תחום הקנאביס הרפואי עבר שינויים עצומים בשנים האחרונות. אם בעבר צריכת קנאביס יוחסה ל"סטלנים", הרי שכיום יותר מ-110 אלף ישראלים מחזיקים ברישיון לקנאביס רפואי. עד לפני שנים בודדות, כמות הספקים שעסקו בייבוא ושיווק קנאביס הייתה מצומצמת ביותר, והמטופלים בישראל נאלצו לעמוד שעות בתור מחוץ לנקודות החלוקה הבודדות שהיו בארץ. כיום המצב השתנה חלוטין - יותר ויותר חברות לגיטימיות נכנסות לתעשייה ומשקיעות בה, וגם האופן שבו המטופלים רשאים לצרוך אותו השתנה מהקצה אל הקצה – כיום הם יכולים לרכוש כל מוצר אותו הם צורכים (בין אם מדובר בתפרחת או בשמן) באחד מבתי המרקחת הפזורים ברחבי הארץ. מה גרם לשינויים האלו ומה צפוי לקרות בעתיד בתחום הקנאביס בישראל?
"אם מישהו היה אומר לי לפני 20 שנה שיבוא יום וניתן יהיה לרכוש קנאביס בבית מרקחת הייתי חושב שהוא עישן כנראה חומר ממש חזק", אומר עו"ד ליאור פרי שעוסק כעורך דין ונוטריון כבר 25 שנה שוימש שעברכיועץ המשפטי של מפלגת "עלה ירוק". הוא הפעיל קו חם לייעוץ עבור אנשים שנעצרו בגין החזקת קנאביס וסייע בהתנדבות לחולי סרטן ואיידס לקבל רישיונות לקנאביס רפואי. בשנת 1998, פרי היה העורך דין הראשון בארץ אשר "יצא מארון הקנאביס" והודה בציבור כי הוא מעשן.
תאר לנו את ההתייחסות לקנאביס לפני 30 שנה בישראל?
"קנאביס היה ועדיין מוגדר כסם מסוכן לפי חוק פקודת הסמים. תיאורטית גם לפני 30 שנה ניתן היה להחזיק בקנאביס רפואי עם אישור מהמנהל. אלא שזו הייתה אות מתה בחוק כי לאיש לא היה אישור ואנשים בכלל לא ידעו שיש אפשרות לקבל קנאביס רפואי. בשנת 1998, כשהייתי פעיל במפלגת "עלה ירוק", מייסד המפלגה בועז וכטל כינה את הקנאביס 'מריפואנה' – משחק מילים בין רפואה למריחואנה. הוא טען שאפשר להשתמש בקנאביס לצרכי בריאות ואנשים חשבו שהוא הזוי.
באותה התקופה היו למיטב ידיעתי חמישה או שישה אנשים בישראל עם היתר לקנאביס רפואי, והם היו חולי סרטן או איידס סופניים. מרבית האנשים שהגישו בקשות נפטרו עוד הרבה לפני שהבקשות שלהם אושרו. בעיה נוספת שהייתה היא שגם אם אישרו למטופל להחזיק קנאביס, לא הייתה לו דרך להשיג את החומר. המדינה לא סיפקה פתרונות והמטופלים נאלצו לפנות לגורמים פליליים כדי להשיג קנאביס".
"בעבר אנשים לא ידעו מה זה קנאביס"
לדברי פרי, מי שגרם למהפכה של ממש בתחום היה צחי כהן, מייסד "תיקון עולם" – חברה לגידול ואספקת קנאביס רפואי, אשר בשנת 2005 החלה את דרכה כעמותה ללא מטרת רווח. "צחי כהן הצליח להילחם בבירוקרטיה הבלתי נתפסת של משרד הבריאות. הוא גידל קנאביס בביתו בצפון הארץ, הצליח להשיג היתרים ובמסגרת העמותה סיפק קנאביס ללא עלות למטופלים. כך נפתרה באופן מסוים האספקה של קנאביס למטופלים. אנשים שקיבלו רישיון לקנאביס רפואי הופנו ל"תיקון עולם" ודרכה יכלו לקבל את הקנאביס בהתאם למינון שהופיע להם ברישיון. בהמשך, מטופלים יכלו לרכוש קנאביס בעלות של 390 שקלים בחודש ללא תלות במינון".
הקנאביס הפך עם הזמן לנגיש יותר, בין היתר בזכות עתירה שהגישו עו"ד פרי והפעיל החברתי שלומי סנדק בשנת 2010: "בעבר רק הפסיכיאטר יהודה ברוך, ששימש כמנהל של בית החולים 'אברבאנל' והיה מוסמך לתת היתרים למטופלים. מערכת האישורים לא הייתה ממוחשבת ואנשים שלחו בדואר כמות עצומה של פניות למשרד הבריאות בבקשה לקבלת היתר. הם חיכו במשך חודשים לתשובה, וכאשר קיבלו תשובה שלילית לא היה להם למי לפנות ולקבל הסבר לדחיית הבקשה שלהם. כל זה היווה פתח למאעכרים שמכרו קנאביס באופן לא חוקי. אנחנו הגשנו עתירה בשם 20 חולים שפנו למשרד הבריאות ולא קיבלו אף תשובה. בעקבות העתירה משרד הבריאות הגדיל את הצוות שמטפל בבקשות, מערכת הטיפול בבקשות הפכה לממוחשבת והוקמה ועדת ערר שטיפלה בערעורים על בקשות שנדחו".
כיצד התרחש השינוי בתודעת הציבור לגבי קנאביס רפואי?
"בעבר אנשים לא ידעו מה זה קנאביס רפואי וחשבו שקנאביס מיועד רק לסטלנים. לקח זמן רב עד שאנשים הבינו שקנאביס מקל על כאבי החולים, עוזר בהפרעות שינה ומסייע לאנשים שסובלים מפוסט טראומה. ככל שיותר אנשים קיבלו רישיונות לקנאביס רפואי, כך השמועה התפשטה מפה לאוזן והמודעות לסגולות הקנאביס הלכה וגדלה. במקביל לכך, משרד הבריאות הרחיב את רשימת ההתוויות המאפשרות קבלה של קנאביס רפואי. גם חולים שהם לא סופניים החלו לקבל קנאביס, וגם אנשים שיש להם בעיות כמו כאבי גב או קרוהן קיבלו רישיון. כיום מבינים שגם אנשים נורמטיביים, ביניהם פרופסורים, יכולים לעשן קנאביס. הציבור מכיר בקנאביס כתרופה לכל דבר וכבר אין זעזוע מכך שמישהו מעשן קנאביס".
לצד העלייה במודעות לתועלות של הקנאביס הרפואי, אנשים גילו גם את פוטנציאל הרווח הכלכלי העצום של הצמח. כתוצאה מכך, הוקמו עוד ועוד חברות בארץ ובעולם אשר החלו לעסוק בתחום הקנאביס הרפואי. "בעבר הקנאביס הוצא מחוץ לחוק בגלל אינטרסים כלכליים של חברות האלכוהול והטבק שחששו שקנאביס יפגע בהכנסות שלהם", מסביר פרי. "אלא שבעשור האחרון אותם מתנגדי קנאביס החלו לפעול למען לגליזציה בגלל שיקולים כלכליים. בין אם אלו קציני משטרה לשעבר שהצטרפו לחברות קנאביס, בכירים בפוליטיקה או בצבא. אם לפני 20 שנה אף אדם מכובד לא היה מעז להשקיע בקנאביס, היום זה הפך למיינסטרים והיזמים הבינו שזאת לא בושה להרוויח כסף מהתחום".
"מפלגות החליטו לקדם את התחום כדי להשיג קולות"
במקביל לכך, חל שינוי במדיניות אכיפה כלפי השימוש העצמי בקנאביס: "בעבר אם אדם נתפס עם גרם קנאביס ללא רישיון, ניתן היה להגיש נגדו כתב אישום ולפתוח לו תיק פלילי. בשלב מסוים המדינה הבינה שמדיניות האכיפה הזאת חונקת את בתי המשפט שגם כך מוצפים בתיקים, ושהמשטרה נאלצת לבזבז זמן יקר על מרדף אחר אנשים שעישנו ג'ויינט במקום לרדוף אחרי רוצחים ואנסים. לפני חמש שנים הוחלט לשנות את המדיניות הזאת כך שמי שנתפס בפעם הראשונה עם קנאביס ישלם קנס של אלף שקלים, אם נתפס בפעם השנייה ישלם קנס של אלפיים שקלים, בפעם השלישית הוא יישלח לקצינת מבחן ורק בפעם הרביעית יוגש נגדו כתב אישום. כך החזקת קנאביס ללא רישיון הפכה מעבירה פלילית לעבירת קנס".
פרי זוקף את השינוי בתחום גם לזכותה של מפלגת עלה ירוק: "כשעלה ירוק התמודדה בבחירות היא השיגה 40 אלף קולות בקלפי. בעקבות זאת, מפלגות כמו "מרצ", "העבודה" ובשלב מסוים גם "הליכוד", החליטו לקדם את התחום כדי להשיג את הקולות האלו. פוליטיקאים כמו רומן ברונפמן, תמר זנדברג ומשה פייגלין קידמו את הנושא כדי לקבל כוח אלקטורלי".
וכך, עם השינוי בתפיסה הציבורית ובתפיסת הממסד לקנאביס, השינוי במדיניות אכיפת השימוש העצמי והלגליזציה שהתחוללה בעולם במדינות כמו קולורדו, נקבעה רפורמת הקנאביס הרפואי בישראל. בשנת 2019 נכנסה לתוקפה הרפורמה אשר נועדה להסדיר את השימוש בקנאביס רפואי, להעניק לקנאביס מעמד של תרופה, להבטיח את איכות מוצרי הקנאביס ולהקל על מטופלים בתהליך קבלת הרישיון.
מה המצב כיום מאז הרפורמה?
"כיום יש יותר רופאים שהוכשרו לתת המלצות עבור רישיונות לקנאביס רפואי. לפני 20 שנה מעט מאוד רופאים היו אמיצים דיים כדי להתעסק בנושא. רבים מהם היו רופאים מהדור הישן שלא ידעו שקנאביס יכול לעזור. רופאים אחרים פחדו שיתייגו אותם כסטלנים. כיום אין חשש כזה משום שהיחס של החברה בארץ ובעולם לקנאביס השתנה. חלק מהשינוי, שהיום נראה כמו חזון אחרית הימים, הוא שכיום ניתן לרכוש קנאביס בבתי מרקחת ולא דרך הספקים עצמם. בנוסף לכך, בחודשים האחרונים, בזכות הצעת החוק של שר המשפטים גדעון סער, הוחלט שעבירת השימוש העצמי בקנאביס תהפוך מעבירה פלילית לעבירה מנהלית ללא הגשת כתב אישום והקנס הופחת ל-500 שקלים. זה שלב מתקדם לפני לגליזציה מלאה".
מה לדעתך צפוי לקרות בתחום בשנים הבאות?
"אני מאמין שקנאביס יהפוך להיות חוקי לגמרי. מחקרים מוכיחים שבמדינות שיש בהן לגליזציה של קנאביס, המדינה נהנית ממיסים רבים ומהכנסות גבוהות יותר, ובמקביל ההוצאות של המשטרה פחתו והפשיעה ירדה. המהפכה בתחום תסתיים כשהקנאביס יהפוך להיות כמו אלכוהול או סיגריות – לאפשר לאנשים בגירים להשתמש בקנאביס כל עוד לא מעשנים בזמן נהיגה, בצבא או בעבודה. המדינה צריכה להשקיע בהסברה של הנושא, ממש כמו שהיא עושה עם אלכוהול. אני חושב שגם אם תהיה לגליזציה מלאה, כמות המעשנים לא תגדל. דווקא בהולנד שיש בה אי-הפללה, מרבית ההולנדים לא מעשנים קנאביס כי הם לא מתלהבים מהעישון. צריך לאפשר לאנשים להפעיל שיקול דעת לגבי השימוש העצמי בקנאביס".