תחת ההכרזות השונות של חברות כמו פייזר, מודרנה ואחרות, כי החיסון בדרך – הצעירים בישראל מצפים, מתרגשים ומוכנים יותר מתמיד לקראת האפשרות לחזור ולחגוג. אך לצערנו, לא עומדת בפניהם אותה פלטפורמת בילויים טובה ומוכרת, אלא כאוס אחד גדול והיעדר עובדים בכל התחומים שיאפשרו את פתיחתם המחודשת של חיי הלילה. מבט על המצב החדש והמורכב הניב תמונה עגומה, שהובילה אותי לצאת ולבדוק אלו חיי לילה יישארו פה ביום שאחרי הקורונה.
פצצות בדרך לסוף העולם
חלפו למעלה משנתיים מאז ראיינתי את ישרי הלפרן, יוצר הסרט "פצצות בדרך לסוף העולם", שהפך עם השנים מסרט פולחן – לתנ"ך של תרבות הטראנס המקומית. כבר אז, ציין בפניי הלפרן את משנתו, על פיה מספר המסיבות המתקיימות בכל סוף שבוע נקבע על פי האירועים שמתרחשים במקביל: "תמיד אחרי אירוע טראומתי כמו האינתיפאדה הראשונה או מלחמת לבנון השנייה, תוכל לראות יותר נסיעות למזרח או דרום אמריקה. וגם יותר מסיבות טראנס. אנשים מחפשים פורקן".
התזה של הלפרן עומדת בתוקף גם היום, כשלמרות הקנסות והסיכון בהליך רישום פלילי, אנשים פשוט לא מצליחים להתאפק ומקיימים אירועי מחתרת. אפשר לכעוס על זה, אבל אפשר גם להבין את זה: תחושת הבידוד, הסגרים, המשבר הכלכלי, מצב התחלואה ובעיקר אי הוודאות בו אנו שרויים כבר למעלה מ- 8 חודשים, מביאים לעלייה חדה בצורך לפרוק את כל המתח הנפשי הזה. כשזה לא מתאפשר, יש לכך משמעויות: ניתן לזהות את עליית בדיווחים על תחושות של חרדה ודיכאון, עלייה במספר מקרי המצוקה הנפשית ותופעות חברתיות קשות נוספות שנגלה כאן רק ביום שאחרי.
"הקפיצה החריגה היחידה במספר המקרים שאילצו הגעה והתערבות של כוחות משטרה, חלה בין הסגר הראשון לשני"
גם המשטרה מאששת את התיאוריה של הלפרן. "המסיבות הפיראטיות עדיין נערכות כמסיבות טבע בשטחים הפתוחים, והן עברו מזירת הקלאב לזירה הביתית – חצרות, פנטהאוזים וגגות בניינים ברחבי העיר הפכו למרחבי הפעילות של התופעה הזו", טוען בפנינו מקור משטרתי, כשנשאל על מצב מסיבות המחתרת. "אם נבחן את כל תקופת הקורונה, אפשר להגיד באופן חד משמעי, כי חלה ירידה במספר המסיבות הבלתי מאושרות", הוא מוסיף. "הקפיצה החריגה היחידה במספר המקרים שאילצו הגעה והתערבות של כוחות משטרה, חלה בין הסגר הראשון לשני כשצץ חלון זמנים ובו ניתנה לצעירים הזדמנות לחזור ולחגוג. יחד עם זאת, אין למשטרה נתונים אמפיריים אליהם אפשר להיצמד בכדי לבדוק מה צפוי לנו ביום שבו הכול ייפתח ולהיערך לקראת זאת בהתאם".
"היצע עשיר של מרחבי בילוי נראית כמו חלום רחוק"
במגרש של הצעירים, חיי הלילה הם הפורקן האולטימטיבי. עדות לכך היא מספר הברים והמועדונים הפרוסים ברחבי הארץ. אז הביקוש גבוה, אבל כמה מהם יישארו פה ביום שאחרי? עד כה 65,000 עסקים כבר הספיקו להיסגר במדינת ישראל, עד סוף השנה מספר העסקים שייסגרו עתיד לחצות את ה-80,000. הילה פרמוזה רפאל, יו"ר משותפת לאיגוד הלילה, טוענת כי "עסקים חדשים שטרם מלאה להם שנה עם פרוץ המגפה ולכן לא היו זכאים למענקים, כבר הספיקו לסגור".
רפאל טוענת כי הם לא היחידים שייפלו תחת הנטל, "אני מכירה לא מעט בעלי ברים ותיקים שוויתרו והחליטו לסגור, שמעתי על המון מקרים בהם אנשים החליטו שלא יחזרו לתחום ובכנות, מרבית בעלי העסקים לא יודעים אם יוכלו באמת לחזור מכיוון שהם ממשיכים לשלם שכירויות, ארנונה והוצאות נוספות. המענקים שקיבלו בעלי הברים והמועדונים לא תואמים את הוצאות העסק, והרוב המוחץ שלהם פשוט יקרוס תחת משיכת הכספים מהחסכונות, תחת ההלוואות ותחת הלחץ הנפשי. המציאות שבה חיי הלילה מציעים היצע עשיר של מרחבי בילוי נראית כמו חלום רחוק שאני בספק אם עוד נחזור אליו".
מסיבות קטנות יהיו הדבר הבא
"המון אנשים עשו רילוקיישן מקצועי והחלו להתעסק בתחומים אחרים" מציין בפנינו חיים הרשברג מבעלי המונדו 2,000 וליין הקליקה. "אלו שכן נשארים בבית, זכאים לחל"ת ומחכים לחזור לעבוד ביום שאחרי, יודעים שאף אחד לא יכול להבטיח להם כלום" הוא טוען. " פעמיים פתחנו, החזרנו אנשים מהחל"ת, הזמנו סחורות ורגע אחרי זה היינו צריכים להחזיר אותם שוב הביתה, להיפטר מהמלאי ולהפסיד כספים. אף אחד לא יעשה את התהליך הזה שוב בלי בהירות אמיתית – גם כשיימצא החיסון. רק כשיציינו בפנינו תאריכים מדויקים שייראו לנו כבטוחים לפתיחה, נעשה זאת לאחר היערכות מתאימה שתבטיח את המשך פעילותנו בצורה שוטפת שגם היא בכנות, עומדת בסימן שאלה גדול".
"פעמיים פתחנו, החזרנו אנשים מהחל"ת, הזמנו סחורות ורגע אחרי זה היינו צריכים להחזיר אותם שוב הביתה, להיפטר מהמלאי ולהפסיד כספים. אף אחד לא יעשה את התהליך הזה שוב בלי בהירות אמיתית – גם כשיימצא החיסון"
"משהו ישתנה פה, העולם עבר טראומה ולא כולם יזנחו את המסכות כל כך מהר", מזהיר הרשברג, "לא כולם ימהרו להתקהל שוב בצפיפות גדולה. אני מאמין שחוויית הבילוי תעבור למתכונת של יותר אירועים אבל לפחות אנשים – יהיו פסטיבלים, יהיו אירועים המוניים, אבל המסיבות הקטנות עבור 150 איש שמתקיימות עכשיו באופן פיראטי יהיו צורת הבילוי הבאה. הן אלו שישלטו, פחות מועדונים ויותר לופטים. פחות פסטיבלים ויותר אירועים אינטימיים שיהיו לטירוף".
"זה אומר שיהיו פה חילופי דורות. אופי המסיבות ישתנה, חלק מהמקומות הוותיקים שיצליחו לשרוד יסגרו בהמשך ולא מעט אנשי לילה ותיקים יפנו את מקומם לחבר'ה צעירים יותר", חוזה הרשברג, "במקביל, בליינים ותיקים שייאבדו את מרכזי החגיגות שלהם גם הם לא יחזרו לבלות באותה עצימות שבילו לפני, את המקום שלהם יתפסו בליינים צעירים יותר. בסוף, אני איש לילה, תרבות ופנאי.כמוני יש אלפים שמחכים בציפייה ליום שאחרי בכדי לראות את ההתפוצצות, בצורתה הזו או אחרת. לא נותר לנו אלא נקווה לטוב".
מישהו שומר עליי?
אז הביקוש עולה, ההיצע יורד, והתוצאה? "אטרף", כך משער אלון כתריאל, הבעלים של "צוות שגיא" – חברת האבטחה שאחראית לסידורי האבטחה ברוב הברים והמועדונים בתל אביב. לטענתו, לא בטוח בכלל שיהיה מי שידאג לאכוף את הסיפור הזה.
עד לפרוץ המגפה, חברת האבטחה שברשותו שלטה בזירת הברים והמועדונים של ת"א. עכשיו, כתריאל טוען כי ביום שהכול ייגמר, נגלה עולם בילוי ללא צוות אבטחה מספק: "כדי להיות מאבטח אתה צריך לעבור קורס וחייב לעשות ריענון כל חצי שנה. ממרץ המאבטחים יושבים בבית, חלק גדול מהם עזב את המקצוע בכדי להתפרנס ממקורות תעסוקתיים אחרים וחלק מהם נהנים מהחל"ת שמציב בפניהם סיטואציה על פיה לא משתלם לצאת לעבוד. נוצר פה וואקום לעולם תוכן שלם. ביום שאחרי, לצערי לא מעט בעלי ברים ומועדונים ייגלו כי פשוט אין להם מאבטחים והם לא יכולים לפתוח".
מתוך צוות של 160 איש מאומנים וכשירים נותרו לי נכון לעכשיו אולי 20 כאלה
"במקביל", מוסיף כתריאל, "אני יכול להגיד לך בוודאות שיהיה לחץ גדול בכניסות, הרגשנו את זה בפתיחתו של הסגר הראשון. הישראלים הם לא מאופקים וברגע שיתאפשר להם לחגוג, זה יקרה באטרף. הם יבואו טעונים ומישהו יצטרך לפקח שאין שימוש בסמים, אין מקרי אלימות ואין התפרעויות שונות שחוצות את רף החגיגות הלגיטימיות. מי יתמודד עם זה? מתוך צוות של 160 איש מאומנים וכשירים נותרו לי נכון לעכשיו אולי 20 כאלה ואני לא החריג בנוף. כל עולם האבטחה נמצא במשבר. כבר היום אתה יכול לזהות זליגה של מאבטחים שהחליטו לעבוד באופן פרטי אצל מפיקי מחתרות פיראטיות עבורם הם מסכימים לפטרל ולדווח מראש על הגעת משטרה למוקדי האירוע".
כתריאל מתריע ממצב מסוכן שעלול להיווצר, "כניסתן של חברות אבטחה פיראטיות ללא הכשרות מתאימות אל עולם המועדונים לא נשמע כמו משהו כל כך רחוק. כמו כן גם כניסתם של גורמים עבריינים בחזרה אל עולם הלילה נשמע כמו תסריט סביר. עכשיו הסאגה הזאת לא מעניינת אף אחד, אבל כשהכול ייפתח, המשטרה היא זו שתצטרך להתמודד עם המצב הזה".
אנחנו לא נביאים, אבל קוראים את התחזית – זו תחזית קודרת שמצריכה התערבות ממשלתית והיערכות משטרתית מספקת וטוב מאוחר מאשר אף פעם.