1. הארגנטינאי שדרס את עצמו

אבר באנגה מארגנטינה עבר את אחת מהפציעות הביזאריות שהשביתו כדורגלן אי פעם: הוא דרס את עצמו. זה קרה ב-2012, כשבאנגה (אז שחקן ולנסיה) עצר לתדלק את הרכב – ושכח להרים את בלם היד. התוצאה: הרכב הידרדר לאחור, עלה על הרגל של באנגה וזרק את הכדורגלן מהמגרשים לחצי שנה.

כל זה קרה, אגב, אחרי שבאנגה כבר הספיק להסתבך עם תמונות עירום שהופצו ברשת, עם מעצר על נהיגה בשכרות ועם תמונה שלו בחולצת ריאל מדריד שעצבנה את האוהדים. ובכלל, לבאנגה אין מזל עם מכוניות: חצי שנה אחרי התקרית בתחנת הדלק, הפרארי שלו נשרפה בגלל קצר חשמלי.

2. המאמן שמחלטר ברפואת שיניים

היימיר הלגרימסון, מאמן נבחרת איסלנד, הוא רופא שיניים. לא בהכשרתו – במקצועו. בראיון ל"סאן" לפני המונדיאל סיפר המאמן שהוא עדיין מחזיק בקליניקה ומנסה להגיע אליה ככל שהוא יכול בזמנו החופשי: "יש מאמנים שמשחקים גולף, אני מטפל בשיניים". הלגרימסון גם סיפר שבקיץ האחרון צפה במשחק כדורגל נשים ונזעק למגרש כדי לטפל בשחקנית שאיבדה שן ואיבדה הכרה. הלגרימסון הציל את השן.


3. האיסלנדי שמביים פרסומות

הלגרימסון הוא לא היחיד בנבחרת האיסלנדית שמחזיק במקצוע שני. השוער שלו, האנס הלדורסון, הוא במאי קולנוע ופרסומות. הוא ביים בין השאר את הסרט של איסלנד לאירוויזיון 2012 ופרסומת לקוקה קולה בכיכובם של שחקני הנבחרת (כאן למטה). בזמנו הפנוי הוא עוצר פנדלים של מסי.


4. האיסלנדי שהתכונן למונדיאל כאורז מלח

אבל הלגרימסון והלדורסון לא משתווים למגן בירקיר סוורסון בן ה-33, שאת החודשים האחרונים בילה כאורז מלח במפעל באזור התעשייה של רייקיאוויק. הוא עשה זאת, לדבריו, כדי לא "לשבת על התחת כל היום ולא לעשות כלום", הסביר בראיון לאיי-פי. "זה משעמם ואתה נהיה עצלן. לא רציתי להיות עצלן לפני הטורניר". סוורסון לא מבין מה ההתרגשות: "זה נורמלי לאיסלנדי. יותר נורמלי מלהגיע לגביע העולם".


5. הטוניסאי שעבד כשליח סושי

מגן טוניסיה דילן ברון, שכבש עבור נבחרתו שער מצמק בתבוסה מול בלגיה 5:2, היה רק לפני שלוש שנים שליח סושי במקביל לקריירה חובבנית בליגה החמישית בצרפת. רק בקיץ 2016 החל ברון לשחק כדורגל מקצועני (בליגה השנייה בצרפת). בשנה שעברה נרכש על ידי גנט הבלגית, והיום הוא כבר במונדיאל.

via GIPHY

6. האנגלי שהגיע ליורו האחרון כאוהד

הארי מגווייר בן ה-25 הוא היום בלם נבחרת אנגליה, אבל את הטורניר הקודם שלה – יורו 2016 – הוא ראה כאוהד בצרפת. מגווייר הגיע לסנט אטיין עם שני אחיו (גם הם כדורגלנים) וצפה בתיקו המאופס של הנבחרת האנגלית עם סלובקיה. מגווייר קרא לזה "טיול שלא אשכח לעולם". גם את רוסיה הוא לא ישכח.

7. הברזילאי שצבע מדרכות

גבריאל ז'סוס מחזיק היום באחד התפקידים הכי מבוקשים בכדורגל העולמי: החלוץ הפותח של נבחרת ברזיל. לפני ארבע שנים, במונדיאל שנערך בברזיל, הוא עוד היה צעיר בן 17 שצובע אבני שפה בסאו פאולו. אז שיחק ז'סוס בקבוצת הנוער של פלמייראס, בה כבש 37 שערים ב-22 משחקים. חודש אחרי המונדיאל (וההופעה האיומה של ברזיל) הוא נכלל לראשונה בסגל הקבוצה הבוגרת. שנתיים אחר כך הוא כבר נחת במנצ'סטר סיטי.

 8. המצרי שלא הסכים לקבל פרס

נבחרת מצרים הפסידה לאורוגוואי בסיבוב השני של הבתים, אבל השוער מוחמד אל שינאווי נבחר בכל זאת לאיש המשחק. אלא שאל שינאווי החליט לוותר על הפרס – מפני שנותנת החסות היא באדווייזר, והשוער המוסלמי לא שותה אלכוהול.


9. הצרפתי שלא ענה לזידאן

כשבלם נבחרת צרפת רפאל וראן היה בן 18, הוא קיבל שיחת טלפון מזינאדין זידאן, אז מנג'ר ריאל מדריד – ודחה אותה. "למדתי למבחן והטלפון צלצל בלי הפסקה בנוגע למעבר שלי מלאנס", סיפר וראן. "לא זיהיתי את זיזו מיד, הייתי עייף, אז בלי לחשוב יותר מדי אמרתי שיתקשר מאוחר יותר". מזל שזידאן התקשר.

10. הבעיטה של זידאן

אפרופו זידאן: כולם זוכרים לו את ההרחקה בגמר מונדיאל 2006 אחרי הנגיחה לחזה של מרקו מטראצי, אבל מעט זוכרים שזיזו התפוצץ עוד בשלב הבתים. אחר 1:1 מול דרום קוריאה ירד זידאן לחדר ההלבשה באצטדיון בלייפציג והוריד לדלת בעיטה שסימניה ניכרים על היום – ואפילו ממוסגרים בזהב.


11. השושלת של צ'יצ'ריטו

יש לא מעט קשרים משפחתיים במונדיאל, כולל אבות ובנים שהשתתפו בטורניר (למשל – פיטר וקספר שמייכל הדנים) – אבל רק משפחה אחת מתגאה בדור שלישי בגביע העולם. המשפחה הגאה היא משפחת הרננדז המקסיקנית: סבא תומאס בלקאסר ששיחק בשווייץ 1954; אבא חאבייר הרננדז גוטיירז, המוכר יותר כצ'יצ'ארו, ששיחק במקסיקו 1986; והנכד חאבייר הרננדז – צ'יצ'ריטו – שמייצג את הנבחרת במונדיאלים מאז 2010, ושכבש במדיה 50 שערים.


12. המקסיקני שנמצא תחת חרם

רפא מארקס ממקסיקו הפך השנה לשחקן השלישי בהיסטוריה שמשתתף בחמישה מונדיאלים – בכולם, אגב, הוא שימש כקפטן הנבחרת. זה קרה דווקא בתקופה פשוטה עבור מארקס, שנמצא מאז הקיץ תחת חרם אמריקאי לאחר שהואשם בהלבנת כספים עבור קרטל סמים בתקופה שבה שיחק בניו יורק רד בולס. משמעות החרם היא לא רק שמארקס לא יכול להיכנס לארה"ב (ולכן, למשל, לא השתתף במשחק הכנה של מקסיקו בקליפורניה), אלא שהוא גם לא לבש את בגדי הנבחרת (המאומצת על ידי קוקה קולה), לא השתתף בראיונות בסיום משחקים ולא יכול היה לזכות בתואר איש המשחק.


13. האוהדים שהתחכמו לחוק הרוסי

ברוסיה אסור להציג את דגל הגאווה. אבל אם אתם מספיק מתוחכמים, אפשר לעקוף את זה:

14. הקרואטי שלא קיבל לחיצת יד מג'רארד

כשהיה ילד נבחר מתאו קובאצ'יץ' הקרואטי לשמש כאחד ממביאי הכדורים במשחק בין דינמו זאגרב לליברפול. בסיום המשחק ביקש קובאצ'יץ' ללחוץ את ידו של הקפטן האנגלי, סטיבן ג'רארד, אך זה התעלם ממנו. קובאצ'יץ' פרץ בבכי.

ב-2015 ליברפול חיפשה מחליף לג'רארד ושמה עין על קובאצ'יץ' מאינטר. הוא בחר בריאל מדריד. אולי אם ג'רארד היה מתייחס אליו יפה זה היה נגמר אחרת.

15. האנגלי שהצטלם בילדותו עם בקהאם

הארי קיין – שאולי יסיים את המונדיאל כמלך השערים – זכה כשהיה בן 11 לרגע קסום: הוא פגש את אליל נעוריו דייויד בקהאם (שגם למד באותו בית הספר). אבל זה לא הקסם היחיד בתמונה הזאת. הילדה משמאל? קוראים לה קייטי גודלנד, והיום היא ארוסתו של קיין ואם בתו.

16. האסירים ששבתו רעב בגלל כדורגל

גלעד ארדן זכה ללעג כשביקש למנוע מאסירי חמאס לצפות במשחקי המונדיאל, אבל האסירים בארגנטינה מוכיחים שמדובר בצעד ענישה רציני: תשעה אסירים בכלא פורטו מדרין הכריזו על שביתת רעב עד שהנהלת בית הסוהר תתקן את מערכת הטלוויזיה הכבלים כך שיוכלו לצפות בטורניר. האסירים אף פנו במכתב לשופט מקומי וטענו שהשימוש במערכת הוא "זכות שלא ניתנת לערעור", ושאי-תיקונה הוא הפרת חוק. "החלטנו לא לקבל ארוחות עד שאי הנעימות תיפתר", הכריזו האסירים ימים בודדים לפני משחק הפתיחה של הנבחרת מול איסלנד. כמו שארגנטינה נראתה באותו משחק, אולי טלוויזיה מקולקלת זה לא נורא כל כך.

17. השופט שהגיע למשחק באופניים

השופט האנגלי מרטין אטקינסון הגיע למשחק בין אנגליה לבלגיה ברוסיה בשלב הבתים בסיומו של מסע אופניים בן 18 ימים. אטקינסון השתתף ברכיבה קבוצתית חוצת מדינות שיצאה ממחנה האימונים האנגלי בסטאפורדשייר לקלילינגרד – מרחק של יותר מ-2,700 קילומטר – במסגרת מסע גיוס תרומות לארבעה ארגוני צדקה. "אלו יהיו 18 ימים של כאב", אמר אטקינסון לפני היציאה לדרך, "אבל זה עבור ארגונים נפלאים, אז אנחנו מוכנים לחצות את סף הכאב הזה". השופט בן אדם.

18. הגרמני שתורם את הכל

גרמניה לא עברה אפילו את שלב הבתים, ויש לפחות סיבה אחת להצטער על כך: מסוט אוזיל. במונדיאל הקודם תרם אוזיל את כל כספי הזכייה שלו – כ-330 אלף דולר – לטובת 23 ילדים ברזילאיים שנזקקו לניתוחים. המעשה הנדיב של אוזיל הוליד גם גל שמועות לפיו הוא תרם כסף לילדים בעזה, עד שסוכנו נאלץ להבהיר שכל הכסף עבר לברזילאים, ואז הוסיף: "אבל אולי בעתיד, מי יודע?".

19. הגרמני שלא מחליף נעליים

לטוני קרוס יש נעליים שנוצרות במיוחד עבורו. מדובר בשני דגמים שאדידס כבר הפסיקה לייצר – האדיפיור 11 פרו 2013 ו-2014 – אבל היא ממשיכה לנפק לכוכב הגרמני זוגות באופן פרטי. קרוס לא מוכן להחליף את הנעליים מאז שהחל להשתמש בהם בגביע העולם 2014 – הגביע בו זכה. אפשר להבין.

 20. האנגלי שפגע בו ברק

אומרים שהברק לא מכה באותו מקום פעמיים. את רובן לופטוס-צ'יק האנגלי הוא לא היכה פעמיים – הוא היכה שלוש פעמים.

הפעם הראשונה הייתה כשהוא היה בן 12 וברק פגע בחלון ביתו. הפעם השנייה התרחשה בביתו הענק והיקר (1.8 מיליון פאונד) בקובהאם במהלך סופת ברקים. ימים אחדים לאחר מכן שוב פגע ברק בבית, ואף הצית שריפה בחדר הכושר של לופטוס-צ'יק. לכבאים נדרשו שש שעות כדי להתגבר על האש. לופטוס-צ'יק, אגב, רק בן 21. יש לו עוד הרבה ברקים לצבור.

21. האנגלי שברח לו במגרש

ולקינוח: משהו שלא מומלץ לקינוח.

בפעם האחרונה שאנגליה הגיעה עד חצי הגמר, גארי ליניקר לא היה מגיש ב-BBC אלא הכוכב שלה. הוא סיים את הטורניר עם ארבעה שערים ואחד מהישגיה הטובים ביותר של הנבחרת בגביע העולם, אבל גם עם אחד הרגעים המביכים שנראו על הדשא אי פעם: במשחק מול אירלנד בשלב הבתים ליניקר – אין דרך יפה לומר זאת – פשוט הטיל צואה על המגרש.