כשהצללית נודדת אל אזורים אחרים בעין ואת נראית כמו ליצן מוכה
כשסבון או קרם הפנים הכי יקר שלך הוא איכשהו גם הראשון להיפתח בתיק
כשאת רואה בבירור שעוד נותרה בבקבוק כמות מייקאפ שתספיק לך לשבועיים, אבל אין לך שום דרך לחלץ אותה משם
מורחת אודם, לובשת חולצה, מורחת אודם על החולצה
כשהשקעת בקונסילר, צללית, אייליינר ומסקרה, ואז שכחת מכל הדבר הזה והחלטת לשפשף קצת את העין
כשבהוראות השימוש כתוב שצריך לחכות עם המסכה על השיער חמש דקות, ואת מוצאת את עצמך משתעממת במקלחת
כשאת מורחת אייליינר חתולי לתפארת ואז לא מתאפקת ופותחת עיניים כדי לבדוק איך יצא, ועכשיו יש לך מין צללית מאד אבסטרקטית על כל העפעף
התענוג הבלתי נמנע שבקילוף לק. שלא לדבר על לק ג'ל
כשהמייקאפ והקונסילר מגיעים איכשהו לשיער וגורמים לך להיראות כאילו הזדקנת בין לילה
העובדה שבאיזשהו שלב החלק הפנימי של תיק האיפור מקבל צבעי מלחמה
הרפלקס שהוא הכי באג במערכת: מורחת מסקרה, עושה אפצ'י
איכשהו תמיד יש לך קצת מייקאפ מתחת לציפורן
כשפיסה מהאייליינר נודדת אל תוך העין, ואם יש לך עדשות - לכי תמחקי את הכתם השחור הזה משדה הראייה שלך עכשיו
כשאת מחבקת מישהו ועל החולצה שלו נשארת חותמת של הפנים שלך
כשהשפתיים משוחות בשפתון דומיננטי ואז הפס שמעל לסנטר מחליט שהוא רוצה גם
מרגישה הכי פלולס עם המייקאפ, הקונטור, ההיילייטר והפודרה, וכמה שעות אחרי שיצאת מהבית מגלה שהצוואר שלך בצבע שונה לחלוטין מהפנים שלך ואת נראית כאילו חבשת מסכת קרטון של עצמך