מטופלי קנאביס רפואי שומעים פעמים רבות לאורך הטיפול שלהם, במקרים רבים אפילו עוד לפני תחילתו, אודות העובדה שמדובר בטיפול שתוצאותיו נוטות להשתנות בצורה מהותית ממטופל אחד למשנהו. עובדה זו נובעת ממורכבות ההשפעה הביולוגית והכימית שיש לחומרים הפעילים בקנאביס על מערכת שונות בגוף האדם. לא כל מטופל בהכרח יתעניין בנושא או ינסה להבין אותו בצורה מלאה, אך עובדה אחת פשוטה כן חובה לדעת: אין "דרך נכונה" אחת להתאים את הטיפול בקנאביס רפואי עבור כל מטופל אינדיבידואלי.
הסיבה לכך, בין היתר, היא ששאלות כמו "מה הזן הטוב ביותר עבורי?" או "מה מינון החומרים הפעילים שהכי יעזור לי?" הן שאלות שלא ניתן לספק עליהן מענה אחיד שיהיה רלוונטי ומושכל עבור כל המטופלים. למעשה, ניתן להצביע בבירור על כך שאי קיומה של "דרך נכונה" אחת למימוש הטיפול בקנאביס רפואי היא ככל הנראה הבעיה המרכזית סביבה צמחו כל המיתוסים ואי ההבנות בנושא. לכן, הדבר החשוב ביותר שכל מטופל קנאביס רפואי צריך לדעת לעשות הוא למצוא את הדרך הנכונה והטובה ביותר עבורו. אחד הכלים החשובים ביותר שכדאי להכיר למטרה זו הוא טבלת צריכה, שנועד למעקב אחר הטיפול בקנאביס רפואי.
טבלת צריכה – מהי ולמה היא מיועדת?
"טבלת צריכה" כפי שהיא מכונה בקיצור, היא כלי שפיתחה היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות עוד הרבה לפני תחילתה של רפורמת הקנאביס המודרנית, בתקופה בה כל מטופל היה רשום ומשויך לחברת קנאביס אחת ברישיון שלו ומקבל ממנה את האספקה החודשית שלו. בתקופה זו, שימוש קפדני בטבלת צריכה היה אחד הקריטריונים לפיהם הותרו מראש השימוש בקנאביס, וכן חידוש הרישיון לטיפול לאחר תפוגת תוקפו הראשוני. כל מטופל היה חייב להכיר כלי זה ולדעת להשתמש בו כדי שיוכל לקבל מלכתחילה את הטיפול בקנאביס כדי לחדשו עם הזמן. לאחר הרפורמה השימוש בה הפך לרשות, וכך קרה שרבים מהמטופלים שקיבלו את רישיונם רק בשנה האחרונה, בכלל לא יודעים במה מדובר.
טבלת צריכה למעקב אחר השימוש בקנאביס רפואי בנויה כך: בשני הטורים הראשונים צריך המטופל לתעד את זמן השימוש במדויק בקנאביס, כלומר את התאריך והשעה המדויקים של כל מה שנקרא "אירוע צריכה" במהלכו עשה המטופל שימוש במוצר קנאביס רפואי. בטור השלישי בטבלה מתועדת הכמות (בשאיפות או בטיפות) של המוצר אותו צרך המטופל, בטור הרביעי מתועדות ההשפעות החיוביות של הטיפול, בטור החמישי מתועדות תופעות הלוואי שחווה המטופל לאחר השימוש; בטור השישי, שלעיתים אינו מופיע בנוסחים מסוימים של המסמך, מתועדת הכמות המדויקת בגרמים של קנאביס בה עשה המטופל שימוש בכל אירוע צריכה.
השימוש בטבלת הצריכה, כפי שצריכים להנחות את המטופל הן רופאו המטפל והן הרוקח אשר מנפק לו את המרשמים, כולל בסך הכל מילוי קפדני של כל השדות הקיימים במסמך בצורה שאינה פוסחת על שום אירוע צריכה שחווה המטופל לאורך היום. בכל אירוע צריכה שכזה, ובשאיפה בפרק זמן קצר ככל האפשר מיד לאחריו (כדי לא לשכוח ולהשמיט בטעות פרטים מסוימים) צריך המטופל למלא את השדות הרלוונטיים בטבלה, ולכן מדובר במסמך שצריך להיות כל הזמן בהישג יד.
מטרתה העיקרית של טבלת צריכה היא אחת ויחידה: תיעוד הטיפול בקנאביס ותוצאותיו, במטרה לספק בסיס עליו יוכלו להסתמך הרופא המטפל והגוף הרגולטורי (משרד הבריאות והיק"ר) בעודם מאשרים למטופל את המשך השימוש בקנאביס רפואי, תוך בחינת יעילותו היחסית של הטיפול. בנוסף, טבלת הצריכה יכולה וצריכה לשמש את המטופל בעצמו כאשר הוא בוחן לאורך הזמן את יעילות הטיפול ומנסה לשפר אותה, כמו למשל בעת הניסיון לקבוע מה הם המוצרים והזנים בעלי ההשפעות הטובות ביותר לאורך זמן.
לסיכום, טבלת צריכה למעקב אחר קנאביס רפואי היא אמנם כבר לא כלי חובה שצריך למלא כדי לעמוד בקריטריונים הממשלתיים לקבלת הטיפול, אך כמו במקרה של כל טיפול רפואי שחשיבות הצלחתו עבור המטופל צריכה להיות עליונה, גם בטיפול בקנאביס רפואי, תיעוד קפדני ומדויק הוא הבסיס להצלחה. לכן כדאי שכל מטופל יכיר אותה וידע כיצד להשתמש בה כדי לאפשר לעצמו למצות את מלוא הפוטנציאל האפשרי הגלום בטיפול בקנאביס רפואי.