אלופת העולם לשעבר בגלישת רוח, לי קורזיץ, עברה בשנה האחרונה 4 ניתוחים ואיבדה 27 ק"ג ממשקלה. מי שהייתה 4 פעמים אלופת העולם, אחת הספורטאיות הגדולות בישראל, נאבקת כיום בהפרעת מח עצם נדירה. היא נמצאת בשיקום בקיבוץ תובל, חיה על קצבת ביטוח לאומי שמחציתה הולכת על קנאביס רפואי, והשבוע היא אושפזה שוב במרכז הרפואי איכילוב בשל סיבוכים בכליות. בראיון מרגש ומטלטל שפורסם במגזין סופ"ש של mako ב-14 ביולי 2022 בעקבות כנס זמן קנאביס היא דיברה בגילוי לב מצמרר על מצבה. "אני סובלת בגוף, כאבים. אני נראית אנורקסית. אבל למדתי מאוד לאהוב את הדרך. כלומר לא לאהוב, כי אני לא אוהבת לסבול, אבל לקבל אותה. אני סוף-סוף יודעת לעמוד על שלי, גם כלפי החברה. פעם מאוד חייתי את הלהראות את עצמי חזקה, את הפאסון. ספורטאי צריך להראות רק חוזקות, והיום אני גם חזקה וגם חלשה. יש לי מלא חולשות". הראיון עם קורזיץ עורר הדים בעולם הספורט ומחוצה לו, והתגובות התומכות והמחבקות לא איחרו לבוא.
"אני מרגישה ברגע עוצר נשימה" כתבה קורזיץ בפוסט שפרסמה בפייסבוק לפני מספר ימים. "לא מספיקה לענות להודעות, טלפונים, רשתות חברתיות. בכנות, גם לא מצליחה למצוא אצלי את הפניות הרגשית לכך. ובכל זאת, חשוב לי להגיב לחיבוק העצום שאני מקבלת מכם בימים האחרונים אנשים יקרים, אתם כל כך מרגשים ומחזקים אותי, מי שמכיר אותי יודע כמה קשה לי לבקש ולקבל עזרה, בכל תחום אי פעם בחי".
"זאת פעם ראשונה שהיא שחררה. גם היא הבינה עד כמה היא זקוקה לעזרה"
"אחרי הכתבה הייתה קצת יציאה מהארון של לי, אנשים הבינו קצת יותר, כמה המצב לא טוב", מספרת חברתה הקרובה ורד בוסיקלה, שייטת לשעבר ואלופת עולם בעצמה. בעקבות הכתבה ב-mako, ורד פתחה מימון המונים עבור לי, ביחד עם אחיה של לי, תם קורזיץ. "התחילה יוזמה של מועדון הגלישה בשבי ציון שרצו לעשות אירוע התרמה, אני קצת התבשלתי עם רעיון גיוס ההמונים, וברגע שקיבלתי מלי את ברכת הדרך פתחתי אותו. זאת פעם ראשונה שהיא שחררה. כנראה גם היא הבינה עד כמה היא זקוקה לעזרה. שבי ציון גיסו משהו כמו 50 אלף שקל ואני כתבתי פוסט הכי אותנטי, הכי כן, וקיוויתי לטוב. ידעתי שכולם יודעים כמה היא מיוחדת".
"לא התפלאתי מכמות האהבה ומהחיבוק שהיא קיבלה. תוך יומיים הגענו ל-700 אלף שקל, יעד ההמשך הוא 1.2 מיליון, ועכשיו אנחנו מתקרבים כבר ל-800 אלף. החלטנו לעשות את זה בכמה פעימות. רצינו לגייס 2 מיליון שקל. כרגע היא צריכה שיקום, ובטווח הרחוק אנחנו רוצים לתת לה רווחה כלכלית. אי אפשר לדעת מתי והאם היא תוכל לחזור לשוק העבודה. תובל הוא בית בריאות שנותן לה את כל המעטפת הבריאותית והנפשית. חשוב שהיא תהיה חצי שנה במקום שייתן לה מענה לכל אלה. מקום שיחזק אותה. העלויות מאוד גבוהות, והשלב הבא הוא לדאוג שהחזרה הבייתה תהיה רכה. שתוכל לחיות בכבוד".
"יחסית מאז שנכנסה לתובל מצבה של לי יותר טוב", אומר תם קורזיץ. "היא במצב פיזי לא פשוט. בעשר השנים האחרונות היא הייתה בעיקר בבתי חולים והגוף שלה הלך ודעך. הוציאו לה חתיכות מהמעיים, היא רזתה המון. לרפואה המערבית לא היה מה להציע לה כבר מעבר לניתוחים, והיא חזרה הביתה להחלמה. לא היו לה את הכלים להתמודד. לי ידעה שהיא מוכרחה ללכת למקום שייתן לה עזרה מבחינה תזונתית ונפשית והגענו לתובל, שזה מקום נהדר אבל מאוד יקר. גיוס ההמונים מאוד מאוד עזר. כרגע היא חזרה הביתה לחופשה של כמה שבועות לפני שתחזור לתובל".
מי עוזר לה בבית?
"אמא מאד עוזרת לה. אני עוזר, היא כבר יכולה לקום מהמיטה וללכת. בחודש האחרון היא הצליחה לעלות שני ק"ג למשקלה. אבל הכל כל כך שברירי, כל שפעת קטנה עלולה לקחת אותה עשרה צעדים אחורה. כשאתה חולה אתה לא רוצה להתעסק בצד הביורוקרטי, רק להתעסק בלהחלים. עשר השנים האלה מאז אולימפיאדת לונדון היו לא קלות. בהתחלה היו חסכונות והיא הצליחה לחיות. איגוד השייט והוועד האולימפי עזרו והם עדין עוזרים. אבל זה לא הספיק. צריך לחשוב גם על היום שאחרי תובל. לי תצטרך מישהו שילווה אותה בתזונה וליווי מנטלי. יש ביטוח לאומי שהוא בסיס, אבל זה כמובן לא מספיק".
"כל אחד נרתם מהזווית שלו. כל כך מגיע לה"
"חשוב שיהיה לה את כל מה שהיא צריכה בלי המשקולת הכלכלית", מתארת ורד. "הקנאביס גם הוא מאד יקר. מאז שהעלינו את הקמפיין אנשים כל הזמן מתקשרים מחברות קנאביס ופיתוחים טכנולוגיים. עדיין לא הגענו לשלב שבוא אנחנו בוחנים את ההצעות האלה. אנשים פרטיים שהכירו אותנו מהשיט, כל אחד נרתם מהזווית שלו. כל כך מגיע לה".
מצד אחד זה נפלא, אבל אני משערת שלא קל לה
"יש המון אנשים טובים בארץ שמאוד עוזרים במצבים כאלה. מאוד קשה לה לקבל את העזרה אבל אין ברירה", מסביר תם. "ללא העזרה זה יכול היה להסתיים אחרת. הכתבה מאוד עזרה לה. כרגע אני מתרכז רק במימון המונים. קודם שתחלים ואז אם חברות ירצו לעזור נבחן את זה. היא לא תהיה כבר אדם בריא. הכליות שלה כבר לא במצב טוב, כשפותחים אותך תמיד יש סכנה לזיהומים והידבקויות, אבל צריך לשמור שתוכל לחיות חיים רגילים. היא מאד רוצה לעבוד, היא לא רוצה להישאר בבית. קשה לה לקבל בלי לתת. גם כספורטאית תמיד היה חשוב לה הנתינה.
כשהיא חוזרת למכמורת כולם מכירים אותה ותמיד יש תגובות וזה מאוד קשה. זה ללכת ברחוב בתחושה שהרבה אנשים תרמו לך כסף. לא קל לה הסיטואציה הזאת אבל כרגע זאת הברירה היחידה. מגיע לה לחיות, מגיע לה להרגיש טוב. ואם כל זה כרוך בגיוס כספים אז זה מה שיהיה. אני מנסה לנתק אותה מהתגובות, והכל זורם אלי. אם זה תקשורת או אנשים טובים. אנחנו מוצפים בקטע טוב, אני יודע להכיל את זה. זה מחמם את הלב, אנשים נרתמים ויש רצון לעזור".
מה היא רוצה לעשות כשתחלים?
"זה כמו לשאול ילד מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול, כשתחלים אני מאמין שהיא תדע. היא נגעה במלא אנשים הן במודע והן לא. התקשרה אלי מישהי שאמרה לי שהייתה איתה בבית חולים – לי הייתה שם המון בעשר שנים האחרונות – והאישה סיפרה שהיא חיבקה אותה ונתנה לה כוח להמשיך".
מה הכי חשוב כרגע?
"בגדול כדי לא להגיע למצב שהיא תצטרך כסף הצבנו סכום שיהיה לה נוח לשבע השנים הקרובות. שיהיה לה בטחון כלכלי כי בגוף אין לה בטחון כרגע. שתוכל לעשות טיפולים נכונים ויעוץ מנטלי. שתהיה לה יכולת לתהליך השיקום המאוד ארוך שיהיה לה. היא חיה מאוד בצניעות. קשה מאוד לבנות וקל להרוס. אני רוצה להאמין שזה ימשיך ככה".
"חשוב שאנשים ימשיכו לתרום", מסכמת ורד. "זה מחמם את הלב. לי זה נתן המון מוטיבציה להמשיך. בהזדמנות הזאת אני ממש רוצה להודות ל-mako. אתם ממש הנעתם את הגלגל. מצד אחד היא מאוד רוצה להנות מתשומת הלב ולהחזיר את החיבוק, אבל אין לה את המסוגלות. זה לא פשוט".