לעין בלתי מזוינת, כוס של מונשיין (Moonshine) עשויה להיראות בדיוק כמו כוס של מים – אבל אל תתבלבלו חברים, ההשפעות של שני הנוזלים הללו רחוקות שנות אור אחת מהשנייה. למעשה, אחד המאפיינים המוכרים ביותר של המשקה האלכוהולי הבלתי חוקי הזה הוא העוצמה האדירה שלו אשר יכולה לשכר לא רק את השתיין המיומן ביותר – היא עשויה אפילו להרוג אותו.

למרות זאת, אינספור אנשים ממשיכים לצרוך את המשקה הידוע לשמצה ונשאלת השאלה: איך ניתן לדעת שכוס של מונשיין בטוחה לשתייה? לפני שנענה על השאלה הזאת, עלינו להסביר כמה דברים על הספיריט השערורייתי.

אז מה זה בעצם מונושיין? לפני הכל חשוב להבהיר- מדובר במשקה לא חוקי ואנחנו לא ממליצים לצרוך אותו או לנסות להכין אותו בבית. טכנית, מונשיין הוא משקה חריף מכל סוג אשר מיוצר ללא פיקוח ממשלתי. ישנם אלו שיטענו שמונשיין אמיתי יוגדר ככזה רק אם הוא נוצר באזורים גיאוגרפיים מסוימים וממרכיבים ספציפיים – אך לצורך העניין אנחנו נדבק בטענה כי אין גבולות או מגבלות על המשקה השנוי במחלוקת. כשזה המצב, אז המציאות היא שאנשים בכל רחבי העולם יכולים להפיק ולשתות מונשיין, במיוחד במקומות בהם משקאות אלכוהוליים אינם חוקיים, יקרים או שקשה להשיגם. אז מה עושים במצב כזה? מפיקים אלכוהול בחצר האחורית של הבית, בכלים רעועים, בתהליכים מפוקפקים ובתנאים לא תנאים.

 

אם אתם קצת בקיאים בתהליך הפקת אלכוהול, אז אתם בוודאי יודעים שהתהליך נובע מתופעה כימית שנקראת "תסיסה". כלומר, לוקחים פרי מסוים מערבבים אותו עם דגנים ונותנים לטבע לעשות את שלו – זאת אומרת, מאפשרים לשמרים או החיידקים שבתערובת להמיר את מולקולות הסוכר לפחמן דו-חמצני ואלכוהול. דוגמה קלאסית לכך תהיה יין, שבו הפרי הדומיננטי הוא ענבים.

מהו הפרי הדומיננטי במונשיין? בקצרה: כל מה שבא ליד. מונשיין בתצורתו הקלאסית (של סוחרי אלכוהול לא חוקיים מארה"ב של תחילת המאה ה-20) מתבסס על מחית תירס בתור הפרי. למרות זאת, ניתן להכין אותו מכל פרי באשר הוא.

בארמניה מכינים אותו מענבים, שזיפים ומשמשים. במצרים מכינים אותו משעורה, בהודו מקשיו, באוגנדה מבננות ובמיאנמר משרף של עצי דקל. קווין קוזאר, מחבר הספר "Moonshine: A Global History", הגדיר את זה יפה ואמר: "אם ניתן לרכז מזה סוכר, אז ניתן להפיק מזה משקה אלכוהולי" – אבל כאמור, אל תתבלבלו חברים, המשקה הזה רחוק מלהיות מתוק.

via GIPHY

סכנה לציבור

בזמן תהליך התסיסה ניתן לייצר שני סוגים של אלכוהול: אתנול ומתנול – ושניהם עשויים להיות מופרשים בזמן התסיסה של המונשיין. למרות העובדה שאתנול מוגדר בתור הסוג הבטוח יותר לצריכה, חשוב לציין שאפילו הוא עלול לגרום ללא מעט בעיות במקרה של צריכת יתר. מהרעלת אלכוהול, להפרעות קצב, אל תרדמת ואפילו למוות. אך מבין השניים, המתנול מוגדר ללא ספק בתור הסוג המסוכן יותר.

פרופסור אן אנדרוז, פסיכיאטרית ומומחית לכימיה וביוכימיה מאוניברסיטת קליפורניה, התייחסה להשפעות שיש למתנול על גוף האדם במהלך ראיון לאתר Live Science. "מתנול עובר תהליך בגוף האדם שהופך אותו לפורמלין (החומר הפעיל בנוזל שמשמר רקמות מתות) ולאחר מכן לחומצה פורמית", היא סיפרה. "התוצר הסופי, החומצה, הוא רעיל מאוד לתאים בגוף האדם. הוא מפריע בתהליך המיטוכונדריה ועלול ממש לחנוק את התאים".

אז למה שמתנול בכלל ימצא את עצמו במונשיין שלך? פשוט מאוד. אחרי שמסיימים את תהליך התסיסה, הצעד הבא להפקת המשקה הוא לרכז את האלכוהול הרצוי – כלומר האתנול. אחת השיטות הטובות ביותר היא להרתיח את התוצר ולרכז את האתנול. הבעיה? אתנול מתנדף בטמפרטורה של 78.3 מעלות בזמן שמתנול מתנדף בטמפרטורה של 64.7 מעלות. בהנחה (ההגיונית) שמפיק המונשיין לא מחזיק בתואר ראשון בכימיה והוא לא עוקב כמו שצריך אחר תהליך הרתיחה, מתקבל על הדעת שהוא ימצא את עצמו עם משקה מסוכן שמרוכז במתנול – היות ותהליך ההפקה לא מוסדר או מפוקח בשום צורה, הסיכוי שלך לשתות כוס מדושנת בחומר הנוראי הזה הוא סביר למדי.

אנדרוז מוסיפה גם שהתהליך יכול להסתבך ממגוון סיבות מעבר לריכוז האלכוהול. משימוש בציוד לא מעוקר ועד לחוסר ידע בסיסי במיקרובים ששכיחים בחומרים שמהם מפיקים את המשקה. היא מזהירה: "יכול להיות לך גם מצב שבו אדם בטוח שיש לו את המתכון המנצח והוא אפילו הפיק אותו באופן בטוח במשך שנים, אבל אז משהו משתנה בסביבה שלו. משהו משפיע לרעה על תהליך התסיסה ומקפיץ את רמות המתנול, בלי שהוא אפילו ידע על זה".

כל המקרים שציינו עד עכשיו הם כמובן בהנחה שמפיק המונשיין מכין אותו עם מתנול בלא ידיעתו – אך קיים גם סיכוי שהוא מפיק אותו עם האלכוהול הבעייתי בכוונה. למה? בשביל להגביר את הרווחים שלו. ישנם מפיקי מונשיין שנוהגים לזרז את תהליך הייצור ואפילו לערבב את המונשיין שלהם עם חומרים אחרים – נניח איזופרופנול (כוהל שמנקים איתו מסכי LCD). על ידי כך, הם מחזקים את המוצר מצד אחד אבל גם מגבירים את הרעילות שלו מצד שני.

"אני שומעת סיפורים על זה כל הזמן", מספר קוזאר. "זה בעיקר קורה באסיה. אתה שומע על כל מיני תקריות שאנשים יוצאים לקנות אלכוהול לא חוקי בשביל מסיבה ולאחר כמה שעות, אנשים פשוט מתחילים ליפול ולקבל התקפי רעד". שתייה של אלכוהול עם רמות גבוהות של מתנול עלולה להוביל גם לעיוורון. על פי מאמר שפורסם ב-New York Post בשנת 1922, מתנול גרם ל-130 מקרי מוות ול-22 מקרים של עיוורון אחרי רק שישה חודשים מאז שנכנסה תקופת היובש בארה"ב.

אם יש ספק, אין ספק

קוזאר מוסיף שגם אם המונשיין לא מכיל מתנול, זה עדיין קשה לאמוד את חוזקת המשקה בלי לבחון אותו כמו שצריך. עובדה שהיא בעייתית כשלעצמה, שכן היא מגבירה את הסיכון ללקות בהרעלת אלכוהול. אם כן, נחזור לשאלה המקורית: איך אנחנו יודעים שכוס מונשיין בטוחה לשתייה?

"רצוי להתייחס למונשיין במידה רבה מאוד של ספקנות וזהירות", עונה קוזאר. "למעשה, הייתי אומר שרק אם אתה מכיר באופן אישי את האדם שמפיק את המשקה ואתה בטוח ביכולות הזיקוק שלו במאה אחוז אז ניתן לשתות" - למי שלא הבין, הוא אומר לכם לא לשתות. ואם יש לכם אפילו טיפה של ספקנות, אז תוותרו. איך אומרים בצבא? אם יש ספק, אז אין ספק. ועוד דבר, בשנים האחרונות עולם האלכוהול התפתח לגבהים שלא ראו לפני כן. אז אין באמת שום סיבה הגיונית לשתות משקה לא חוקי כשיש כל כך הרבה משקאות איכותיים בשוק.