וייה חוגג מול פורטוגל (וידאו WMV: Jasper Juinen, GettyImages IL)
וייה חוגג את רבע הגמר המתקרב. יש שערים חוקיים במונדיאל|וידאו WMV: Jasper Juinen, GettyImages IL

ששש... אסור לדבר עכשיו, שספ לא ישמע. ובטח שלא ניקולה, הדובר שלו. דובר דובר, אבל יש שמועות שהוא גם שומע לא רע. ואז מה? הרי אלוהים יודע מה יוכל לקרות לנו. מילה אחת לא במקום, ואולי נאלץ לראות את ארגנטינה-גרמניה עם כיסויי עיניים! רק וובוזולות ודני נוימן. שיטות העינוי המפלצתיות שלהם פשוט לא יודעות גבול!

בדיוק כשחשבנו שפיפ"א לא יכולה לרדת נמוך יותר, באו הנשיא בלאטר ודוברו ניקולה מאינו והוכיחו שוב שהם קורצו מחומר שונה. טעויות שיפוט פטאליות במשחקי המונדיאל? זו לא הבעיה, טוענים בפיפ"א, ממש כמו אותו חבר כנסת שנשאל שאלה קשה מדי ושולף את תשובת הקסם "זו לא השאלה". אז מה כן הבעיה? ההילוכים החוזרים כמובן.

 איך לצאת בסדר

 

יום לאחר פארסת השיפוט בשני משחקי שמינית הגמר בין אנגליה לגרמניה (שער חוקי שלא אושר) ובין ארגנטינה למקסיקו (שער לא חוקי שאושר), כינסו בלאטר ומאינו מסיבת עיתונאים בה התייחסו לנושא. בלאטר אמנם הבטיח "לשקול שימוש בטכנולוגיה" במקרים מסוימים (רק הקיצוניים ביותר כמובן, אם תהיתם), אבל הפצצה הגיעה דווקא ממאינו. "זו הייתה טעות ברורה", הוא הודה כשנשאל על אישור השער של טבס מול מקסיקו. אלא שמאינו, מסתבר, בכלל לא התייחס לשריקה של השופט: "זו הייתה טעות להקרין את התקרית הזו בהילוך חוזר שוב ושוב".

 מה? חזור שנית? אתה בטוח? כן, הוא בטוח. כל כך בטוח, שהוא עוד טרח לציין כי אין בעיניו מניעה מלהציג הילוכים חוזרים באצטדיון באופן כללי, הבעיה היא רק עם אירועים מעוררי מחלוקת. אתם מבינים? לא חשוב מה באמת קרה על המגרש, העיקר שהקהל לא יידע מזה. ממש כמו ילד שעוצם עיניים ואומר לעצמו: אם אני לא רואה, אף אחד לא רואה אותי! כי את משטרת המחשבות של פיפ"א לא מעניינת האמת. מעניין אותה רק דבר אחד - איך לצאת בסדר.

הייתי חושב שמדובר ביציאה סתמית, מקרית, אמירה טיפשית של מי שכנראה לא שולט יותר מדי בלשונו ופלט משהו בטעות. אלא שאז הגיעו המשחק בין ספרד לפורטוגל אמש והשער של וייה, שהובקע מספק נבדל. למה ספק? פשוט מאוד, כי בפיפ"א לא נתנו לנו אפשרות לבדוק. אם עד כה במונדיאל היה נהוג לקבל הילוך חוזר איטי וברור, כזה שעוצר בדיוק בזמן המסירה, וכולל סימון גראפי ברור של קו ההגנה, הפעם זה היה רחוק מזה. במקרה או שלא במקרה, בקושי הילוך חוזר אחד ניתן לשער הזה מזווית שמאפשרת לבחון את החלטת השופט, וגם הוא היה מהיר מאוד. על הסימונים הגראפיים אין בכלל מה לדבר. אז מה, מקרי? לא מקרי?

מותק, הבמאי השתגע

 

ספ בלאטר (צילום: רויטרס)
בלאטר. לא יכול להסתיר|צילום: רויטרס

 זו לא הפעם הראשונה בה פיפ"א מגבילה את השימוש בהילוכים חוזרים בתוך האצטדיונים. זה קרה גם במונדיאלים קודמים. אני חושב שזה טמטום מוחלט, שחייבים לעשות שימוש במצלמות הטלוויזיה ובטח שלא למנוע מהקהל שטרח ושילם את מיטב כספו כדי להגיע למגרש לחזות במה שכל אחד אחר בבית יכול לראות. אבל גם אם נלך עם פיפ"א ונניח לרגע שהילוכים חוזרים בתוך האצטדיונים הם אכן בעיה לצוות השיפוט, בתנאים הנוכחיים, עדיין - איך קורה שגם צופי הטלוויזיה לא זוכים להילוך חוזר ראוי לשער שקבע את תוצאת המשחק? מותק, הבמאי השתגע?

אני מאוד רוצה לחשוב שאכן מדובר במקרה בודד, חד פעמי. כל עוד זה קרה רק פעם אחת, אני מוכן עדיין – איכשהו - לתת לחבר'ה בפיפ"א את הקרדיט, מחמת הספק. אבל אם זה יקרה שוב במשחקים הבאים, הרי אז יתברר לנו שפיפ"א באמת הגיעה לשפל חסר תקדים, כזה שמאפיין רק משטרים חשוכים. כי לנסות להסתיר את טעויות השופטים מעיני כל העולם זה ממש לא "לצאת בסדר". זה ההיפך הגמור.

אגב, בסופו של דבר, השער של וייה היה חוקי לחלוטין (מזל שבאינטרנט אפשר לעצור את ההילוך החוזר כמה שרוצים). שער חוקי שאושר? במונדיאל הזה? מפתיע, אבל גם זה קורה לפעמים.