טובה סוויד (26) הפכה בשנים האחרונות לאחד מהשמות הבולטים בסצנת ההיפ הופ המקומית. בזכות סטים ורסטיליים ווייבים מרימים, הפכה לרזידנטית בכמה ממועדוני ההיפ הופ הבולטים בתל אביב. ביניהם כולי עלמא, בוקסה ורדיו EPGB, בו אירחה יחד עם יסמין לסלרוט (ג'אזז) את הליין המוצלח קטלן. "נולדתי בארצות הברית, יש לי אבא אמריקאי ממוצא מרוקאי שגר כל החיים בארה"ב ואמא ישראלית", מספרת סוויד בשיחה ל-mako. "בגיל 4 עברתי לארץ כי אמא שלי רצתה שאתחנך בישראל כמו שהיא חונכה. רוב החיים גדלתי באזור פרישמן בתל אביב. אני לגמרי מגדירה את עצמי כתל אביבית".
"בגיל 19 חזרתי לברוקלין בניו יורק ושם ממש נפתחתי לעולם המוזיקה וההיפ הופ. כשהגעתי, לא ידעתי מה אני רוצה להיות והתחלתי עם תיווך דירות, כך מצאתי את עצמי גרה בבושוויק שהייתה אז שכונה מאוד מחתרתית ומלאה באמנים. גרתי בבניין עם המון מוזיקאים והיינו עושים מסיבות היפ הופ מחתרתיות עם מוזיקה שחורה שהיא ממש הארדקור. מצאתי את עצמי הופכת לתקליטנית של בניין שגרים בו מאות אנשים".
איך זה התגלגל למועדונים בארץ?
"בגלל שגדלתי בת"א והסתובבתי בה מגיל צעיר מאוד זה קרה מהר. כבר בגיל 15 הייתי יוצאת ובגיל 17 תקלטתי ב"אפריקה" וב"מילק". מצאתי את עצמי מנגנת די מהר במקומות בלי באמת לדעת יותר מדי".
מתי הגיעה הפריצה?
"ביקשתי מחבר ללמד אותי הכל ברמת הטכנית. החלטתי לקנות 2 פטיפונים ומיקסר, השקעתי את כל הכסף, שלא היה לי, על ציוד והתאמנתי שעות על גבי שעות. אני לא חושבת שדחפתי את עצמי כמו שפתאום אנשים זיהו שאני מנגנת סבבה. לקחו אותי ליותר ויותר מקומות עד שנוצרה אצלי סוג של רוטציה. בשלוש השנים האחרונות אני מתפרנסת רק מזה".
יש דברים שהיית רוצה לאמץ לסצנה הישראלית מזו שבניו יורק?
"האמת שפה הרבה יותר כיף. במקומות שהייתי מבלה בהם בניו יורק היו מכבים את הסאונד בארבע בבוקר ופה ממשיכים. מהצד השני, שם יותר מתחברים למילים ולשירים הפחות מוכרים כי מבינים את המשמעות התרבותית".
את מרגישה שהיה לך יותר קשה להתברג כי את אישה?
"תראה, יש דיבור מאוד ברור שבנות לא יודעות לתקלט, בטח בהיפ הופ. יש המון נשים שעושות את זה ביג טיים בטכנו למשל, אבל פחות בהיפ הופ".
למה זה?
" כאן בארץ זו סצנה לא גדולה, ומדובר ברוטציה של אנשים קבועים. להיות דיג'יי חדש שמנסה להיכנס לסצנה זה קשה".
כמו כמעט כל אישה בתחום, גם סוויד נאלצה להתמודד עם הערות סקסיסטיות והטרדות. "יש הרבה הטרדות מיניות, אני לצערי כבר מאוד אדישה אליהם, עם השנים פיתחתי עור של פיל. היום אני כבר מרגישה כשווה מול הדיג'ייז הגברים".
"יש המון השתקה של הטרדות מיניות בחיי הלילה"
את לא חושבת שנשים כמוך, שכבר צברו מעמד בסצנה, לא צריכות לעמוד באופן אקטיבי מול ההטרדות?
"תראה, בכל המסיבות שלי יש המון בנות שבאות ורוקדות סביבי. יש איזושהי אנרגיה של כוח נשים והן מרגישות מוגנות. אם מישהו לא בא בטוב הן אומרות לי, אני תמיד בקשר עם שומר מסוים".
לדעתך המועדונים עושים מספיק כדי ליצור סביבה בטוחה לדיג'ייז נשים ובלייניות?
"היו מקרים של הטרדות, אי אפשר להתכחש לזה, אבל כן יש היום יותר מודעות. מצד שני, אני פותחת את העיתון ורואה שיש רציחות של נשים על ימין ושמאל. יש כל כך הרבה סיפורים על בעלי מועדונים ודיג'ייז. יש המון השתקה של הטרדות מיניות בחיי הלילה".
יכול להיות שעם הזמן הדברים האלה יצופו?
"לא יודעת, זה דברים שנדחקים לפינה עם הזמן ומאבדים משמעות".
הסטיגמה על סצנת ההיפ הופ היא שמדובר בסביבה סקסיסטית. איך זה להיות אישה בסצנה כזו?
"רוב התכנים שאני מנגנת הם סקסיסטיים, אבל אני רואה את זה הפוך על הפוך. תראה למשל את הקליפ החדש של קארדי בי – לדעתי זה הפמיניזם החדש. יש כוח גדול בלא למחות על זה. אני לפני שנתיים הוצאתי שיר ואמרתי 'על הזין שלי, אני אהיה בבקיני בקליפ'".
אותו שיר "מטורפת", גרר לא מעט ביקורות שהשוו את סוויד לגרסה נשית לדודו פארוק, אך היא לא לקחה את הביקורות האלה יותר מדי ברצינות. "קיבלתי ביקורות קשות אבל היה בזה חצי בצחוק. אנשים שלוקחים יותר מדי ברצינות אנשים אחרים זה מוזר. כן הייתי רגישה לביקורות כמה ימים אבל בסופו של דבר זה היה כיף ומרים".
במאי האחרון ובשיא משבר הקורונה, הוציאה סינגל נוסף, "רגשות עושים לי חרדות". גם על הסינגל הזה, כמו על הסינגל הקודם, עבדה עם ברונו גרייף (חבר בלהקת טרי פויזן). "הרגשתי ששיר שנקרא 'רגשות עושים לי חרדות' מאוד רלוונטי לתקופה, בטח כשאני חוויתי אותן באותה תקופה", היא עונה כשנשאלת על שחרור הסינגל דווקא בזמן הקורונה. "זו הייתה דרך כיפית לשחרר משהו ודרך טובה להתמודד עם המצב.
"התנהלות הזויה של הממשלה, ביבי חייב לעוף"
את שואפת להיות זמרת?
"ממש לא, כל העניין עם השירים, אני כל כך לא לוקחת אותו ברצינות, זה חצי פרודי. אני נהנית פשוט לעשות כיף".
מה היה החלק הכי קשה בשבילך בקורונה?
"התחושה של אובדן שליטה על החיים. כבר הייתה לי רוטציה מסודרת של שנים. ידעתי מה אני עושה ומה אני הולכת לעשות ופתאום הכל נקטע".
כמה זה השפיע על הקריירה שלך?
"הכל התבטל. החתונות וגם המועדונים נעלמו לגמרי. עם זאת, כן הייתי צריכה את העצירה הזו כדי שנייה להבין איפה אני עומדת ומה אני רוצה. קיבלתי עכשיו מלא אנרגיות. זו גם הייתה תקופה לסדר את התיקיות של המוזיקה כמו שרציתי. כשאתה ברוטציה של 5-6 פעמים בשבוע במועדונים אתה מנגן קצת על אוטומט, הייתי צריכה את הרענון הזה".
מה עם הפן הכלכלי?
"זה מאוד השפיע. כן קיבלתי את המענקים, אבל הם כמובן לא מספיקים. אני כן עבדתי מאוד קשה הרבה שנים כדי להיות עם הראש מעל המים בתקופה כזו".
לדעתה של סוויד, המדינה יכולה לעשות יותר למען חיי הלילה והחזרת המועדונים לפעילות. "יש כל כך הרבה דברים שלא מסתדרים במוח. בתי הקפה והמסעדות צפופים וזה לפני שדיברנו בכלל על מה שקורה בחופים. יש כאן העלמת עין מאוד גדולה בחלק מאוד מהותי של התרבות".
הבלוק הוביל השבוע עליה לבלפור כאות מחאה, את רואה את עצמך מצטרפת?
"אני מאוד בעד לעלות לבלפור. לא יצא לי עדיין בגלל הקורונה וכו', אבל אני רוצה להגיע לשם. אלה מחאות מאוד לגיטימיות, חד משמעית. ברור שיש אנשים שעושים מזה קצת בדיחה ולוקחים את זה לקצוות שלא צריך לגעת בהן אבל זה לגמרי לגיטימי".
את חושבת שראש הממשלה נכשל?
"הוא חייב לעוף. אני לא אכנס יותר מדי לפוליטיקה, אבל ברמת הטיפול בקורונה הוא נכשל. ההתנהלות של כל הממשלה הזויה. מילא היה לזה היגיון, אבל ההקפאה הזו של חיי הלילה אין לה בסיס. מעבר לזה, אין אדם שלא יודע שהאיש מושחת. זה ברור כמו שברור שהשמיים כחולים".
מעט לפני פרוץ המגפה, סוויד חתמה ב-PNB, חברה שמתמחה בדיג'ייז לאירועים וחתונות. בדיוק שהיומן התחיל להתמלא בבוקינג של חתונות, הגיעה הקורונה והכל נעצר. "זו הייתה אמורה להיות התקופה שאני נכנסת חזק לעולם החתונות, תקלטתי באירועים בודדים אבל בדיוק הייתה עלייה והיו לי המון תאריכים סגורים. מי שלוקח אותי מכיר אותי מהתקלוטים בקלאבים ויודע מה אני מביאה".
"אנשים רוצים מוזיקה ים תיכונית? אז אני אנגן מוזיקה ים תיכונית".
בדרך כלל דיג'ייז של החתונות מזוהים יותר עם מיינסטרים ואלקטרוני ופחות עם היפ הופ. איך היה המעבר?
"אני לגמרי נהנית מזה, בסופו של דבר אני באה לעשות שמח ונהנית מזה. אני לא באה בקטע מלא פוזה של 'אני לא מנגנת את הז'אנר הזה או את השיר השיר'. בא לי לראות אנשים שמחים, לא לראות אנשים ממורמרים. אנשים רוצים מוזיקה ים תיכונית? אז אני אנגן מוזיקה ים תיכונית".
אני מניח שלקח לך זמן להגיע למקום הזה.
"חד משמעית, זה תהליך. כשהתחלתי לתקלט רציתי להיות הכי מיוחדת, לא הסתכלתי לקהל בעיניים וניגנתי לעצמי ביטים שאף אחד לא מכיר אבל בסופו של דבר זה לא כיף. כל העניין בהוויה של דיג'יי זה שיש אנרגיה מלאה סביבך".
את רואה את עצמך עוברת לנגן מיינסטרים גם בקלאבים?
"הראש שלי לגמרי פתוח, אני חושבת שבתור בני אדם אנחנו משתנים ומתפתחים עם הזמן. גם עכשיו, בעקבות הקורונה, משהו השתנה אצלי, חוויתי צדדים אחרים של עצמי. מצאתי את עצמי מקליטה ומוציאה סטים של בוסה נובה, מוזיקה אלקטרונית ומיינסטרים".
איפה את עוד שנה מהיום?
"הייתי רוצה להיכנס יותר לסצנה של החתונות ובמקביל להצליח ולעשות יותר סלקציה לעצמי בבחירה של מועדונים לנגן בהן".