טיפוח העור הוא עניין אלמנטרי, את זה אין צורך להסביר. החיים בציוויליזציה המודרנית מעמיסים על עור הפנים שלנו שלל רעות חלות שהיו שמחות לקבוע בו את מקום משכנן הקבוע ולעשות את מה שהן יודעות לעשות - זיהום, ייבוש, סתימת נקבוביות, הזדקנות מוקדמת וכל הכיף הזה. אז שגרת הטיפוח היומית נועדה לנהל נגדן מאבק עיקש, אבל המזל הוא שבשביל רובנו, היא גם מהווה טקס קדוש של פינוק, פרגון והשקעה בעצמנו. אז למה לא לעשות את זה בדיוק כמו שצריך?
סבון פנים
זה לא נשמע כמו משהו שאמור להיות מסובך מדי, אנחנו יודעות, אבל האופן בו יש להשתמש בתכשיר תלוי בסוג הסבון המועדף עליך. סבוני ג'ל וקצף, למשל, יש להניח על עור לח באמצעות קצות האצבעות. שימוש בספוגית אינו מומלץ כאן, משום שהיא תספוג את רוב החומר ותגרום לבזבוז מיותר שלו. בסבון שהוא תחליב, לעומת זאת, כדאי להשתמש על עור יבש, שכן עור טוב ידלל ויחליש את החומר ואת פעולתו. כך או כך, סבון פנים יש להחדיר אל העור בתנועות סיבוביות עדינות, ומומלץ לתת פיניש אחרון באמצעות העברת מגבת לחה ועדינה על הפנים, להסרה יסודית של שאריות איפור ולכלוך. ובעוד רובנו נוטים לנקות את הפנים בעיקר בערב, בסוף היום ולפני השינה, יש לדעת כי הן דורשות זאת גם בבוקר, בעיקר בגלל השמנים הטבעיים שמצטברים על העור במהלך הלילה.
מי פנים
קודם כל בואו ניישר קו לגבי תכליתו של המוצר הבסיסי הזה: מי פנים נועדו לטהר את הפנים ממשקעים (שהמקור של רובם הוא בסבוני הפנים למיניהם מהסעיף הקודם), מלחים ושאר מרעין בישין כמו כלור וכימיקלים המצויים במי ברז ומייבשים את העור. מכיוון שכך, כדאי לוותר על הגרסה שהופכת פופולרית לאחרונה ומגיעה בצורת תרסיס. זה אמנם מאד קל ומרענן, אבל ניגוב באמצעות הצמר גפן הישן והטוב יעשה עבודה יותר יעילה. העדיפו מי פנים נטולי אלכוהול שנוטים לייבש את מאד את העור, ואחרי זה תרגישו חופשי להוסיף שפריץ, סתם בשביל הכיף.
סרום
החל משלב מסוים, הנטייה היא להתייחס לסרום כאל בקבוקון הפלא היקר והנדיר שבלעדיו שגרת הטיפוח כולה לא שווה כלום. זה אולי לא לגמרי מדויק, אבל גם לא מאד רחוק מהאמת: סרומים מכילים ריכוז גבוה של חומרים פעילים, מה שהופך אותם לאפקטיבים במיוחד ואף משפר את פעולתם של מוצרי הטיפוח האחרים - כל עוד הסרום מונח על עור לח. המדע מאחורי זה פשוט: לחות הופכת את העור ל"חדיר" יותר, כך שחומרי הפלא של התכשיר מסוגלים לחדור לשכבות העמוקות שלו.
קרם לחות
הטעות הגדולה והנפוצה ביותר במריחת קרם לחות דווקא לא קשורה באופן שבו מורחים אותו, אלא במקום שבו לא מורחים אותו: הצוואר. על הצוואר יש לחשוב כעל המשך של הפנים, גם כי זה בדיוק מה שהוא וגם כי העור שלו דורש בדיוק את אותו הדבר. הטעות הבאה היא חלוקת החומר באופן לא מאוזן, מה שעלול לגרום לסתימת נקבוביות באיזורים שקיבלו יותר ממנו. כך גם לגבי ההנחה המוטעית שעור יבש זקוק לכמה שכבות של קרם, שלרוב העור לא באמת יהיה מסוגל לספוג בשלמותן. אז אל "תשליכו" את קרם הלחות רנדומלית על איזור הפרצוף - הקפידו על שכבה אחידה ומריחה עדינה ממרכז הפנים החוצה.
קרם עיניים
את קרם העיניים, מוצר שנחיצותו אינה מוטלת בספק החל משלב מסוים בחיים, יש למרוח על מה שמכונה "העצמות האורביטליות" - אלה שמקיפות את שקעי העיניים עד החלק העליון של עצם הלחי. תנועת המריחה היא מן החוץ אל הפנים ונגד כיוון קמטוטי הצחוק. תמיד הניחו קרם עיניים באמצעות הקמיצה (אצבע הטבעת) ובטפיחות רכות ועדינות - תנועות שפשוף וצביטה עלולות לגרום כאן לגירוי ואף לעידוד הופעת קמטים חדשים, וזה כנראה לא משהו שאתם מעוניינים בו.