במהלך 12 השנים האחרונות לוויתי אלפי מטופלים בתהליך הוצאת הרישיון לשימוש בקנאביס רפואי ובמהלך ההתנסות הראשונה שלהם עם הצמח. רובם הגדול הפיק מכך תועלת רפואית מרובה: הקנאביס מקל על כאבים נוירופטים, מקל על הרעד והספסטיות לחולי פרקינסון, מקל על כאבי הבטן לחולי קרוהן וקוליטיס, מפחית את התקפי האפילפסיה, מעלים את הטיקים אצל הסובלים מתסמונת טורט, מאפשר לסובלים מפוסט טראומה לישון טוב יותר ולשלוט בהתקפי הזעם ועוד.
מצד שני, ישנם מטופלים שמדווחים כי הקנאביס איננו עוזר להם. מה יכולות להיות הסיבות לכך, והאם כדאי להם לתת לקנאביס הזדמנות נוספת?
הסיבה השכיחה ביותר להפסקת השימוש בקנאביס רפואי היא ללא ספק שימוש במינון לא מדויק, דהיינו גבוה מידי או נמוך מידי. "בפעם הראשונה לקחתי 2 שאיפות ולא הרגשתי כלום. כעבור 2-3 דקות לקחתי עוד 3 שאיפות ובהתחלה לא הרגשתי כלום אבל פתאום, כעבור עשר דקות, הכל התחיל להסתובב לי מול העיניים, אל תשאל, במשך שעתיים לא יכולתי לקום מהספה ורק חיכיתי שזה יגמר", שיתף אותי מטופל על הסיבה שבגללה הוא החליט שלא להיעזר בקנאביס יותר.
מסתבר שאיש לא הזהיר אותו כי השפעת הקנאביס בעישון מתחילה לפעמים להיות מורגשת רק כעבור כ-5 דקות. המטופל לא המתין את הזמן הראוי בטרם צרך שאיפות נוספות, וכך הוא צרך למעשה 5 שאיפות, שזו בהחלט כמות גבוהה למדי עבור התנסות ראשונית.
"הכאבים עברו אבל לא יכולתי לתפקד, הרגשתי שאני מרחף כזה, לכן החלטתי שאני יותר לא נוגע בזה", הוא נימק. הצעתי לו שינסה שוב, אולם הפעם – שיסתפק בשתי שאיפות קטנות בלבד, ימתין עשר דקות וימקד את תשומת ליבו בכאב: האם הוא נותר ללא שינוי, האם הוא פחת או חלילה גבר?
למחרת המטופל התקשר אלי ובישר לי בשמחה שהוא לקח 2 שאיפות בלבד, רמת הכאבים ירדה לחצי והוא לא סבל משום תופעת לוואי שלילית: "שתדע לך ששום כדור לא הצליח להוריד לי ככה את הכאבים!" הוא סיכם בהתלהבות את ההתנסות השנייה שלו.
מטופל אחר סיפר לי כי הוא נטל 6 שאיפות, אולם לא חש בשום השפעה מלבד כאב ראש. "איזה ריכוז של קנאביס אתה צורך?" שאלתי. "T5-C5" הוא השיב לאחר שבדק את המרשם שבידו.
עדכנתי אותו כי זהו הקנאביס בעל התכולה הנמוכה ביותר של חומרים פעילים, ואחת הטרגדיות של רפורמת היק"ר, שהורה לרופאים להתחיל את הטיפול עם הקנאביס החלש ביותר, "כפי שנהוג להתחיל עם כל תרופה". במקרה זה - ההתחלה היתה נמוכה מדי - 5% בלבד של חומר פעיל, כך שברור למדי מדוע ההשפעה היחידה שהמטופל חש הייתה כאב ראש, שהוא תוצאה של עישון הקנאביס-סרק.
לפני מספר שנים ד"ר יהודה ברוך אמר לי: "קנאביס רפואי צריך להכיל לפחות 16% THC אחרת זה סתם מריחואנה". לטעמי, על סמך ניסיון מעשי של שנים, גם ברמת ריכוז של 12-15% תהיינה לקנאביס השפעות חיוביות, אולם אין ספק שבריכוז כה נמוך כמו זה שבידי המטופל ביש המזל, גם אם יעשן את השקית כולה לא יחוש בשום הקלה רפואית.
מטופלים בעלי התנסות קודמת עם קנאביס, אשר ירכשו שקית של זן בעל ריכוז נמוך מידי ישימו בוודאי לב לאיכות הנמוכה של תערובת הפרחים שבידם ויפנו לרופא על מנת לשנות את המרשם לזנים חזקים יותר. בניגוד אליהם, מטופלים חסרי התנסות קודמת, שמעולם לא ראו קודם לכן פרח קנאביס, עשויים להפסיק את הטיפול עקב חוסר התועלת שבו, מבלי לדעת שמה שהם ניסו היה אולי "מריחואנה", אבל זה בוודאי שלא היה "קנאביס רפואי".
אולי אחרי קריאת מאמר זה, הם יחליטו לתת לקנאביס הזדמנות נוספת – אבל רק לאחר שימירו את המרשם שבידם במרשם לקנאביס רפואי אמיתי שמכיל לפחות 15% THC.
שלומי סנדק הינו יועץ בכיר בעץ הדעת, המרכז לקנאביס רפואי