השם נתי תמם (26) אולי לא אומר הרבה לציבור הרחב, אבל סביר להניח שאם יצאתם למסיבה בתל אביב בשנים האחרונות, כנראה הרמתם עם הסטים הורסטיליים שלו. הדיג'יי המוכשר, שהחל את הקריירה כבר לפני עשור, היה הרזידנט של הפסאז' המיתולוגי, ניגן בלא מעט מקומות נחשבים בעיר כמו התדר, בוטלג והדרמה ואפילו חימם את טייגה, כשהאחרון הופיע בארץ. כעת, עם התפרצות הקורונה, מצא את עצמו מתעסק יותר בהפקה והוא לא מתבייש לחלום בגדול: "אני הולך להפיק אמנים גדולים. מאוד רוצה לעבוד עם עידן רייכל".
"בגיל 15 התחלתי לתקלט אבל אתם ההיפ הופ פגשתי כבר בכיתה ג'. זו התקופה שסאבלימינל והצל, וכלא 6 היו פופולריים. הייתי הולך להופעות והיה כיף", מספר תמם. "בגיל 12, התחלתי לרקוד ברייקדאנס. רקדתי שנתיים ומאוד נהניתי אבל נפצעתי פציעה רצינית מאוד בגב שהשביתה אותי".
תמם מספר שחשב איך למלא את הוואקום שנוצר והתייעץ עם בן דודו הדיג'יי: "הוא הסביר לי על הפלאטה ואמרתי 'אוקיי, מגניב, אני צריך להכניס את המוזיקה לחיים שלי'. התחלתי לעשות מיקסים משירי MTV, העלתי אותם לפייסבוק ואנשים אהבו".
בתיכון, התחיל נתי לתקלט בימי הולדת ואירועים פרטיים והיום הוא לא מתבייש להודות שבשבילו, המוזיקה הייתה חשובה הרבה יותר מהלימודים. "בית הספר לא היה בראש מעיני. הלכתי עם המוזיקה".
פרשת מהלימודים?
"עברתי מבית ספר רגיל לבית ספר אקסטרני, סיימתי 12 שנות לימוד ונכנסתי אול אין לתוך המוזיקה".
איך חברים הגיבו?
"האמת שהיו חברים קצת פסימיים, אבל היום נראה לי שהם מבסוטים מהדרך שאני עושה".
מה עם צבא?
"המשכתי לתקלט והתגייסתי. רצו למיין אותי ללהקה צבאית בהתחלה אבל משהו לא הסתדר לי עם החמשושים ושאר תנאי השירות, אז העדפתי להיות ג'ובניק שעושה יומיות ולנגן במסיבות ביום יום. מצאתי את עצמי בצבא עם שתי עבודות וגם מתקלט. בתקופה הזו היו ביקורות לא קלות בכלל על התקלוטים שלי, אבל זה חלק מהתהליך, לא נתתי לזה לעצור לי אותי כי היה לי צורך לעשות מוזיקה, זו האומנות שלי וזו המהות שלי".
"אחרי הסט הראשון בפסאז' הרגשתי רע ועשיתי תאונה. ברוך ה' לא נפצעתי וזה נגמר טוב - שבועיים אחרי זה חזרתי והכל היה אחרת"
נתי מספר כי בזמן הצבא, חל אצלו שינוי משמעותי מאוד. "בגיל 19 הפכתי לבן אדם. התחלתי לקרוא הרבה, התחלתי להקשיב - להבין מה זה מודעות ומה זה התפתחות אישית". את הטיול אחרי צבא, החליט לעשות נתי לבד בתאילנד. "הרבה אנשים עיקמו פרצוף, אבל נהניתי בטירוף, למדתי להיות יותר חזק ולהכיר את עצמי".
בגיל 22 ניגן לראשונה בפסאז' המיתולוגי ברחוב אלנבי בתל אביב. "קיבלתי פצצה לפנים בפעם הראשונה, הרגשתי שהכל היה חרא. בסוף הערב הרגשתי לא כל כך טוב ואפילו עשיתי תאונה בחזרה הביתה אבל ברוך ה' לא נפצעתי וזה נגמר טוב. שבועיים אחרי זה חזרתי והכל היה אחרת".
מהר מאוד, מצא את עצמו נתי הצעיר כרזידנט של הפסאז' אבל למרות החיבור העמוק להיפ הופ, הוא מסרב לקטלג את עצמו כדיג'יי של ז'אנר מסוים. "אני משתנה כל הזמן. יכול להיות מאוד שתשמע אותי מנגן מזרחית וטכנו אבל זה יהיה כמובן בהתאם להרגשה של האירוע". בפסאז' המשיך עד למסיבה האחרונה של המקום. "היו במקום הזה מסיבות מדהימות עד הבוקר וזו תקופה מדהימה אבל אין מה לעשות, מקומות נפתחים ונסגרים כל הזמן".
מעט לאחר מכן, החליט נתי לצאת לטיול נוסף לבד וטס לארבעה חודשים לדרום אמריקה, זמן שנחשב לנצח בחיי הלילה המקומיים. אך אם שואלים אותו, הוא ידע שיהיה לו מקום בנוף התרבותי של חיי הלילה גם כשיחזור. "אם אתה טוב אתה תישאר. אם השארת חוויה טובה לקהל יזכרו אותך".
מה גרם לך לקום ולטוס לארבעה חודשים?
"למה לא? זה פעם בחיים. יש טיולים שאומרים לך 'זה פעם בחיים' ובמקרה הזה באמת היה ככה. דיג'יי אני כנראה אהיה כל החיים".
כנראה?
"אני משתנה כל הזמן אז אי אפשר לדעת. היום אני מפיק הרבה יותר ואני גם מלחין, כותב ועושה גם דברים אחרים שקשורים למוזיקה אבל כיף לי לתקלט. משם באתי".
למרות כל התפיסה האומנותית הגבוהה, נתי חתום בחברת זברה מיוזיק ומנגן בדרך קבע גם בחתונות. "חתונות זה מצווה גדולה. יש לי הזדמנות לנגן ולשמח אז למה לא?".
ובכל זאת, זה לא נחשב "גבוה" כמו לנגן בקלאבים ולהפיק.
"אני מסתכל על זה כמצווה וזה הכל".
ב-2019 עם המעבר לתל אביב והעלייה בקצב ההופעות, עובד יותר ויותר עם אמנים, ביניהם אקו ואבירי השולחן העגול, איתם עובד שנים רבות. "עשיתי מאש אפ לאקו לשיר 'בוס'. היא התלהבה ואמרה לי 'אתה מעולה, בא לך להיות הדיג'יי שלי?'. יצאנו ביחד לטור בארץ והגענו אפילו למוסקבה".
איך היה להופיע לראשונה עם אמנית בטור?
"זה מסע מטורף בשבילי כי התחלתי להבין מה זה להיות דיג'יי של אמן, איך זה להיות על במות עם אמנים. מצאתי את עצמי בבארבי מחמם אמנים כמו אקו עדן דרסו ודיג'יי מש".
השנה, תיקלט נתי באירוע ההשקה של השיר 'רק בנות' של סטפן ואיתי לוי. כמישהו שמגיע ממקומות אחרים, הוא מודה שלקח לו זמן להתחבר למיינסטרים. "סלדתי ממיינסטרים ופופ המון זמן, אני והשלוותא לא היינו חברים, אני והדזרט לא היינו חברים. זה הרגיש לי שונה ממה שאני מכיר. עם זאת, בגלל שאני משתדל להיות ורסטילי, ניגנתי שם".
איך היה?
"אתה נכנס למקום ויש מלא כוכבי פופ. אנשים אמרו לי 'זאת אנה זק' ואמרתי 'וואלה זאת היא?', עד כדי כך הייתי מנותק מזה. אני משתנה כל הזמן וכיום אני נורא מעריך את המוזיקה הזו".
איזה אמני מיינסטרים אתה מעריך למשל?
"איתי לוי. פגשתי אותו לפני שנים במסיבה שניגנתי. אמרו לי 'אתה מכיר את איתי לוי? הוא בא לחגוג יום הולדת', זה היה לפני מסיבה בחיפה ולא ידעו ממש מי זה ופתאום עכשיו, שנים אחרי אני מוצא את עצמי מנגן את השיר שלו מולו בהשקה".
אמרת לו משהו?
"אמרתי לו שפגשתי אותו לפני ארבע שנים ושהשירים שלו מרגשים אותי בטירוף, הוא התרגש והודה לי על המחמאות".
"במסיבה האחרונה לפני הקורונה בכיתי בפעם הראשונה על העמדה"
לפני פרוץ המשבר, הוא מצא את עצמו עם 25 תקלוטים בחודש אבל לא תשמעו אותו מתלונן על עומס או חוסר בזמן לעצמו. "האהבה הגדולה שלי והחיים שלי זה המוזיקה, היא מקיפה אותי ב-360 מעלות".
איך חיים? איפה מכניסים אהבה, תחביבים?
"המוזיקה מחייה אותי ומבחינתי אין כרגע כלום מסביב".
איך הייתה המסיבה האחרונה לפני הקורונה?
"זו הפעם הראשונה שבכיתי על העמדה מהתרגשות, היה לי שם רגעים עם הקהל שריגש אותי".
אתה מתאר את זה כרגע שמח, אבל זה מסמן סגירה עצובה.
"נכון אבל באותו רגע זו פאקינג מסיבה, אז הייתי בוייב של 'בואו נשמח'".
איך הסגר הראשון השפיע עליך?
"זה היה שוק. בנוסף בזמן הקורונה עברתי דירה וגם עברתי פרידה. ועשיתי מוזיקה כל היום. זה שינוי מטורף בשבילי. הקורונה הגיעה והרעידה את האדמה וזה גרם לי להתחיל יותר להפיק".
למרות שהוא מפיק כבר מגיל צעיר, נתי מרגיש שבכל מה שקשור להפקה, הקורונה עשתה לו רק טוב. "הרבה זמן לא הייתי מסוגל לשמוע את מה שיצרתי. אני חשבתי שזה לא מספיק טוב למרות שזה כן היה טוב כי הביטחון העצמי שלי לא היה במקום גבוה. לוקח זמן לבנות ביטחון".
בזמן הזה, שחרר מאש אפ ל"מיליון דולר" של נועה קירל. "שמעתי את השיר והתחלתי לשחק איתו, ככה אני מגיע ליצירות. לא עשיתי את זה בגלל שזה להיט אלא הקשבתי למילים. אני הייתי במצב שבו הרגשתי צורך להעלות את הביטחון העצמי. הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי 'איך אני נראה? כולי קומפלט'. הרמיקס הביא לשיר משמעות שונה".
מה אתה חושב על הסגר?
"ברור שאפשר להבין מאיפה זה מגיע, אי אפשר להתעלם מהמספרים. עם זאת, אני רואה איך אני ושאר העצמאים עובדים פחות מהשכירים אז כואב לי. כואב לי עלי ועל החברים שלי".
לסיום, ביקש נתי להבהיר שבעיניו להיות מוזיקאי טוב צריך כישרון, אבל זה בעיקר עבודה טובה. "אני לא יכול להוקיר תודה על זה שאני כשרוני, אני כן יכול להוקיר תודה על ההתמדה והעבודה הקשה. יש לי קצת כישרון, אבל עבדתי קשה והתמדתי".