2020 הייתה אמורה להיות השנה של "Life Is Hardstyle", חברת הפקות ההארדסטייל הישראלית. אחרי שבסוף 2019 ובתחילת 2020 ההפקה הנחיתה בישראל שמות גדולים כמו דווין וויילד, אנדי סבאג' ו-JNXD, אנשי ההפקה התכוננו להמשיך במגמת הצמיחה המרשימה, אלא שאז הגיעה הקורונה.
"הקורונה תפסה אותנו בשיא השיאים", מספר עדן היילפרין, ממייסדי ההפקה, המוכר גם כדיג'יי PaceMakerz. "מאז האירוע הראשון, זה שלא חשבנו שנוכל להתעלות מעליו, תמיד המגמה הכללית הייתה בסימן עלייה. אז על פניו, הידיעה שהקורונה תפסה אותנו בשיא לא באמת אמורה להפתיע. ועדיין, אני לא חושב שיכל היה להיות טיימינג מתסכל יותר מבחינתנו למשבר הגלובלי המטורף הזה".
ואז הגיעה הקורונה
"זה אולי מרגיש כמו זיכרון רחוק, אבל עבורנו 2020 התחילה באופן מושלם. עוד בספטמבר 2019, במסיבת יום ההולדת של LIH, עשינו סולדאוט עם אלכס קיד הבריטי ו-JNXD ההולנדי. חודשיים וחצי אחר כך כבר היינו בסולדאוט נוסף – בחגיגות הסילבסטר עם דווין ווילד ואנדי סבאג'. שבועיים לאחר מכן גם הבאנו להופעת בכורה פרטית את ריבורן, במסגרת אירוע מחתרתי שפרסמנו בוואטסאפ לחברים הקרובים".
מה זאת אומרת לחברים הקרובים?
"האמת שחברים קרובים זה אפילו אנדרסטייטמנט, עם חלקם הגדול ההרגשה היא פשוט של משפחה. אני מדבר על אלה שאתה מוצא בשורות הראשונות באירועים הגדולים. הם הלב של אירועי המחתרת – איפה שההנאה מזוקקת לרמות הכי גבוהות".
שמונה חודשים לתוך הקורונה, אני בטוח שהרבה פרויקטים ותוכניות התרסקו.
"לגמרי. נגיד את זה כך, אם כל מה שתיארתי קודם היה הקצפת, אז לצערי את הדובדבן – פסטיבל ההארדסטייל הראשון בארץ – לא זכינו לטעום. מדובר בקונספט של אירוע שתכננו ליום העצמאות שבדיעבד "נחגג" בסגר.
"ארבעה אמנים בינלאומיים כבר היו סגורים עד לפרטים הקטנים שבחוזה, ועם שניים נוספים היינו אמורים לחתום לקראת האירוע. לפני ההודעה על הסגר, כבר הספקנו לסגור חוזה בלוקיישן מדהים באזור חדרה עם רחבה ענקית, פינות צ'יל מושקעות, בריכה מחוממת וג'קוזי ענק ליד עמדת הדיג'יי. מבחינתנו, האירוע הזה היה צריך להחזיר לאנשים את החוויה הסנסציונית שהם חוו באירוע הראשון. בכל מקרה, כמובן ששום דבר מזה לא יצא בסוף לפועל".
"32 חברים רכשו כרטיס VIP ב-500 ש"ח בלי לדעת פרטים בסיסיים על האירוע"
איך התמודדתם עם הביטול?
"ההתמודדות, כמו במקרי עבר אחרים, הייתה באמצעות דרכים יצירתיות שנשענות על העובדה שיש לנו את הקהל הכי מסור ואוהב שיש".
"אתה יודע שאת האירוע הראשון הוצאנו לפועל בזכות גיוס המונים מוצלח בהדסטארט. אז הפעם זה היה דומה, רק מתחת לרדאר: תוך כמה ימים, ובאמצעות הודעת וואטסאפ מופשטת לגמרי שאפילו לא כוללת פרטים בסיסיים כמו שמות האמנים שיגיעו או על הלוקיישן של האירוע, נרתמו 32 מאותם החברים הקרובים ורכשו כרטיסי VIP במחיר של 500 ש"ח. מעבר למקדמה המכובדת שאפשרה לנו לבסס את האירוע והקלה באופן יחסי על הסיכונים, עצם התמיכה והאמונה העיוורת שקיבלנו מאותם האנשים הביאה אותנו ללכת על הקצה".
"לגבי הביטולים וההוצאות – למרבה המזל, כל החוזים שחתמנו עליהם כללו סעיפי יציאה במקרה של כוח עליון דוגמת הקורונה, ככה שמהבחינה הזו יצאנו בזול. אגב, מילה טובה מגיעה לחברת Megatickets, שספגה מיוזמתה את העמלות של ביטול סליקת כרטיסי ה-VIP. כמובן שהיו דברים שכבר שולמו כמו גרפיקות וכדומה, אבל התשלום הכבד ביותר, אפילו מעבר לזמן שהושקע בתכנון ובמחשבה, היה התשלום המנטלי. כאב לנו מאוד לבטל אירוע כזה".
איזה דיג'ייז היו אמורים לנגן כאן?
"אגיד לך ששניים מאמני החו"ל שאמורים היו להגיע הם בכלל אמני הארדקור. זו לא הייתה מתוכננת להיות רק הופעת הבכורה של שני האמנים, אלא הפעם הראשונה מאז ומעולם שיתנגן סט הארדקור בארץ על ידי אמן בינלאומי. מעבר לזה, אוסיף שאחד מאמני ההארדסטייל שהיו אמורים להגיע הוא לא אחר מאדרנלייז ההולנדי. כואב להרחיב על זה, אז בוא נתקדם".
העתיד הקרוב גמור
למעלה מחצי שנה עברה מאז החל"ת שנכפתה על חיי הלילה בכלל ועל "Life Is Hardstyle" בפרט. עדן לא מתבייש להגיד שלקח לו הרבה זמן להשלים עם המציאות העגומה. "לקחו לי כמה חודשים טובים לעכל שהעתיד הקרוב גמור. זה לא היה רגע אחד. במשך תקופה המשכנו לתכנן אירועים ואפילו לסגור תאריכים. למעשה, רק בחודשים האחרונים האסימון נפל, ואיתו ההבנה שלא יהיו כאן אירועים עם דיג'ייז מחו"ל לפחות עד המחצית השנייה של 2021".
אם נשים רגע את הפקת האירועים בצד, איך הטירוף הזה השפיע עליך כדיג'יי?
"אני יכול לומר שבמהלך התקופה הזו התרחקתי מעט מהפקה של חומרים מקוריים, שמאז ומתמיד דרשה ממני יותר מסתם זמן פנוי. אני עדיין מבלה המון בסטודיו, בעיקר בהעברת שיעורי דיג'יי, תקלוט לנשמה וביצירת עריכות ומשאפים שממתינים ליום בו נחזור להרעיד את הרחבות. מעבר לזה, הספקתי להתארס, ובשעה טובה אני גם מסיים תואר בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה".
רוב הדיג'ייז המובילים, בטח בסצנת ההארדסטייל, מפיקים לעצמם חומרים מקוריים. איך זה מסתדר עם ההחלטה שלך להתמקד דווקא בתקלוט?
"אתחיל בזה שבהרבה מקרים, הדיג'ייז הגדולים שלכאורה מפיקים לעצמם חומרים מקוריים הם בסך הכל הפנים של מותג מוצלח שלמעשה נושא את שמם, את שם הבמה שלהם, כשהם למעשה בורג במערכת – הבורג שבפרונט אמנם, אבל לצורך העניין, חומרים רבים מופקים עבורם, מופצים ומשווקים עבורם וכן הלאה".
"בכל אופן, אני מודה שאת שאיפות העבר שלי להתקדם בעולם כדיג'יי-מפיק דיי מזמן החליפו שאיפות חדשות. ועדיין, אני אוהב מאוד להפיק וליצור, אוהב מאוד לתקלט וכמובן שגם להופיע. כאן המקום להגיד שאין ספק שיש לי פריבילגיה אדירה לקבל את הבמה המדהימה של Life Is Hardstyle עם הקהל המושלם שהיא מושכת באופן די קבוע וכתוצאה מכך, גם זכות גדולה ויכולת להופיע בבמות אחרות.
"כשאתה רוצה להאזין לזמר מסוים, רק הוא יכול לספק את זה. כשמדובר בטראק, כל אחד יכול ללחוץ פליי"
סצנת חיי הלילה תוכל לשגשג יותר מאי פעם
עדן ממשיך להרחיב ולפרט על תפיסתו הייחודית לגבי הקשר הלכאורה טבעי ומחייב שבין הפקה, תקלוט והצלחה, "כשאתה רוצה להאזין לזמר מסוים, רק הוא יכול לספק לך את זה. כשאתה רוצה להאזין לגיטריסט מסוים זה כבר מתחיל להיות טריקי, אבל כנראה שברמות הגבוהות מדובר במשהו שרק מעט יחידי סגולה יצליחו לספק לך בדיוק מושלם".
"לעומת זאת, כשאתה רוצה להאזין לטראק אלקטרוני מסוים, כל אדם שבעולם יכול לספק אותך. כל אחד. הוא רק צריך ללחוץ פליי בנגן – והנה זה קורה. לכן, כשאני עולה לבמה, ואגב – תמיד עם עריכות מקוריות, משאפים שחיברתי ומיקס סופר מוקפד וייחודי, אני עושה זאת בלי אף רגשי נחיתות על היעדרם של טראקים מקוריים. להיפך, החופש מלקדם טראקים אישיים, טובים יותר או פחות, מאפשר לי למצות את מלוא הפוטנציאל בניסיון לספק לקהל את הסחורה הטובה ביותר עבורו, בכל אירוע נתון ובכל נקודת זמן".
איך לדעתך יראו חיי הלילה המקומיים אחרי הקורונה?
"בוא נחלק את 'חיי הלילה' לשני צדדים. צד אחד הוא הצרכנים, הבליינים, והצד השני הוא בעלי המועדונים והברים, המפיקים וכן הלאה. בכל מה שקשור לצד הצורך, אני רואה פוטנציאל להתאוששות מרהיבה שלא תשאיר זכר לתקופה ההזויה הזאת. הרי מה זה חיי לילה? מה מניע אותם? מה מוציא אותך לאירוע שלנו, למסיבה בכלל, או אפילו לבר? הצורך הבסיסי בחברה. אותו צורך מולד שלא ניתן להיגמל ממנו. ולכן, לפחות בפוטנציאל, סצנת חיי הלילה תוכל לשגשג יותר מאי פעם ביום שאחרי הקורונה".
"הבעיה הגדולה נמצאת בצד השני, זה של האנשים שמתפעלים את חיי הלילה, שחווים תקופה מאתגרת בצורה יוצאת דופן. אין לי ספק שעבור רבים מהם היא פשוט בלתי אפשרית. מה יהיה איתם ביום שאחרי? לא יודע. כמו כולנו, גם אני מקווה שיחזיקו מעמד".
כמפיק אירועים, אתה מעריך שאחרי הקורונה יהיה זול או יקר יותר להביא דיג'ייז מבעבר?
הכל עניין של היצע וביקוש, ולכן אני מעריך שהמקומות הראשונים בעולם שיפטרו מהקורונה יוכלו להינות מהמחירים הטובים ביותר. להערכתי, כשבאופן גלובלי המגפה תחלוף, הציפייה היא שהכל יחזור לקדמותו. עם זאת לא ברור מי מהספקים, מועדונים וכו' יישארו איתנו, ולכך יכולה להיות השפעה רצינית".
כשיחזרו חיי הלילה בכל העולם ינסו להנחית דיג'ייז מובילים. איך הפקה קטנה מישראל מתכננת להתחרות במתחרות שלה באירופה?
"בז'אנר ההארדסטייל, אין לנו מתחרות באירופה. עבור רוב האמנים, הופעה בהולנד/ספרד/איטליה/גרמניה זו 'עוד הופעה'. מנגד, בוקינג בארץ הקודש זה כבר מאורע בקליבר אחר – האמנים שהנחתנו כאן אישרו זאת פעם אחר פעם".
איך LIH תראה אחרי הקורונה?
"נחזור חזקים, מנוסים ומלומדים מאי פעם. שמעתי שלהרבה אנשים יש ספקות באשר למה יישאר ומי יישאר. אז אבהיר שמבחינתי, האהבה לאירועים, לקהל ולכל מה שביניהם היא משהו עמוק שלא רק שאי אפשר לשכוח ממנו, אלא שהגעגוע אליו לא פוסק לרגע".
יש מסר כלשהו שתרצה להעביר לקהל?
"הקורונה זו הפסקת הפרסומות המעצבנת שבאה בשיא המתח. כולם סובלים, אבל יודעים ששווה לחכות. אז תשמרו על עצמכם, תהיו בריאים והישארו עמנו, אנחנו כבר חוזרים".