אינדחיקה וסאטיבה הם שני זני הקנאביס הבולטים. למרות שמקורותיהם של השמות אינדיקה וסאטיבה מצויים אי שם במאה ה-18, הם עד היום מהווים בסיס לתיאור חווית צריכה של כל מטופל מתחיל וזאת, למרות הידע הרב שנצבר מאז ואיפיון חוויות צריכה פרטניות של עשרות אלפי מטופלים במסגרות מחקריות. מורה נבוכים למחפשים אחר זן הנכון >>

על אף שכינויים אלו מתארים את הצמח על פי הידע המוגבל שהיה קיים לפני בערך 300 שנה, הם תפסו חזק מאד ומלווים אותו עד היום, גם על ידי משווקות הקנאביס המורשות. בגב האריזה לצד אחוזי החומרים הפעילים בפרח כמו גם שם הזן, תוכלו למצוא אזכור להטיה של הצמח אינדי/סאטיבי.

כשמדברים על פרחי אינדיקה, הכוונה היא לזנים שמתאימים למי שמחפש רוגע ונינוחות, שמתאים בהשפעתו לשעות הלילה. זני הסאטיבה נחשבים לבעלי השפעה מעוררת יותר ואם אתם מתכננים מרתון כתיבה וזקוקים לפרץ של יצירתיות.הבדל נוסף בין השתיים הוא במראה העלווה והצמיחה של הקנאביס. עלי האינדיקה יהיו שמנמנים יותר והצמח יגדל לרוחב, לעומת הסאטיבה שעלוותה מאורכת ודקה וכך גם גדל הצמח, לאורך.מאחר ורוב הזנים היום מעורבים, נדיר למצוא סטיבה או אינדיקה 'נקיים' 100%. יש אינדיקה קלה ויש טאטיבה קלה. שני הזנים יכולים להיות עם הרבה THC או מעט, כך גם בנוגע למינוני ה-  CBD בצמח.

את הזנים בעלי אחוז THC גבוה מומלץ לרוב לצרוך בערב, לקראת השינה. אחוז THC גבוה בצריכה באידוי/עישון אכן יהווה אלחוש נפשי מיידי מחרדות, וייצר מידה לא מבוטלת של ניתוק רגשי ותחושת נמנום. מאידך, שימוש קבוע ומתמשך לאורך זמן בזנים מאין אלו עלולים לייצר תלות נפשית בצמח, בדיוק כמו אלכוהול וסוכר שמהווים בריחה/ניתוק מהמציאות.

החלוקה לקטגוריות C/T אפשרה למגדלים לשווק מוצרים בהתאמה לצרכי המטופלים ולמאפייני המחלות מהן הם סובלים. זאת, תוך פיתוח וריבוי זנים לאורך שנים, מה שהצליח להביא גם לכדי מוצר מוגמר קבוע, כלומר תפרחות בעלות אחוזי חומר פעיל זהים באופן עקבי וגם לתוצאות חיוביות ביותר בקרב מטופלים. 

סאטיבה ואינדיקה (עיבוד: shutterstock)
סאטיבה ואינדיקה|עיבוד: shutterstock
 

קצת היסטוריה

הראשון שטבע את המושג "קנאביס סאטיבה" היה בוטנאי וזואולוג שוודי בשם קארל לינאוס בשנת 1753. עיקר פעולתו היה במסגרת שדה המחקר הטקסונומי - איפיון אורגניזמים, והוא אכן אפיין את הסאטיבה כצמח בעל אפקט רפואי של שיכוך כאב וריפוי דלקות, את מראה הצמח, העלים ותהליך הצמיחה. את הכינוי "אינדיקה" התביע טקסונומיסט בולט אחר, צרפתי בשם ז'אן בטיסט למארק כמה שנים מאוחר יותר ב-1785. הוא קיבל דגימות צמחים מהודו אותן אפיין כבעלות מראה ואפקט שונה - בהקשר הפסיכואקטיבי. שניהם התייחסו לצמחי קנאביס להבדיל מהמפ, שהוא כמעט אותו הצמח רק ללא פרחים כלל, ולכן נתפס ככזה שפחות משתלם לגדלו. אגב, ההסבר הבוטאני להתפתחות הפרחים על הצמח, היא בכדי שאלו יגנו על הצמח על מפני מזיקים. כך שאם חיה לועסת עשב כלשהי בשדה תתקל בקנאביס, היא תאכל אותו, תתמסטל לא תבין מה קרה, מה שיהווה עבורה תמרור עצור בוהק והיא לא תסכים לגעת בו שוב לעולם.

באותה תקופה במאה ה-18 ולמשך כמה עשורים, שמני ותפרחות קנאביס היו נמכרים בבתי מרקחת באופן ייעודי למחלות, ריפוי כאב, טיפול בנגעי עור ועוד. למרבה הצער כמה שנים לאחר מכן הצמח הוצא מהחוק בידי הרשויות ונאסר לשימוש באופן גורף לכמעט 300 מאות שנה. באמצע המאה הקודמת נמצא זן נוסף של קנאביס בשם "רודראליס" באיזור סיביר. זהו זן גמדי, מבנה העלים שונה וכן זמן הפריחה שלו קצר משמעותית. גם ב"רודראליס" אין THC כלל.

 פעילות המחקר והפיתוח שנעשית מאז ועד היום וביתר שאת בשנים האחרונות הצליחה לא רק ללמד אותנו הרבה על חומרים פעילים בצמח והשפעתם על הגוף בשלל הקשרים, אלא גם להניב פרחים ריחנים ובשרניים באיכות גבוהה מאד. כמות הייצור מוגבלת בהתאם לקריטריונים והנחיות שנקבעו על ידי משרד הבריאות ותלויה גם כמובן במשתנים עונתיים, לכן נוצרים מעת לעת חוסרים של זנים ספציפיים בבתי מרקחת. מצד שני, רצוי ומומלץ לגוון מדי פעם על מנת לרענן את הגוף, או אם לדייק - את המערכת האנדוקנבינואידית. זה למה מטופלים יכולים וצריכים לבחור מתוך מגוון זנים משתנה.  

לא על הצמח לבדו

 אחרי שאמרנו את כל זה, צריך גם לומר שכל חווית צריכה היא אישית ואינדיבידואלית. ישנם מטופלים שיתארו תחושות אחרות או יעדיפו אישית זנים שכביכול פחות מומלצים עבורם, כך שיש הרבה מקום לניסוי לטעייה. יש מקרים בהם ניתן אבחון פיזי ללא התייחסות לאספקטים הנפשיים של המחלה, כמו למשל בפיברומיאלגיה שהיא מחלת כאב שמקורותיה גם בנפש, או דלקת פרקים שעשויה להיות מתודלקת בידי צריכת סוכר מוגברת, לכן נעשית השתדלות להתאים מרשמים לפי זנים וביחס ישיר למינוני החומרים הפעילים אל מול מחלות שונות.

לאור כל האמור לעיל, המלצה מרכזית נוספת היא לפני הכל להבין היטב במה אנחנו רוצים לטפל, לבדוק איך הכי טוב לעשות את זה ורק אז לראות איפה הצמח משתלב בטיפול יחד עם כל יתר המשתנים. קנאביס לבדו הוא לעולם אינו תרופה ובטח שלא תרופת קסם. טיפול וריפוי הם תהליכי שרשרת פיזיים ונפשיים עמוקים שלוקחים זמן, וחייבים להשתלב יחד עם תזונה בריאה ומאוזנת, ספורט במידת האפשר וגם טיפול נפשי או תרופתי, אם צריך.