מקסיקו 1986, מונדיאל. ילד בן 8 מתאהב. זה התחיל באלבום מדבקות ישן, אז עוד לא היה סופרגול, והמשיך עם אבא בלילות מול מסך מלא כדורגל. חלום קטן-גדול, לממש את האהבה ולהגיע למונדיאל נרקם ממש אז. 32 שנה מאוחר יותר, ילד בן 40 מגשים ונוחת ברוסיה, כדי לראות את הנבחרת המארחת מכריעה את ספרד, והעיר מוסקבה צהלה ושמחה, וגם הילד.
גם לילד אחר, מארק צוקרברג אחד, היה חלום. הוא רצה לעזור לחברים הסטודנטים שלו להיות בקשר. מאז, הוא לא מפסיק לחפש את הערך, ולא מדובר רק בערך המניה - צוקרברג מבין היטב שגם הוא תלוי במתן ערך מוסף מתמיד למשתמשים. בתחילה, הערך היה בחיבור בינינו, בחיזוק קשרים קיימים וביצירת חדשים. אחר כך זה עבר לחדשות. לא רק כאלה המתרחשות בארץ ובעולם, אלא גם של אנשים שקרובים לנו ברמה כזאת או אחרת. אבל התוכן הלך והציף את חיינו, ופייסבוק כבר לא שם לבדה. את מי שיכולה הייתה לקנות - קנתה, ואת מי שלא - היא מנסה למעוך.
שדה הקרב הבא אינו סביב קשרים או עניין. אחרי שנים שבהן פייסבוק ניסתה להתחרות בחיפוש האימתני של גוגל, היא הבינה שהמלחמה האמיתית היא לא על מנוע החיפוש עצמו - כי אם על הערך העיקרי שהוא מעניק: פתרון בעיות קטנות, יותר או פחות, לאנשים. כך עלתה גוגל לגדולה וכך גם צברה יוטיוב חלק ניכר מכוחה. עם נפילת האסימון הזה, התחילה פייסבוק לחפש כיצד יכולה גם היא לעזור לנו בחיי היום יום.
כשהצטרפנו למאמזון או לפאפזון, לא בטוח שראינו את זה בא. בסך הכל חיפשנו מפלט מהיומיום שלנו, ליומיום של קבוצת השווים. לאט לאט מצאנו את עצמנו מזדהים. הערך הראשון שקיבלנו היה בהקלה. אנחנו לא לבד. אחר כך הגיע הפרגון ואחריו הרגשנו מספיק בטוחים לקבל קצת עזרה מחברים שמעולם לא פגשנו. אם קחו רגע להיזכר, סביר להניח שתגלו שבשנה האחרונה, את עיקר הערך שקיבלתם בפייסבוק, קיבלתם דרך קבוצה. ועוד לא אמרנו מילה על הדאטה האיכותית והעצומה שהולכת ונאגרת שם.
לפני ארבעה חודשים הכרתי את דוד, בחור חביב שמתאמן איתי באותו מכון. התחלנו לגלגל שיחה ומן הון להון התברר שהוא טס למונדיאל....סיפרתי לו שעל אף ניסיונות חוזרים ונשנים שלי לקנות כרטיסים למשחקים, הנמכרים בהגרלה או בשיטת 'כל הקודם זוכה', לא הצלחתי.
באותו הערב קיבלתי ממנו הזמנה לקבוצה בעלת השם המפתיע "מונדיאל 2018 ברוסיה". בערב יום העצמאות קפצה לי התראה על פוסט שעלה בקבוצה, ובו אחד מהחברים שיתף שלרגל חגיגות השבעים למדינה נחה עליו רוח טובה, ומכיוון שהצליח להשתחל לראש התור באתר לרכישת כרטיסים, הוא מוכן לקנות כרטיסים למונדיאל למי שמעוניין.
זה היה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, אבל החלטתי בכל זאת לנסות את מזלי. כעבור 10 דקות שלח לי הבחור צילום מסך של הכרטיסים שזה עתה רכש עבורי לשני המשחקים שרציתי.... הוא לא הכיר אותי ואני לא אותו, ובכל זאת, הוא סלק את כרטיס האשראי שלו בסכום של למעלה מאלף דולר, ואני סלקתי חלום.
אז סטארטאפ המגשים לנו חלומות טרם הומצא. מי יודע, אולי גם זה יקרה. אבל אי שם במנלו פארק, ילד אחד שגדל בגדול הבין, שכמעט בכל ערך שתייצר בפלטפורמה שלך אפשר להתחרות, חוץ מבערך הטמון בלעזור לאנשים להגשים חלומות.
*הכותב הוא מומחה לאסטרטגיה ושיווק דיגיטלי, יועץ למותגים מובילים ומרצה בחברות ובמוסדות אקדמיים
