אין כמו פרשנות בדיעבד. תמיד היא יודעת בדיוק מה היה צריך לקרות: יוגי לב היה חייב לזמן לסגל את לירוי סאנה; גם בחור חזק וחצוף כמו סנדרו ואגנר היה צריך למצוא מקום בסגל, אולי אפילו בהרכב הראשון, ולעורר את השחקנים מהתרדמה. פרשנות בדיעבד היא התרופה הטובה ביותר לאוהדים שחייבים למצוא תשובות לכישלון.

קשה היה לצפות במשחקי נבחרת גרמניה במונדיאל. השחקנים נראו אובדי עצות, חסרי אנרגיה, אפילו יהירים מעט, בטוחים שאיכשהו הכל יסתדר – אחרי הכל, הם גרמניה. אצלם תמיד הכל מסתדר, תשאלו את גארי ליניקר. בכל אחד מהמשחקים הפגינו השחקנים חוסר אונים והמשיכו במשחק מסירות עקר ואיטי מחוץ לאזור השער. "זה לא הילוך איטי, זו המהירות האמיתית", הבהיר אתמול שדר הטלויזיה הגרמנית בלה ראטי במהלך משחק ההדחה מול דרום קוריאה.

אפשר לבוא בטענות לתומס מולר שכבר תקופה ארוכה רחוק מימיו הטובים, לג'רום בואטנג שלא מספיק לחזור להגנה, ליוליאן דרקסלר שלא סיפק ערך מוסף. אבל בסופו של דבר יש אדם אחד שאחראי לכל – יוגי לב. על האיש שבנה את הסגל ושהאמין בו ייפול משא הכישלון.


מבוא לקטסטרופה

האוהדים הגרמנים שנשארו בבית לא הצליחו לגרד אופטימיות לקראת המונדיאל, והתמונה לא השתפרה אחרי הניצחון הדרמטי של גרמניה על שבדיה. טוני קרוס הפך ברגע למנהיג הנבחרת, בעיקר מפני שעד לאותו רגע לא נמצא אחד כזה. אל מונדיאל 2014 הגיעו בסטיאן שויינשטייגר ופיליפ לאם, שני מנהיגים ששימשו כעוזרי מאמן על המגרש והביאו לגרמניה גביע; מונדיאל 2018 הציג נבחרת נטולת שחקנים מובילים שנכשלת בכל המשימות הסיזיפיות שלה.

והיו הפסדים במשחקי המבחן שקדמו לאליפות העולם ויכולת חלשה שהצביעה אל העתיד, יתכן שגם חטא ההיבריס הצליח למלא את סדר היום. זה התחיל עם הלוגו היומרני שנבחר למסע הנבחרת על ידי החברה המאמצת: Best never rest (הטוב ביותר לא נח לעולם); המשיך עם הצילום המשותף של מסוט אוזיל ואילקאי גונדואן עם נשיא טורקיה שעורר את דעת הקהל בגרמניה, פתח דיון ארצי על זהות ונאמנות למדינה ותרם ללחץ הכללי ולחיזוק הקליקות בסגל; והסתיים עם הניפוי של סאנה, ואגנר וברנד לנו מהסגל, ועם תהיות לגבי הבנתו של יוגי לב את השטח.  

חוסר האיזון בנבחרת הביא לשינויים בהרכב בכל אחד משלושת המשחקים: אוזיל וסמי חדירה הודחו מההרכב הראשון במשחק מול שבדיה ושבו אליו מול דרום קוריאה, מולר ודרקסלר שפתחו בשני המשחקים הראשונים נותרו אתמול על הספסל, שבעה שחקני הגנה שונים פתחו בהרכב בשלושת המשחקים ולא הצליחו לשמור על תיאום מספק.

במסיבת העיתונאים שנערכה בתום משחק ההדחה סיפר יוגי לב על האווירה הטובה במחנה האימונים ועל הפתעתו הגמורה מהיכולת החלשה ברגעים החשובים. הדיסוננס בין אימון למשחק מצביע על אחת משתי אפשרויות: או שלב אינו דובר אמת, או שהשחקנים לא עמדו בלחץ. בשנים האחרונות לא עמדה גרמניה במצבים דומים – לרוב הגיעו רגעי האמת בשלבים המכריעים של הטורנירים בהם השתתפה. ההדחה הטרייה לא תישכח במהרה. אחרי הכל, הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות הנבחרת בה היא מודחת בשלב הבתים של אליפות העולם.

מקום אחרון בבית ו' עם ניצחון אחד ושני הפסדים, שלושה משחקים בהם לא עלתה ליתרון: אלופת העולם ומחזיקת גביע הקונפדרציות עוזבת את רוסיה בידיעה שהפעם הזו היתה אחרת, שלקבוצה כזו אין מקום באליפות העולם. "בושה" ו"ביזיון" היו חלק מהתגובות הקשות של מערכות העיתונים בגרמניה, ה"בילד" העניק למשחק ההדחה את הכותרת "הקטסטרופה של קאזאן".


לכבוש את אירופה

בתום המשחק החלו שחקני נבחרת גרמניה במסע חזרה הביתה. לפני ארבע שנים שבה הנבחרת מברזיל עם הגביע והתקבלה בחגיגה של מאות אלפי אוהדים בשער ברנדנבורג. הפעם תהיה השיבה שלווה יותר, בלי קבלות פנים המוניות ועם שקט של הפנמה שהפעם אין סוף טוב לסיפור.

ומה יהיה עכשיו? סביר להניח שיקרה בדיוק מה שקרה ב-2000, אחרי ההדחה של גרמניה בשלב הבתים של אליפות אירופה שהביאה עימה שינוי מערכתי בכדורגל הגרמני. שחקנים התגלו והתפתחו ברשת אקדמיות הכדורגל שנפתחו ברחבי המדינה, הדור הבא החל להבשיל. ובגרמניה כמו בגרמניה, יסודיות היא שם המשחק, והמשימה הסתיימה בהצלחה והציגה ב-2006 לעולם נבחרת צעירה, שמחה והתקפית שסיימה שני מונדיאלים במקום השלישי ושלא עצרה עד הזכייה באליפות העולם.

18 שנים חלפו מאז והסימפטומים של משבר שנת 2000 עולים שוב אל פני השטח. אבל הבונדסליגה היא לא הפרמייר ליג, הכסף לא נשפך בה כמים, שחקנים מקומיים הם הלחם והחמאה של הכדורגל הגרמני. תיכף זה מגיע, עוד שנתיים יורו.