"ברזיל החדשה", היו מי שכינו את גרמניה שהביסה זה לא מכבר 0:4 את אוסטרליה. בנבחרת של דונגה שמעו ושתקו, והמשיכו להתכונן במרץ.
יש מי שגם קבעו מראש שהסלסאו עומדים לשחק הגנתי במונדיאל הזה ולא מתכוונים לבחול בכיסוחים, בונקרים ומשחק לרוחב, הכל כדי להביא הביתה גביע שישי לנשיא לולה.
אבל הערב (שלישי) ב-21:30, יעלו הצהובים לראשונה על המשטח באליס פארק, יוהנסבורג, דרום אפריקה ויידעו שקשה היה למצוא עבורם נבחרת טובה יותר מצפון קוריאה על מנת לזכות שוב באהדה המוחלטת של הקהל העולמי.
אם היה ספק לגבי היות המדינה הדרום אמריקנית חולת כדורגל אמיתית, בימים האחרונים השיגו איגודי העובדים בברזיל הסכמה על כך שיתאפשר לכל עובד במדינה לצפות במשחקי הנבחרת.
על הנייר אמנם מדובר במשחק קל שבקלים עבור קאקה, רוביניו והקולגות, אבל מה שמלחיץ הוא העובדה שהמידע בנוגע ליכולתם של הצפון-קוריאנים לוט בערפל וקשה במיוחד להתמודד מול נבחרת שמפורסמת בעיקר בכך שלא כדאי לה לחזור מוקדם מדי הביתה למשטר הטוטליטרי הנוקשה.
אם כל זה לא מספיק, גם ההיסטוריה עומדת נגד צפון קוריאה, שתנסה להנחיל לברזיל הפסד במשחק הפתיחה שלה במונדיאל, דבר שקרה לצהובים רק פעמיים (ב-1930 וב-1934) מתוך 18 ההופעות שלהם במונדיאלים.
עוד נתון מעניין הוא היותו של הסגל הברזילאי המבוגר ביותר במונדיאל (ממוצע גילאים של כ-29), בעוד זה של צפון-קוריאה הוא הצעיר ביותר (25).
במולדת ה"ז'וגה בוניטו" ישנו לחץ ללכת עד הסוף הפעם ולהחזיר את הגביע שחמק ב-2006. "הציפיות תמיד גבוהות יותר בכל המדובר בברזיל", אמר ג'ילברטו סילבה והוסיף: "יהיו קשיים במשחק הראשון בגלל הלחץ לרשום ניצחון במשחק הבכורה".
מאמן הצפון קוריאנים יונג האן-קים נשמע מוכוון מטרה: "לא רק ברזיל רוצים את שלוש הנקודות. הן יקרות גם לנו. המטרה שלנו מחר היא לנצח ולמצות את כל הפוטנציאל שלנו. אני מאמין שננצח ובכל מקרה נוציא אותם מדעתם".
בצד האסייאתי נשמעו גם כן אמירות מפוכחות ואחראיות כשאן יונג-האק, הקשר הצפון-קוריאני, דיבר על סיכויי נבחרתו: "אי אפשר לומר שיש לנו הרבה סיכוי לנצח אבל גם אי אפשר לומר שאין לנו סיכוי בכלל. יהיה קשה מול שחקנים כמו קאקה, אבל זהו סוג של חלום לשחק מולם".
