בנובמבר 2012 נפל דבר בארצות-הברית: שתי מדינות – וושינגטון וקולורדו – הכריזו על השימוש בקנאביס כחוקי. הייתה זו הפעם הראשונה שלגליזציה הוכרזה בארה"ב, ומאז הצטרפו עוד 16 מדינות אל רשימת המקומות הידידותיים לקנאביס בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. תשע שנים אחרי המהלך החלוצי שהתרחש בשתי המדינות החלטנו לבדוק את השפעות הלגליזציה על מגוון תחומים, האם היא פגעה בבריאות הציבור? השפיעה על מצב תאונות הדרכים ועל הכלכלה המקומית?
תשע שנים הן זמן מספק על-מנת לענות על לא מעט מהשאלות הללו ועל אחרות, וזה מה שניסינו לענות בכתבה הבאה; בתקווה לשפוך אור על ההשלכות הפוטנציאליות של לגליזציה עתידית גם בארצות אחרות.
בני נוער – לא משתמשים יותר, אבל כן מסתכנים יותר
במדינות בהן שימוש בקנאביס הפך לחוקי הוא זוכה ליחס הדומה לזה שמקבל אלכוהול, כלומר הוא חוקי רק לשימוש מבוגרים (בארה"ב – מגיל 21). עם זאת, בדומה לאלכוהול, כשהמוצר חוקי הוא הופך לנפוץ יותר ונגיש יותר גם בקרב בני נוער. אחת הסוגיות שהכי מטרידות בנוגע ללגליזציה של קנאביס (ואף משמשת כטיעון מרכזי עבור מתנגדי הלגלזיציה), היא השפעתו על אותם צעירים.
הממצאים בנושא אינם אחידים: מחקר שפורסם לפני כשנה בחן האם חלה עליה במקרי ההתמכרות לקנאביס בקרב נערים ונערות בעקבות הלגליזציה. נמצא כי מספר הצעירים שפנו לטיפול בהפרעת התמכרות לקנאביס בוושינגטון ובקולורדו בחמש השנים שאחרי הלגליזציה איננו שונה ממספרם של מבקשי העזרה בחמש השנים שקדמו לחקיקה. לפיכך, ניכר כי גם אם מספר המשתמשים הצעירים בקנאביס עלה, הוא לא הוביל לעליה בהתמכרות.
לעומת זאת, וגם אם לא מדובר בהתמכרות, מאז הלגליזציה מספר הצעירים בשתי המדינות שהגיעו למחלקות לרפואה דחופה בעקבות שימוש מוגזם במריחואנה הכפיל את עצמו פי 2.7. אין פירוש הדבר כי יותר צעירים משתמשים במריחואנה. למעשה, מספר הצעירים שמשתמשים במריחואנה לא עלה בעקבות הלגליזציה, אבל נראה שזמינות היתר של החומר מגדילה את הסיכוי לכך שצעירים יעשו שימוש בכמויות גדולות יותר, מבלי שהם מודעים לסיכונים הטמונים בו.
נהיגה ותאונות דרכים
נושא נוסף המטריד במיוחד את החוששים מהפיכתו של קנאביס לחוקי, הוא השפעתו על תאונות הדרכים ומצב הנהיגה על הכבישים. על אף ממצאים מפתיעים שעלו לאחרונה אודות בטיחות השימוש ב-THC (הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס) לפני שעולים על ההגה, קיימות עדויות רבות לכך ששימוש בקנאביס לפני נהיגה או במהלכה עלול להיות מסוכן ולהגדיל את הסיכון לתאונות דרכים. עם זאת, קיימים חומרים רבים נוספים ששימוש בהם מעלה את הסיכון לתאונות דרכים, אפילו יותר מקנאביס – החל באלכוהול וכלה בתרופות מרשם. כולנו מודעים לכך שהנהיגה תחת השפעת אלכוהול וכן תחת תרופות מסוימות היא אסורה ומסוכנת, אבל אף אחד לא חושב להכריז עליהן כבלתי חוקיות.
על כל פנים, אין חכמים כבעלי ניסיון: מחקר מ-2017 בחן את השינוי במספר תאונות הדרכים בקולורדו ובוושינגטון בשלוש השנים שלאחר הלגליזציה של קנאביס, לעומת שלוש השנים שקדמו להן. עליה קטנה שנמצאה במספר התאונות משנה לשנה הייתה זהה לזו שנצפתה בשמונה מדינות אחרות, בהן הקנאביס נותר מחוץ לחוק, ולא הייתה קשורה לסטטוס החוקי החדש של קנאביס. תוצאות דומות על היעדר השפעה על מספר תאונות הדרכים נמצאו גם בארצות אחרות.
מחקר מאוחר יותר, שמתייחס רק לתאונות דרכים קטלניות (בהן נהרג אדם אחד או יותר), מציג תוצאות אחרות. הלגליזציה בפני עצמה (2012), כך נמצא, לא קשורה למספר ההרוגים בתאונות. פתיחתן המסחרית של חנויות לממכר קנאביס (2014), לעומת זאת, דווקא כן. בשלוש השנים בין 2014-2017 היה מספר תאונות הדרכים הקטלניות בקולורדו ובוושינגטון גבוה במובהק (ב-2 תאונות יותר לכל 160 מיליארד ק"מ נסיעה) מאשר במדינות ביקורת, בהן קנאביס היה עדיין בלתי-חוקי.
בכלליות, נראה כי בוושינגטון יותר נהגים אכן משתמשים בקנאביס לפני נהיגה, לעומת המצב כפי שהיה טרם הלגליזציה. יתכן כי העליה בתאונות הדרכים הקטלניות אכן נובעת מעליה בשימוש בקנאביס. ובכל זאת, רק לשם הפרופורציות, מספר התאונות המתרחשות כתוצאה משימוש באלכוהול גבוה פי 4. כמו שהמציאות מלמדת אותנו, הפיתרון האידיאלי לא מצוי בהוצאת החומר אל מחוץ לחוק, כי אם בהסברה וחינוך לנהיגה בטוחה ולצריכת קנאביס נכונה.
לשכנע את ה-לא משוכנעים: קנאביס לא מגדיל את הפשיעה
לגליזציה של קנאביס לא השפיעה על רמות הפשיעה בקולורדו ובוושינגטון, והיא נותרה אחרי שנת 2012 ללא כל שינוי. ממצא זה מתייחס רק לנתונים של פשיעה קשה, מכיוון שעורכי המחקר התקשו לאסוף נתונים מדויקים אודות עבירות קלות יותר. עם זאת, עבירות קלות כן נכללו במחקר מעניין נוסף, שהראה כי במדינות שכנות (בעלות גבול משותף) לקולורדו או לוושינגטון בהן קנאביס נותר בלתי-חוקי, רמת הפשיעה ירדה בעקבות הלגליזציה. הממצא סותר את טענתם של מתנגדיו של הצמח, שטענו כי הפיכתו לחוקי במדינה שכנה תעלה את שיעורי הפשיעה במדינתם בשל עליית הזמינות של החומר סמוך לגבולם.
כלכלה ירוקה וחזקה
חוקי או לא חוקי, אנשים רוכשים קנאביס בכל העולם, והרבה. אחת מהטענות המרכזיות המצדדות בלגליזציה של קנאביס היא כי כך יתאפשר לצרכנים להימנע מרכישת קנאביס בדרכים מפוקפקות ממקורות לא ידועים וחסרי פיקוח. בנוסף, לגליזציה תמנע את מימונם של ארגוני פשע ותאפשר הכנסות גבוהות יותר לחברות הקנאביס ולקופת המדינה.
בקולורדו ובוושינגטון הרווח הכלכלי אכן בא לידי ביטוי. ראשית, חלה הפחתה משמעותית בתקציבי המדינה שיועדו לאכיפה משטרתית של חוקי הקנאביס. שנית, עם הפיכתו של העסק לחוקי, צצו ועלו על פני הקרקע חוות רבות וחברות פרטיות לייצור קנאביס רפואי. אלו העניקו מקומות עבודה חדשים רבים לתושבים וכן הגדילו לא רק את המכירה המקומית כי אם גם את הייצוא למדינות אחרות.
בעוד כספי הקנאביס הבלתי-חוקי הולכים ישירות אל השוק האפור, כספי הקנאביס החוקי בקולורדו ובוושיגנטון עוברים מיסוי משמעותי ומכניסים למדינה כ- 20 מיליון דולר בחודש; כל זאת על אף שמחירי הקנאביס לצרכנים ולמטופלים צנחו באופן ניכר.
מאז 2012 חלה עליה משמעותית בהזמנות חדרים בבתי מלון בוושיגטון וקולורדו, מעין סממן שניוני המעיד על חיזוק הכלכלה המקומית כתוצאה מהתפתחות תופעה של תיירות קנאביס. סיורים מודרכים בחוות, כנסים, הרצאות, תחרויות ופסטיבלים הקשורים לקנאביס מהווים אטרקציה של ממש בעבור תיירים מכל רחבי העולם. זאת בנוסף, כמובן, למי שמגיעים ממדינות בהן קנאביס עדיין אינו חוקי, ועצם צריכתו באופן חופשי מהווה בעבורם גורם משיכה נהדר בפני עצמו. מדובר בעוד פקטור שמשדרג משמעותית את הכלכלה המקומית, בייחוד לאור העובדה שהעולם כולו חווה משבר כלכלי בשנה האחרונה בעקבות הקורונה, והכל הודות ללגליזציה של צמח הקנאביס.
השורה התחתונה והאופטימית
לגליזציה של קנאביס היא נושא מורכב. יש סיבה לכך שבמרבית מדינות העולם – גם באלה שמתירות שימוש בקנאביס רפואי באופן ליברלי יחסית - זה עדיין לא קרה. בכל זאת, לא פשוט לבטל חוקים בני מאה שנה ויותר, שהכתיבו התנהלות תרבותית באופן כה נרחב. אף על פי כן, הדוגמאות אותן סקרנו ואפשר לקחת משתי המדינות האמריקאיות שעשו היסטוריה ירוקה, פותחות שער לאופטימיות בנוגע להשלכות הפוטנציאליות של הפיכת השימוש בקנאביס לחוקי בעבור כלל האזרחים.
חשוב לציין, בכתבה הוצגו השפעות שליליות שעלולות להיות לשימוש בקנאביס על בני נוער (בעבורם השימוש אינו חוקי בין כה וכה), כמו גם בקרב נהגים. אך האם מדובר בסיבות מספקות בשביל להשאיר את החומר מחוץ לחוק לכלל האוכלוסיה? הרי חומרים רבים אחרים גם הם אסורים לשימוש בזמן נהיגה, שלא לדבר על צריכה לא אחראית של בני נוער. הסיכונים הטמונים בקנאביס הם כאין וכאפס לעומת אלו הקיימים באלכוהול, שלא לדבר על תרופות מרשם חזקות במיוחד הניתנות לכל מטופל שנזקק להן, ואין קושי מיוחד להשיגן. התשובה לבעיית הסיכונים הקיימים בקנאביס נמצאת בהסברה, בחינוך ובהדרכה.
ובישראל?
מדינת קולורדו הוצגה בכנסת ישראל כמודל להליך הכשרת חוקיות הקנאביס בישראל כבר בשנת 2014, במסמך מפורט שפורסם לבקשתה של ח"כ תמר זנדברג. בסיכומו של המסמך נכתב כי עוד מוקדם לקבוע מה הן ההשלכות ארוכות הטווח של מהלך הלגליזציה. שבע שנים מאוחר יותר, ההשלכות כבר ברורות בהרבה. בכנס בחירות בחודש מרץ האחרון, הצהיר יו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד, על תמיכת מפלגתו בלגליזציה בישראל על-פי מודל קולורדו: קנאביס יהיה חוקי, אבל תהיינה הגבלות על סחר ועל הכמות אותה רשאי אדם להחזיק ברשותו.
על פי הערכות, למעלה מרבע מאזרחי ישראל משתמשים כיום בקנאביס. הכסף שהם מזרימים בעל כורכם לארגוני פשע מסתכם במיליארדי שקלים בשנה. המודל של קולורדו ווושינגטון – חשוב שיעמוד לנגד עיני המחוקקים, בטח כשבוחנים את את המצב הכלכלי בו שרויה המדינה. לאור הצורך במקומות עבודה ובתקציבים של מיליארדים שמשרדי הרווחה, החינוך והבריאות משתוקקים להם, ההתעלמות מהפוטנציאל האדיר של שוק הקנאביס בישראל נראה כמו עוול מיותר שהמדינה מתעקשת לעשות לעצמה ולאזרחיה.
אנחנו כל-כך אוהבים לקחת דוגמאות מהאמריקאים. כעת הגיעה העת לעשות את זה. תשע שנים אחרי שהחלה, אפשר להגיד בפה מלא שהלגליזציה בוושינגטון ובקולורדו, היא כמעט ללא וויכוח מודל של הצלחה.