות. האחת היא שיכול להיות שפיתוחים עתידיים של דרכי מתן שאינן בבליעה של מוצרי קנאביס עשירים ב-CBD, יאפשרו יעילות גבוהה יותר בטיפול בתסמיני מחלת הפרקינסון מבלי לגרום לתופעות לוואי. המסקנה השנייה היא שהצריכה הנוכחית של מוצרי קנאביס עשירים ב-THC אינה בטוחה עבור המטופלים. עבור המטופלים הללו, שנמצאים בסיכון מוגבר לנפילות, פגיעה קוגניטיבית ועוד, יש לשקול טיפול במינונים נמוכים ומדויקים של THC, כך שיהיה ניתן לשלוט בבטיחות הטיפול עבורם".