אין הרבה אנשים בעולם שלא מכירים את השם ברוס לי. זאת על אף שהאיש עצמו נפטר כבר לפני כמעט 50 שנה. ברוס לי היה אומן הקונג-פו המוכר ביותר בעולם, והוא התפרסם במערב בזכות הסדרות וסרטי אומנויות הלחימה הרבים בהם השתתף במהלך שנות ה-60, ובעיקר בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת.
עוד רגעים בהיסטוריה של הקנאביס:
>> האומן המפורסם שקנאביס היה חלק בלתי-נפרד מחייו
>> הרופא שהביא את הקנאביס אל המערב
>> המדינה הראשונה שאסרה את השימוש בקנאביס
לי נולד בקליפורניה, ארצות-הברית, בנובמבר 1940, להורים ממוצא סיני (לאמו גם היה רקע אירופאי). בהיותו בן 3 עבר עם משפחתו להתגורר בהונג-קונג (מהלך חריג, בהתחשב באירועי מלחמת העולם השניה), ובגיל 18 חזר לארצות-הברית. הוא התמחה בריקוד, בקראטה ובקרבות אגרוף, וביום בו הדגים את יכולותיו לקהל שכלל גם במאי סרטים, נסללה דרכו אל עולם הקולנוע. לי היה לכוכב גדול בארצות-הברית וגם מחוצה לה, ושיחק, בין השאר, לצדם של צ'אק נוריס וג'קי צ'אן.
המוות – ותיאוריות הקונספירציה
בשנת 1973, בעת צילומי הסרט "משחק המוות" (סרט שבסופו של דבר יצא אל האקרנים 5 שנים מאוחר יותר, ובסיועו של כפיל) בהונג-קונג, התמוטט ברוס לי תוך שהוא מפרכס. הוא טופל בבית-חולים מקומי, הועבר לבדיקות מקיפות יותר בארצות-הברית, ושב אל סט המשחק לאחר שהוחלט כי הוא בריא ושהאירוע התרחש בגלל פעילות "אבנורמית" חריגה. מספר שבועות מאוחר יותר הוא התמוטט שוב. לאחר שהתלונן על כאבי ראש חזקים, לי איבד את הכרתו, ונפטר בדרכו אל בית-החולים.
גילו הצעיר (טרם מלאו לו 33) של לי ומצבו הגופני המעולה הולידו תיאוריות מרחיקות לכת בנוגע לנסיבות שהובילו למותו. היו שחשדו כי הייתה זו תוצאה של מכה קטלנית שספג בקרב מוקדם יותר, והיו אף שמועות על הרעלה. סיבת המוות הרשמית לא הוכחה מעולם, אבל היא בוודאי הייתה קשורה להצטברות הנוזלים שנמצאה במוחו בנתיחה שלאחר המוות. ההנחה הרווחת במשך השנים הייתה כי לי חווה אירוע מוחי, עם או בלי קשר לכדור נגד כאבי ראש אותו נטל זמן קצר לפני שאיבד את הכרתו בפעם האחרונה.
הממצאים החדשים – והקשר לקנאביס
האם ברוס לי נהג לעשן קנאביס? על-פי הביוגרפיה של השחקן, שנכתבה על-ידי הסופר האמריקאי מתיו פולי ופורסמה ב-2018, התשובה היא בהחלט חיובית. הספר כולל ראיונות עם עשרות רבות של חברים, מכרים ובני-משפחה של הלוחם, ומהם עולה כי הוא בהחלט נהג לעשן קנאביס, מפני שזה השרה עליו תחושת ביטחון והעביר אותו לרמת מודעות אחרת, לטענתו. החשיפה המפתיעה המובאת בספר נוגעת בעיקר לכך שצריכת קנאביס הייתה חלק בלתי-נפרד משגרת חייו של לי, אבל העובדה שהשתמש בקנאביס בפני עצמה אינה ידיעה חדשה.
כבר בנתיחת הגופה נמצאו שרידי מריחואנה בקיבתו של לי, ובאופן בלתי נמנע החלו לעלות השערות בנוגע לקשר שבין השימוש בקנאביס לבין מותו בטרם עת. מחקר מקיף שפורסם ממש בשבועות האחרונים מנסה לענות אחת ולתמיד על שאלת מותו המסתורי של ברוס לי, והוא לא נמנע מלהתייחס לכל הגורמים האפשריים, כולל התחביב המרגיע הנוגע לצמח הירוק.
סיבת המוות, לטענת קבוצת החוקרים הספרדית שפרסמה את המאמר המעניין, היא ככל הנראה היפונתרמיה (Hypoantremia). מדובר במצב בו רמת הנתרן בדם נמוכה מהרצוי, והיא עשויה להוביל לסחרחורות, נפילות ובמקרים חריגים גם לפרכוסים ולמצב של תרדמת. זה הוא גם גורם אפשרי לנפיחות שנוצרה במוחו של לי בסמוך למותו. בין הגורמים שהעלו את הסיכון לחייו של הלוחם והשחקן מציינים החוקרים את העובדה כי נהג לצרוך הרבה מאוד נוזלים (שכן עסק בספורט מאוד אינטנסיבי), והצריכה הקבועה של קנאביס מוכרת כגורם מצמיא שמעודד שתיה אפילו יותר. על-פי הממצאים שעלו מהביוגרפיה של לי, ניכר כי ביום בו נפטר עישן לא מעט מריחואנה. קשה לייחס לצמח את מותו של השחקן, אבל יתכן כי העישון הרב גרם לו להיות צמא קצת יותר מדי, וצריכת יתר של מים היא זו שדחפה אותו אל מעבר לקצה.