הטיפול בקנאביס רפואי שונה במקצת מזה שנעשה באמצעות תרופות קונבנציונאליות. על אף שתמיד קיימת השאיפה לשמור על רצף טיפולי ככל האפשר עבור המטופלים, הטיפול נעשה בשיטה של "ניסוי וטעיה", לא רק בגלל המודל הקיים של שוק הקנאביס הרפואי בישראל, שהנו שוק שקיים במגמה של שינוי מתמיד בחוקים וביסודות שעליהם הוא מבוסס ולכן לא תמיד מאפשר "רצף טיפולי" שמשמעו טיפול קבוע באותם זנים ומוצרים. אלא פשוט בגלל משחק המספרים העולמי, שמוכיח שלפחות בהיקף מסוים זה באמת עובד ככה.
לפני שנכנסים לנושא של התאמת מוצרי קנאביס נכונים לכל מטופל לפי צרכיו, מגבלותיו הרפואיות ומאפיינים אחרים שעשויים להיות בעלי ערך בתהליך ההתאמה, חשוב להבין כי לפי כל העדויות והראיות שנמצאו עד היום במחקרי קנאביס רפואי, קליניים וסטטיסטיים גם יחד, עולה כי בעוד שזנים ומוצרים מסוימים עשויים להקנות למטופל ערך טיפולי (מדד משולב של הצמצום בתופעות הרפואיות ושל תופעות הלוואי האופייניות לטיפול) גבוה יותר מזנים אחרים, כמעט עבור שום מטופל לא נמצא "הזן האחד" שיניב בהכרח את הטיפול הטוב ביותר לטווח הארוך. למעשה, חלק גדול ממודל הטיפול של רופאים עצמאיים רבים ברחבי העולם, שחלקו תקף גם במודל הטיפול הרשמי של משרד הבריאות, מבוסס על תהליך שיטתי יחסית של "ניסוי וטעיה" שאמור להוליד את התוצאה הטובה ביותר לא לפי ספר או תיאוריה, אלא לפי ההרגשה האמיתית של המטופל בכל מקרה לגופו. אז, איך זה עובד ולמה בכלל צריך לנסות ולטעות בדרך להצלחה בטיפול רפואי?
החומרים הפעילים בקנאביס – מהו למעשה ההבדל בין זנים שונים?
השפעתם של מוצרי קנאביס על גוף האדם, שבאה לידי ביטוי, בין היתר, דרך מערכת קולטנים עצביים הנקראת המערכת האנדוקנאבינואידית, היא תוצאה של השפעתם הישירה של חומרים פעילים שונים הקיימים בצמח הקנאביס – בעיקר קנאבינואידים אך גם חומרים נוספים כמו טרפנים, פלבנואידים וחומרים נוספים שעולם המדע עסוק בחקר מעמיק שלהם בשנים האחרונות יותר מאי פעם מתמיד. החומרים הללו, שקיימים בכל צמח ולכן גם בכל מוצר קנאביס בכמות משתנה, קובעים יחד את מה שנקרא "פרופיל ההשפעה" של אותו מוצר או זן קנאביס. לחומרים הפעילים הללו ישנן השפעות שונות כגון שיכוך כאב, ויסות מתח נוירולוגי ופעילות נוגדת דלקת, אך עד היום עדיין לא אופיינה במלואה צורת ההשפעה המדויקת של כל קנאבינואיד על כל סימפטום רפואי ברשימת ההתוויות.
"כאשר מתייחסים לקנאביס בפרספקטיבה טיפולית צריך להבין שהמטרה המרכזית היא לשפר ולאפשר איכות חיים תחת הנסיבות המורכבות של האינדיקציה הרפואית הספציפית ממנה המטופל סובל. כלומר, לרוב לא מדברים על תהליך ריפוי אלא תהליך טיפול. לכן המוטו הוא שילוב נכון של הקנאביס בחיי היומיום", מסביר אסף דברת, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בטר (better) קנאביס. "ההיבט של הניסוי והטעייה מתקשר ישירות לאפקט הפמליה. על אף פריצות הדרך המחקריות והמדעיות הקשורות בקנאביס, בצמח הקנאביס יש עדין מאות מרכיבים פעילים (קנבינואידים) שעדיין לא גילו ועדיין לא חקרו את השפעתם הסינרגטית (אפקט הפמליה) ואופן השפעתם על האדם. לכן הדבר הנכון ביותר הוא לנסות שילוב של מגוון טיפולים בקנאביס לאורך תקופה מוגדרת כדי להבין מה עובד טוב יותר על הגוף של אותו מטופל ספציפי ולגבי ההתוויה הספציפית ממנה הוא סובל וכן ללמוד מתי וכמה לצרוך על מנת לשלב את הקנאביס באופן הנכון ביותר ביומיום".
"פרופיל השפעה" הוא מונח שצריך לייחס לו חשיבות רבה ואסור להקל בו ראש, שכן הוא עשוי להפוך את ההבדל בין זנים ומוצרים שונים של קנאביס רפואי, שנראה לעיתים למטופלים מסוימים כמו "סינית", לפשוט מאד. למעשה, כל מה שצריך להבין על קצה המזלג הוא שמוצרים שדומים מאד זה לזה בפרופיל ההשפעה, אך בכל זאת מכילים ריכוזים מעט שונים של חומרים פעילים ובעיקר של החומרים הפעילים שאינם THC ו-CBD, עשויים להיות שונים מעט בהשפעתם על המטופל. לרוב, למעט מקרים חריגים, הם לא ישפיעו בצורה שונה לחלוטין שתדרוש התאמה מחדש של הטיפול. למעשה, במקרים רבים, לאחר שינוי זמני מאולץ בהרכב האספקה החודשית, מטופלים רבים מדווחים על שיפור ביעילות הטיפול לתקופה מסוימת בה הגוף מתרגל לפרופיל ההשפעה החדש, תוך שזה נמצא ביעילות מקסימלית.
כיוון שפרופיל השפעה של כל מוצר קנאביס הוא סכום של כלל השפעותיהם האינדיבידואליות של החומרים הפעילים השונים שקיימים בו (נקרא בקיצור גם 'אפקט הפמליה') ייתכן כי מוצר מסוים ישפיע על מטופל אחד יותר, פחות או לכל הפחות אחרת מאשר על מטופל אחר. מסיבה זו, יכולים להיות יתרונות, כמו גם חסרונות, להחלפה של זן או מוצר אשר משמש כאלמנט מרכזי בטיפול כבר תקופה ארוכה. לכן, כאשר היא נדרשת, כמו למשל, במקרה בו מוצר מסוים אזל במלאי, יש לשקול אכן לנסות מוצר או מוצרים חדשים לראשונה.
ניסוי וטעיה בדרך להתאמת המוצר – האם לא מדובר בתהליך מסוכן?
לפני שנלחצים מהתהליך או מכמה שזה נשמע מוזר, חשוב לא להתבלבל ולזכור כי מדובר בתהליך מוכר וידוע שנעשה גם במקרים רבים בהתאמה של תרופות אופיואידיות לשיכוך כאבים (ובמקרים מסויימים באנטיביוטיקה). במהלך תהליך זה נעשית התאמה מדויקת של התרופה והשפעותיה החיוביות והשליליות לצרכיו והעדפותיו האישיות של המטופל, כדי להפיק את מה שנתפס בעיניו כתוצאת הטיפול האופטימלית, כלומר מקסימום השפעה רפואית חיובית ומינימום תופעות לוואי שליליות.
מה עושים במקרה וזן מסוים אינו נמצא במלאי? כאשר מטופל מנסה לראשונה מוצר קנאביס חדש, בתנאי כמובן שמדובר במוצר הנמצא באותה דרגת השפעה לפי מודל הטיפול של משרד הבריאות, חשוב להבין כי לא מדובר בתהליך מסוכן, שכן מדובר למעשה באותו סוג של מוצר עם אותה תערובת כללית של חומרים פעילים שמעצבים את מרבית ההשפעה של המוצר על הגוף ועל מערכת העצבים. כלומר, ההבדל בדרך כלל לא יהיה גדול מדי כדי להכילו ובמקרים רבים אפילו יגלה המטופל כי החלפת המוצר והשינוי המזערי שנוצר בשל כך בתרכובת החומרים הפעילים שהוא צורך ובפרופיל ההשפעה המדויק של הזן או המוצר החדש, שיפרו את יעילות הטיפול באופן זמני כפי שמתרחש לעיתים בעת ביצוע שינויים במהלך טיפול רפואי.
ככלל, בנושא של סכנות פוטנציאליות של השימוש בקנאביס רפואי, צריך לזכור כי מדובר על טיפול טבעי ויחסית נקי מתופעות לוואי, בעיקר כאלה שנחשבות למשמעותיות ויכולות למנוע כליל את המשך הטיפול היעיל. לרוב, כל שינוי "שלילי" שירגיש מטופל לאחר שינוי במוצר הקבוע באספקה החודשית שלו, הוא שינוי כלשהו בתופעות הלוואי העקיפות של הצריכה, וגם זאת רק לאחר מספר פעמים. במקרים מסוימים, מטופלים לא ירגישו כלל את השינוי בפרופיל ההשפעה כיוון שזה יהיה מינורי מדי, ובמקרים אלו מדובר אפוא בהחלפה שאינה החלפה כלל, אלא רק בהרחבה של מגוון הזנים המוכרים למטופל בתור זנים אפקטיביים וידידותיים לשימוש.
יישום הניסוי והטעיה – איך יודעים איזה מוצר או זן כדאי לקחת במקום?
מודל הטיפול של משרד הבריאות, שנוסח על ידי ועדת מומחים במטרה לקבוע קווים מנחים לבניית תוכנית הטיפול, על פי ריכוזי החומרים הפעילים בהתאם להתוויה רפואית מסוימת, קובע בהתאם גם מהם המוצרים החלופיים שניתן לספק למטופל במידה והמוצר לו הוא זקוק אינו נמצא במלאי של בית המרקחת בו הוא מבקש לקנות אותו. בהתאם למודל זה, אותו לומדים הרופא המטפל והרוקח הממלא את המרשם, יותאם לכל מטופל מוצר חליפי, במידה וירצה לרכוש אותו, במעמד הרכישה עצמה, (בין אם מדובר ברכישה פורנטלית או ברכישה טלפונית או אינטרנטית).
המוצר החליפי שיגיע לידי המטופל יהיה במקרים רבים מוצר שאותו מטופל לאו דווקא מכיר את התנסה בו בעבר, אך כאשר הדבר נדרש עקב חוסרים במלאי, לא בהכרח כדאי לפתח סטיגמה ודעה קדומה על זן או מוצר מסוים עקב חוסר ניסיון. כמובן, במידה ומדובר במוצר שהמטופל כבר התנסה בו בעבר והוכיח את חוסר יעילותו או את השפעותיו השליליות, חשוב ליידע את הרוקח הממלא את המרשם, כדי שלא לבזבז זמן מיותר על התאמות כפולות של "ניסוי וטעיה" היכן שהדבר אינו נדרש פעמיים.
ככלל, אין דבר כזה "מוצר נחות" בהשוואה למוצר אחר בצורה אבסולוטית, לפחות לא במצבו הנוכחי של שוק הקנאביס הרפואי בישראל. לרוב, גם המוצרים עצמם לא תמיד עקביים ואחידים מספיק כדי לשמור על רצף טיפולי מדויק גם למי שכן מצליח למצוא את אותו המוצר ולקבל אותו בכל אספקה כל פעם מחדש לתקופת טיפול, ולכן הכי חשוב זה להבין שלרוב לא מדובר בסוף העולם אלא רק בשינוי קטן שלא בהכרח ייזכר בהמשך הדרך, אלא אם כן יהיה יהיה שינוי לטובה. אם האלטרנטיבה היא להמתין הרבה זמן, לעיתים שינוי במוצרים המתקבלים באספקה החודשית יכול להיות הבחירה הטובה ביותר.
לסיום, חשוב לציין כי ישנם מקרים בהם ימליץ הרופא בעצמו על שינוי במוצר/ים שצורך המטופל באספקה החודשית שלו, בעיקר במקרים של חוסר יעילות בהשפעה מבחינת דיכוי הסימפטומים הרפואיים או במקרה שנצפו תופעות לוואי חריגות או השפעות שליליות לאחר תחילת הטיפול. במקרה כזה ייערך מעקב מדויק יותר לאורך תקופה על ידי הרופא המטפל, ולאחריו יתברר האם יש צורך לשנות את המוצר עצמו או אפילו את קטגוריית הטיפול כולה, על ידי ביצוע של "העלאת מינון" ומעבר למוצר המכיל מינון גבוה יותר של THC, CBD או שניהם. לדוגמא ממוצר "קנאביס "T10/C2 ניתן לעלות ברמת הפוטנטיות למוצר "קנאביס "T15/C3במקרים מסוימים בהם הרופא המטפל מאשר זאת לאחר ביצוע המעקב. בהתאם לעיקרון זה, חשוב להבין כי שינויים כאלה לא מתבצעים כאשר ההבדלים בהשפעת המוצרים הם כה גדולים עד שלא ניתן לקטלג אותם באותה "משפחה", ולכן אפשר להיות רגועים יותר לגבי ההבדל בין מוצרים חליפיים המשתייכים לאותה קטגוריית טיפול.