ירדן אלבוחר רק בן 24, אבל כבר עכשיו הוא נחשב לאחד ההבטחות הגדולות של סצנת ההיפ הופ המקומית. תחת שם הבמה אלבו, ייסד ליין היפ הופ נחשב בוודו, ניגן בליינים מובילים בתל אביב ואפילו בזמן הקורונה הוא הצליח להמציא את עצמו מחדש. "תמיד הייתה לי תשוקה גדולה למוזיקה", מספר אלבוחר. "כבר בבית ספר היסודי הייתי זה שאחראי על המוזיקה, הייתי מנגן עם AUX ודיסקמנים. אפילו שלחו אותי לקורס ללימודי רדיו כדי שאעשה רדיו לבית הספר".
"עם השנים, התחלתי לעשות אירועים פרטיים. כנער עשיתי מסיבות גיוס של המון צעירים מחולון וחברים מתל אביב, וניגנתי גם במועדון מקומי בחולון. למרות שהכל הלך מצוין, החלטתי בגיל 18 שאני רוצה להתגייס לקרבי".
שלוש שנים לא ניגנת?
"לא, אבל נשארתי בחיי לילה. הייתי יחצ"ן בלא מעט מקומות נחשבים כמו הקלרה וה-KU". בצבא, שירת אלבו כלוחם ב-636 והיה אחראי על על איסוף מודיעין ותפיסה של מחבלים באיו"ש. "בכלל לא חשבתי שאני אחזור להיות DJ אחרי הצבא. קיבלתי הצעות שונות להמשיך בקריירה ביטחונית, אבל התחשק לי לחזור לנגן. אני עד היום בצוות מילואים פעיל. כל פעם אני מוקפץ לגיחות של מבצעים מיוחדים או מעצרים. גם בשגרה של אירועים, מסיבות וכו', אני מוצא את עצמי לוקח ברייק, עושה מילואים וחוזר".
במקום לעשות טיול אחרי צבא, מצא את עצמו אלבוחר ביוון לחודשיים. "קיבלתי הצעה לנגן באירועי צעירים בזקינתוס. לא הייתה לי מוזיקה חדשה, לא הייתי מעודכן שלוש שנים אבל פשוט קניתי פלטה וטסתי. DJ הדר נוי פגש אותי בחמש בבוקר לפני הטיסה, הביא לי מוזיקה מעודכנת וככה טסתי. כל הקיץ ניגנתי בכל מסיבות הצעירים של חברות התעופה הישראליות, וגם היה לי ליין שהיה מיועד לתיירים בריטים ואיטלקיים".
"תוך חצי שנה-שנה, ההיפ הופ ישתלט על חיי הלילה בישראל"
עד החזרה מיוון, ניגן אלבוחר בעיקר מיינסטרים אבל כשחזר לארץ, החל לבנות ולשווק את עצמו כאלבו, ולבנות את עצמו בסצנת ההיפ הופ. תחילה ניגן בברים – אבל עם הזמן צבר שם, והחל לנגן במקומות מוכרים כמו דרמה, ספוטניק והדזרט. "עולם המסיבות זה עולם של טרנדים. כל פעם יש טרנד שמתחלף – פעם זה היה ה-EDM, עכשיו זה הטכנו ואני מאמין שזה עניין חצי שנה-שנה עד שהיפ הופ ישתלט על חיי הלילה בישראל".
אתה חושב שההיפ הופ יחליף את הטכנו כמוזיקה שתכתיב את חיי הלילה פה?
"אין לי ספק בזה. ההיפ הופ והטראפ, הבינלאומי והישראלי, ייכנסו חזק. כל עניין של אתגרי הטיק טוק למשל, המוזיקה ששולטת שם זה היפ הופ, ורואים את ההשפעה של זה במצעדים. זה סוג של משחק בשביל אלה שמשתתפים באתגרים, אבל הם רוצים לשמוע את זה גם במועדונים".
יש לא מעט קהל יותר בוגר, שלא בהכרח מחובר לטיק טוק.
"כשאני עשיתי ליין בוודו לקהל שרובו בגילאי 25-30, זה עבד. הגיע לשם מישהו מוכר שהיה יחצ"ן מוביל בתל אביב ולא יצא תקופה. הוא אמר לי 'לא הרגשנו ככה בתל אביב עשור'".
אתה עדיין מנגן מיינסטרים?
"כן, אני משווק את זה כמיינסטרים אלבו. יש מלא דרכים להחזיק ערב עם מיינסטרים, אני אוהב לעשות את זה כשגם המיינסטרים מכוון להיפ הופ".
את האהבה לתקלוט, קיבל אלבו מהבית. אביו, קובי אלבוחר, היה דיג'ייז בשנות ה-80. "אבא שלי היה עושה חתונות הוא הכיר את אמא שלי באירוע. הוא היה ה-DJ בברית של בת דודתי ושם הם הכירו".
איך הוא הגיב כשאמרת לו שאת רוצה להיות DJ?
"הוא תמך בי, אבל תמיד זה היה נראה להורים כתחביב. קיבלתי את 'האוקיי' האמיתי רק כשממש התחלתי לנהל את עצמי כעסק".
הוא עזר לך? נתן לך עצות?
"הרבה השתנה מאז שהוא תקלט, אבל העצה הכי טובה שהוא נתן לי זה לדעת לקרוא את המסיבה, להבין מה אנשים רוצים לשמוע ולדעת איך לזהות את הרגע הנכון לשיר מסוים.
לפני הקורונה, הספיק לעשות אלבו לעשות חתונות בודדות, אבל הוא לא מסתיר את הרצון שלו להיכנס לתחום. "הייתי סגור למספר חתונות שבוטלו בגלל הקורונה אבל אני על זה, זו לגמרי מטרה שלי".
"ניגנתי לעומר אדם והוא היה ממש נחמד, הוא מאוד אוהב מוזיקה אלקטרונית"
בנוסף למועדונים, אלבו ניגן גם באירועים פרטיים. באחת הפעמים מבלי שידע מראש, מצא את עצמו מנגן באירוע של עומר אדם. "בשבועות לפני שנה קיבלתי אירוע. הגעתי לכתובת ששלחו לי וכשהגעתי, ראיתי הג'יפ המפורסם של עומר אדם. התקדמתי עוד שני צעדים וראיתי את הכניסה עליה כתוב 'משפחת אדם'".
איך הוא היה?
"איך שהגעתי הוא אמר לי 'אח שלי מה שלומך?'. בכלל, הוא היה ממש נחמד".
מה ניגנתי להם?
"כמו שאתה יודע עומר אדם אוהב מאוד מוזיקה אלקטרונית, אז היה הרבה טכנו, EDM ומיינסטרים. זו הייתה מסיבה משפחתית של שבועות, היה ממש כיף".
ההיפ הופ מגיע לחולון
את החזרה החלקית לשגרה בין שני הסגרים, ניצל אלבו כדי להביא את ההיפ הופ לעיר מגוריו חולון. "בתקופה ההיא נבהלו מתל אביב. אנשים היו אומרים 'אנשים מסתובבים שם בלי מסכות' ודברים כאלה והרבה לא הגיעו לעיר. הייתי חייב לעשות משהו עם היפ הופ, וקיבלתי הצעה מהבעלים של 'הבית של הצב' שאמר לי, 'ירדן, קח תקציב ותבחר יום, אני מאחוריך'".
"לקחתי את יום רביעי ועשינו מן הופעה של DJ. ה-DJ היה במרכז, מסביבו שולחנות והמטרה הייתה להביא אנשים שייהנו ממוזיקה בזמן שהם אוכלים או שותים משהו. בפעם הראשונה אירחתי את שקל. באותו יום, המקום היה סולדאאוט והיו בחוץ עוד מלא אנשים שחיכו להיכנס. המשכנו עם זה לאחר מכן וזו הייתה הצלחה גדולה".
איך אתה מרגיש עם זה שחיי הלילה נמצאים בתחתית סדר העדיפויות של הממשלה בכל מה שקשור לטיפול בקורונה?
"האמת שזה משגע אותי. אני לא מדבר על מועדונים סגורים שבעיניי לא יפתחו שנה לפחות, אלא על מקומות פתוחים. בכלל השיח הלא קיים סביבנו - אף אחד לא מדבר על חיי לילה ועל המצוקה שכולנו נכנסו אליה".
זה גורם לך לחשוב על העתיד שלך בתור DJ?
"זה גרם לי לחשוב המון, אבל זה גם הוכיח לי שרק מי שחזק מנטלית, אוהב את ובאמת רוצה להצליח במקצוע הזה, ישרוד את התקופה הזו. הרבה דיג'ייז עושים את זה כי זה כסף לא רע וכי אפשר לשתות ולבלות. לצד זה, אני כן מתחיל להסתכל על עוד דברים כמו שוק ההון ונדל"ן שמעניינים אותי, אבל אלה דברים שאני ארצה לעסוק בהם בגיל יותר מאוחר וכרגע רק חוקר. תמיד טוב ללמוד עוד דברים".