על פי רפורמת הקנאביס, חולים שונים רשאים להשתמש במריחואנה מסיבות רפואיות, בתנאי שהיא ניתנת בהמלצת רופא וברישיון על פי חוק. עם זאת, חולי קנאביס רפואי מסתכנים בתפיסות שליליות כלפיהם בשל השימוש בו.
בראיונות שערכתי, מטופלים רבים צירפו בני משפחה לביקורת רפואית וכן נאלצו לפרט מצב רפואי במטרה להצדיק את השימוש במריחואנה הרפואית בפני בני משפחה, חברים ועמיתים. וזאת במטרה למנוע את התפיסות השליליות שעלולות להתלוות לשימוש בצמח. כבר בשלב זה ניתן לראות כי לסטיגמות השליליות סביב השימוש, ישנה השפעה עמוקה על האופן שבו חולים פונים לטיפול. מכאן עולה שאלה נוספת, האם חולים רבים הזקוקים לטיפול ימנעו ממנו מלכתחילה, בשל הסטיגמה הרווחת?
בסקר שנערך בקרב 255 מטופלי עמותת "מעל"ה" ענו 40% מהנשאלים בחיוב על השאלה: "האם קרה שוויתרת על נטילת טיפול שנזקקת לו, בגלל שלא רצית שאנשים סביבך ידעו שאתה מטופל בקנאביס?". בנוסף, 23% מהנשאלים ענו בחיוב על השאלה "האם קרה שוויתרת על מפגש חברתי או נמנעת מהכנסת אנשים לביתך מחשש שייוודע שאתה מטופל בקנאביס?".
בסקר אחר שערכנו בקרב 251 מטופלים, 31% מהנשאלים ענו בחיוב על השאלה "האם אי פעם נמנעת מנטילת טיפול קנאביס רפואי בשל חשש מדעה שלילית מצד המשפחה או הסביבה הקרובה?".
"עדיף שלא ידעו"
על השאלה "מי יודע שאתה מטופל בקאנביס רפואי מלבד הצוות הרפואי שמטפל בך?", ענו 4% מהנשאלים "אף אחד אינו יודע" , 53% ענו "מעט מאוד חברים ו/או בני משפחה קרובים", 25% ציינו כי רק חברים ובני משפחה יודעים, ורק 15% מהנשאלים אמרו כי כמעט כל מי שמכיר אותם יודע כי הם מטופלים בקאנביס.
החשש הזה מסטיגמות הנלוות לשימוש בקנאביס רפואי עולה, אגב, גם ממחקרים שנעשו בחו"ל, המדגימים את הקשיים בהם נתקלים חולים. מאותה הסיבה, מרבית האנשים גם לא משתפים את המעסיקים שלהם בעובדה שהם נוטלים קנאביס רפואי, ולכן הם נמנעים מצריכתו בשעות העבודה ועלולים לסבול במשך כל יום העבודה מקשיים רבים. מדובר בסוגיה מהותית, המחייבת התאמת טיפול במיצוי או משאף לצורך מניעת "דילוג" על טיפולים לאורך היום.
כשהקמנו את העמותה, להנצחתו של עוז מנדלוביץ שנפל במלחמת צוק איתן, הוביל אותנו החזון לספק הכוונה, הדרכה התאמה, ושיקום לחולים באמצעות קנאביס רפואי, וזאת מתוך הקושי שראינו בעיקר בקרב לוחמים הסובלים מפוסט טראומה. רצינו לגרום להם להרגיש שהם בסדר, שהם לא צריכים להתחבא ולהתבייש, כי הבושה מובילה להסתרה, לאי טיפול סדיר, ובסופו של דבר למצב נפשי לא מאוזן. חשבנו שחיבור הנצחת חלל צה"ל, גיבור מלחמה, לטיפול בקנאביס תסייע, ולו במעט לרכך ולהפחית את הסטיגמה ותקל על מטופלים לבחור בטיפול ולא להתבייש.
במהלך שנות פעילותנו הגענו לעוד ועוד אנשים, הסובלים ממגוון בעיות בריאותיות וגילינו כי החשש מהסטיגמה מלווה רבים. כך למשל, מספר לי מטופל, כי בכל פעם שאשתו כועסת עליו היא אומרת לו "לך לקנאביס שלך". כאילו מדובר בסם שהוא צורך בשביל הכיף ולא בעזרה רפואית. החשש מהסטיגמות מאפיין גם חולים מבוגרים שגדלו על התפיסה כי קנאביס הוא סם. ההתנגדות שלהם לטיפול פעמים רבות היא גדולה, וקשה להם להתמסר לטיפול.
לקנאביס הרפואי מיוחסות מגוון השפעות בריאותיות מועילות, ביניהן, סיוע בהתמודדות עם בחילות והקאות, כאב, בעיות נוירולוגיות, הפחתת תסמיני פוסט טראומה ועוד. בכל טיפול יש חשיבות רבה להתמסרות של המטופל לתהליך, להקפדה על רצף והמשכיות. בנוסף, יש חשיבות רבה, בכל הליך טיפול, לתמיכה של הסביבה הקרובה של המטופל. ברגע שהמטופל נמנע מלשתף את בני משפחתו ואת חבריו ועסוק בהסתרת הטיפול, הוא יוצר לעצמו עוד חזית בה הוא נלחם, והמשאבים שלו מופנים למקומות אחרים שאינם מסייעים בתהליך הריפוי.
הגיע הזמן להניח לסטיגמות בצד, ולהתחיל תהליך של ריפוי אמיתי. לא רק בקרב המטופלים עצמם, אלא גם בקרב הסביבה העוטפת אותם במעגלים הקרובים ובקרב החברה כולה.
הכותב אלי לוי, הוא מדריך ומנהל מוסמך בעמותת מעל"ה - מרכז עוז להחלמה ושיקום, המספק הכוונה, הדרכה, התאמה ושיקום לחולים באמצעות קנאביס רפואי.