סיבות לפסימיות: פשיטות משטרה, ביטול פסטיבלים, היעדר רגולציה, אכיפה סלקטיבית והיעדר שיח בין המדינה לבין העוסקים במלאכה. סיבות לאופטימיות: נצטרך לא מעט צ'ייסרים של טקילה בשביל להתחיל לנסות לדמיין אחת כזו.
אין צדיקים בסיפור שלנו, אבל דבר אחד בטוח: חיי הלילה מושכים לכאן תיירים מכל העולם ומכניסים לקופת המדינה מיליוני שקלים. דיג'ייז ישראלים עושים לנו המון כבוד בעולם והגעתם של אלו מחו"ל מצליחה להתעלות מעל כל קריאות ה-BDS, מרכזי הבילוי חדשים ממשיכים לצוץ כמו פטריות אחרי הגשם והחדשנות בעולם התוכן שנקרא "לילה" ממשיכה להתפוצץ – אך בקצב הסגירות הנוכחי, אפשר להתחיל להיפרד מכל הטוב הזה. 
לפני שלושה חודשים הצפנו את הבעיה לראשונה, כאשר מספר בעלי עסקים מהתחום הסכימו לפתוח את הפה ולספר על תחושת הרדיפה, האכיפה הסלקטיבית, וחלוקת הדו"חות שמתבצעת לטענת חלקם לא פעם בכדי לנפח את קופת העירייה. הישועה סירבה להגיע ובעקבות גל הפשיטות של הסופ"ש האחרון התגלגלו אל המערכת טענות נוספות.
"מכסחים את בעלי הברים והמועדונים בדו"חות על סעיפים שונים כשאת המקומות הגדולים מנסים לתפוס על כמויות", מספר אבי (שם בדוי), בעליו של בר מוכר במרכז העיר. "זה לא סוד שאי אפשר באמת לעמוד בהגבלה כי אין היתכנות כלכלית במספר האנשים שיכולים להיכנס על פי חוק ובכל חריגה הם מוצאים לנכון לעבוד על פי מדיניות של אפס סובלנות".
"האזור של לב תל אביב נגמר ברחוב יפו, ממנו ודרומה לא תשמע על אכיפה אגרסיבית – אף אחד לא עומד בתנאים של הרעש או הכמויות. פשוט שם המשטרה לא מחפשת את אנשי הלילה, יש לה צרות גדולות יותר וכמובן שלסגירת מקום גדול במרכז העיר יש השפעה גדולה יותר על מאזן האימה שהמשטרה מנסה לייצר. תוסיף עכשיו את היחס, את החרמת המגברים ולקיחת הציוד כאילו והיה מדובר בחנות אלקטרוניקה ומה נשאר לנו בעצם?". 
"אין לי מה להגיד לך חוץ מזה שאנחנו מתים מפחד", מוסיף תומר (שם בדוי). "בעלי הברים והמועדונים מפחדים, באופן אישי אני יכול להגיד לך שהמנהלים שלי מפחדים, זה גורם לי לבעיות מול העובדים שלא רוצים להגיע לעבודה מהפחד שיעצרו אותם, אנחנו לא יכולים להשמיע מוזיקה בסאונד גבוה, עוצרים הפקות אירועים, זה פשוט לא ייאמן. לאחרונה, שוטרים ופקחים מגיעים כמעט בכל תחילת ערב ומאיימים על העובדים: 'תלונה על רעש לאחר השעה 23:00 תוביל להחרמת מיקסרים ומעצרים של עובדי המקום'. פשוט פחד".
אל דברים אלו מצטרף סמי (שם בדוי): "משטרת ישראל ממשיכה לרדוף את סצנת הלילה ומשקיעה את מלוא תשומת הלב שלה בניסיון לחסל את תרבות הבילוי מבלי להבין את ההשלכות - פחות מקומות בילוי, מחירים גבוהים ותחושת מיאוס בקרב בעלי העסקים והציבור בכלל. אין לנו ברירה אלא להמשיך להילחם על פרנסתנו בצל תחושת הפחד שמסרבת לדעוך".
הנפגעים העיקריים של הסיפור הזה אם תהיתם, הם אנחנו – הבליינים. משמעות הסיפור הזה היא פחות ופחות מקומות בילוי, תמחור תפריט השתייה במחירים מופרזים בכדי לצמצם נזקים כלכליים שנגרמים לבעלי העסקים וכן, גם לבלות בתחושה שעוד רגע יורידו את השלטר זה לא נעים במיוחד. 
בזמנו, פנינו לעירייה שניסתה להסביר את החשיבות והניסיון המתמשך ביצירת איזון בין התושבים לעסקים ככל הניתן, תוך הקפדה על שמירת הסדר הציבורי לרווחת הציבור הרחב. כמו כן, חשוב להדגיש כי העירייה פועלת במסגרת החוק, וכך גם המשטרה. אבל הבעיה נותרה בעינה, אז פנינו למשרד הפנים, הרגולטור האחראי על הרשויות המקומיות. אפשר לומר שיצאנו אופטימיים. להלן לשון התגובה: "משרד הפנים מיישם את הרפורמה ברישוי עסקים על מנת להקל על בעלי העסקים בפתיחת עסקים. לצד זאת, משרד הפנים יבחן מול הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר את הטענות שהועלו". נמשיך לעקוב.