"אם הייתי מספר לפני עשרים שנה שבשנת 2021 אהוד ברק ייבא ארצה הרבה יותר קנאביס ממני, היו חושבים שאני לא על גראס אלא על סמים פסיכודליים הרבה יותר קשים" אמר לי שלומי סנדק, הגורו של הקנאביס, בזמן שישבנו אצלו בחצר ביתו במודיעין. הוא עם הג'וינט הקבוע שלו (זה בסדר, יש לו אישור) ואני עם כוס קפה והתנצלות על כך שכבר עשר שנים לא נגעתי בג'וינט טוב ובריא. המשפט הזה מסכם בעצם את כל מה שאני מכנה "אנחנו הילדים של חורף שנת 98" על משקל השיר ההוא. או במובן מסוים, אנחנו החיילים האלמוניים של מהפכת הקנאביס.
אני קורא מיד שבוע על סטארטאפים בתחום הקנאביס, על עוד ועוד מיזמים, על גנרלים, פרופסורים, קציני משטרה לשעבר, מדענים, חוקרים וסתם אנשי עסקים, שמגלגלים מיליונים מהקנאביס הרפואי. אני שומע על עסקאות ענק, הנפקות בורסאיות, מניות שנוסקות והמוני משקיעים שעושים הון עתק. ואני חושב על זה שרוב המתעשרים החדשים מעסקי הקנאביס, היו בדיוק אלו שכל השנים נלחמו בנו, בזו לנו, התעלמו מאתנו, הציגו אותנו כחבורת סטלנים הזויים. עיתונאי בכיר מאד, שסרב לכתוב עלי כשהתמודדתי לכנסת מטעם עלה ירוק בטענה שאנחנו "פושעים סטלנים שמדרדרים את החברה" גזר לא מזמן קופון של כמה מיליונים מחוות קנאביס שהוא הקים. אהוד ברק, שכראש ממשלה לא עשה דבר למען הלגליזציה, עכשיו עושה הון עתק והוא בעצם היבואן מספר אחת של הקנאביס לישראל. הזוי.
הגיבורים האמיתיים
אבל הגיבורים האמיתיים הם אנחנו. הילדים של חורף שנת 98. בועז וכטל, המייסד האגדי של עלה ירוק, שלומי סנדק, הגורו של מעשני הקנאביס וחלוץ פעילי הלגליזציה, תמיר קמחי (רפיק) איש התקשורת הראשון שהצטרף למאבק למען הלגליזציה, ועוד כמה וכמה פעילים שכבר לפני 23 שנה עשו מעשה, הקימו את עלה ירוק, והצטרפו למאבק.
ניצני המאבק החלו כבר ב-94 עם האבות המייסדים של המאבק, בינהם ד"ר יעקב וקסמן, עו"ד שאול וולקוב המואר, הסנדק שלומי ובועז וכטל, מעל כולם - פרופסור רפאל משולם, האורים והתומים של הקנאביס. הרעיון התמסד ב-98 כאשר עלה ירוק נרשמה ברשם המפלגות. התייחסו עלינו בבוז ובזלזול, ירדו עלינו, הסתלבטו עלינו. אבל יש דבר אחד שאי אפשר לקחת מאיתנו. מפלגת עלה ירוק היא כנראה המפלגה היחידה בתולדות הפוליטיקה הישראלית שהצליחה לממש כמעט את כל האג'נדה שלה, וזאת מבלי להיכנס מעולם לכנסת. מפלגות רבות נכנסו בגדול לכנסת, ולא עשו כלום. אנחנו תמיד נשארנו בחוץ, אבל חוללנו את המהפכה. קנאביס רפואי, מדיניות אי הפללה, הסדרת תחום גידול הקנאביס ועוד. דרכו עלינו, רמסו אותנו, רדפו אותנו, אבל עשינו זאת. ואת הכבוד, התהילה ובעיקר הכסף הגדול – אחרים קוטפים.
העלה של מי ירוק יותר?
ראוי לציין שלא רק יריבנו הפוליטיים היו נגדנו. הירוקים הצבועים, המפלגה שלכאורה הייתה הכי קרובה אלינו בדיעותיה, עתרו נגדנו לבג"צ כי הם סברו שיש להם מונופול על הצבע הירוק, אבל בחיבור חד פעמי שלנו ושל רשם המפלגות הדפנו את העתירה.
בשנת 98' הייתי עורך דין צעיר. הייתי עורך הדין הראשון ש"יצא מהארון" מטאפורית, הצטרף לעלה ירוק והודה בחיבתו לקנאביס. בזמן שכל אלו שהיו מעשנים בדיוק כמוני פחדו פחד מוות להצהיר על תמיכתם בנו, ואפילו חששו להצביע בקלפי לעלה ירוק מחשש שזה יתגלה, אנחנו לקחנו את הקנאביס ושמנו אותו בפרונט. אמנם מעולם לא נכנסו לנכנסת, אבל הצלחנו באופן מסורתי להביא למעלה מארבעים אלף קולות לקלפי. אמנם נכשלנו פעם אחר פעם, אבל אנחנו המפלגה היחידה שהצליחה לקיים את הבטחותיה לבוחרים מבלי להיכנס לכנסת, בזמן שמפלגות שנכנסו לכנסת לא קיימו שום הבטחה.
הציגו אותנו כבדיחה וכמפלגה קיקיונית של אוסף הזויים, אבל עד היום מידי מערכת בחירות כמעט כל המפלגות מנסות למשוך אליהן את ציבור תומכי הלגליזציה. אמנם מעולם לא הכנסנו נציג לכנסת, אבל היו חברי כנסת אמיצים שלא מהמפלגה שלנו, אבל עם אותן דעות (הראשון היה רומן ברופמן, אחר כך תמר זנדברג, משה פייגלין ועוד). ב-2006 התמודדתי לכנסת, מקום רביעי בעלה ירוק. פספסתי את הכניסה לכנסת ב-40,000 קולות באותן בחירות. אני זוכר איך פניתי לחבר ששימש כעורך עיתון מאד גדול, ביקשתי ממנו לעשות עלי כתבה. עורך דין שלוחם למען הלגליזציה. הוא נפנף אותי בבוז. היום הוא עושה הון מלייעץ לחברות שרוצות להקים חוות לגידול קנאביס.
אני נזכר באותן אסיפות מפלגה מחתרתיות שקיימנו במחסנים חקלאיים נידחים, במפגשים שקיימנו בחוות יחיד בנגב, הרחק מעין המשטרה, בלילות של עשן ולא מסיגריות, בזמן ששקדנו על ניהול אסטרטגי של מאבק הלגליזציה.
אז נשארנו חיילים אלמוניים. הגנרלים והפוליטיקאים גוזרים את הקופון. העשירים נהיים עשירים יותר. גדולי מתנגדינו מייבאים עכשיו קנאביס רפואי, המניות בבורסה צוהלות, ואנחנו נשארנו באלמוניותנו. וטוב שכך. אגב, עד היום אני מייצג צעירים נורמטיביים שמואשמים בתיקי סמים קלים. למרות מהפכת הלגליזציה שנמצאת בעיצומה, כתבי אישום עדיין מוגשים.
הכותב הנו מראשוני המצטרפים למפלגת עלה ירוק, פעיל בולט למען הליגליזציה, וככל הנראה עורך הדין הראשון בארץ שיצא בגלוי למאבק למען הזכות לצרוך קנאביס.