לואיס סוארס נכנס אמש לספרי ההיסטוריה כ"יד האלוהים 2". במשך שנים, נע ויכוח האם השער של דייגו מראדונה הוא גאונות או גניבה. לעד הוא ייזכר כשער גאוני שהכניס אותו לספרי ההיסטוריה, למרות שבפועל זה היה שוד לאור הזרקורים. כעת יש עוד מישהו שהצטרף אליו. נגיעת היד של סוארס היא סמל לרצון האנושי לנצח, דבר שהוא גדול מכל משחק כדורגל שהוא.
על פניו, היד של סוארס היתה גאונית. החלטה של שנייה שנתנה לאורוגוואי עוד הזדמנות להציל את עצמה בגביע העולמי. החלוץ ידע שבכל מקרה הוא לא ישחק במשחק הבא, עצר את גאנה בצורה לא חוקית, נענש והלך להתפלל. יש הרואים במעשה שלו כמעשה הכי לא ספורטיבי שיש, אבל בגביע העולמי, את מי מעניין ספורטיביות? הוא ניצח את רבע הגמר עבור אורוגוואי.
המראה של סוארס מייבב בבכי אחרי ההרחקה היתה פורקן של שחקן שרוצה להראות לעולם כמה הוא רוצה לנצח. הקרבה עצמית למען הסמל והדגל. השמחה שלו אחרי החמצת הפנדל הטראגית של אסמואה ג'יאן תיזכר לעד כניצחון רוח הרצון לנצח, למרות שיש טעם לפגם. אבל מעל לטעם שנפגם, תישמר התמונה של הווינר הגדול עד כמה של המשחקים.
ההשוואה הראשונה שקופצת לראש היא תיירי הנרי. החלוץ הצרפתי הפך להיות מושמץ בקרב אוהדי נבחרת אירלנד ובכלל בעולם בגלל היד המכוונת שלו במשחק הפלייאוף על העלייה למונדיאל. האם מדובר בעבירה דומה? על פניו כן, אבל בפועל ממש לא. סוארס ידע מה שהוא עושה והורחק כמובן בצדק מוחלט. הוא לא התבייש והודה בנגיעת היד ולא הפך כ"גנב" כפי שעשה הנרי, שלעד יזכור את אותו שער שהשאיר לו נקודה שחורה על הקריירה.
גם דייגו מראדונה הגדול הזכיר את מקרה הנרי. הארגנטיני רימה ביודעין את השופט במשחק רבע הגמר במקסיקו 1986 ורץ לחגוג, למרות שבתוך תוכו הוא ידע שהוא נגע ביד. לא בטוח שהכינוי "יד האלוהים" היה מגיע לדייגו היום עם איכות השידורים החוזרים במהלך משחקי המונדיאל.
סוארס עצמו חשב באינסטינקטיביות של שוער ועשה מעשה אמיץ ומרשים, כשגם אלו שחולקים על הדעה הזאת יעריכו את הרצון שלו להביא את הנבחרת שלו לחצי גמר המונדיאל, כשהוא יודע בתוך תוכו שהוא לא יהיה שם. הקורבן ייאלץ לקוות שאורוגוואי תעשה את הבלתי ייאמן נגד הולנד.
אורוגוואי לא הבריקה, אבל היא בחצי הגמר בצדק. נבחרת שהוכיחה שהיא הרבה יותר מכסאח דרום אמריקאי והראתה כדורגל טוב במהלך המונדיאל, כשיותר מהכל נמצא דייגו פורלאן, שחקן המונדיאל עד כה. בלי סוארס, אבל עם סבסטיאן אבראו, אורוגוואי תנסה להדהים ולעלות לגמר. אם כל הנבחרת תרצה כמו סוארס, החלום עוד אפשרי.
