לאחר שהפיינליסטית הודחה מהמונדיאל, כל העיניים יהיו נשואות הערב (17:00) אל עבר אלופת העולם איטליה, שתתמודד באליס פארק מול סלובקיה וצריכה ניצחון כדי לעלות.
איטליה מאכזבת מאוד עד כה, אך קשה לומר שאוהדי הכדורגל ציפו מה'סקוודרה אזורה' לתת הצגות של כדורגל אטרקטיבי. ה'כחולים' ידועים בעיקר בלחימה ובכדורגל הגנתי, כאשר הוכחה לכך ניתן למצוא בזהות השחקן המצטיין שלהם במונדיאל הקודם, הבלם פאביו קנבארו. בעונה הבאה יעבור קנבארו לשחק בליגה החלשה של דובאי, מה שמסמל כי הזמנים משתנים.
הבלם שיהיה בן 37 בספטמבר הוא האשם העיקרי בשער הסנסציוני שחטפה הנבחרת מניו זילנד. היכולת של הווטרן האיטלקי משפיעה כמובן גם על דעת הקהל והאוהדים, שהתייחסו אליו בהערצה עד לכדי סגידה כמעט וכעת מפנים לו כעת עורף. סקר שפורסם במולדת הפסטה מלמד כי 68 אחוז מהאיטלקים רוצים את קנבארו מחוץ להרכב במשחק במכריע מול סלובקיה.
הסקר נערך בקרב 23 אלף אוהדים בעיתון הספורט הפופולארי ביותר במדינה. קנבארו לא התחמק והתייחס אמש להפכפכות של עולם הכדורגל: "הביקורת השבוע היתה קטלנית. כששיחקתי היטב אמרו שהניסיון והגיל מקנים לי יתרון. כשיש לי משחק רע אומרים שאני גמור. זאת לא הבעיה שלי".
קנבארו הוסיף כי היו לו זמנים גרועים יותר עם נבחרת איטליה, גם מונדיאלים. הבלם התכוון לאליפות שנערכה ביפן ודרום קוריאה ב-2002, אז האזורי הפסידו במשחק השני בשלב הבתים, מול קרואטיה 2:1 ועלו רק בגלל ניצחון מפתיע של אקוואדור 0:1 על קרואטיה במחזור הראשון של השלב המוקדם.
אז סיימה איטליה בתיקו 1:1 עם מכסיקו ועלתה בזכות הפסד יריבתה. תסריט כזה לא אפשרי גם היום, כאשר במקרה של תיקו איטלקי והפסד של ניו זילנד לפראגוואי במשחק המקביל תעפיל אלופת העולם לשלב שמינית הגמר.
בשמינית הגמר ב-2002 כבר לא זכתה איטליה לעזרה מאקוודור, כאשר השופט ממדינה זו, ביירון מורנו, סייע למארחת דרום קוריאה לנצח 1:2, כשביירון הרחיק את טוטי כבר בדקה ה-13.
"ביקורת? זה חלק מהג'וב"
שחקן הגנה ותיק אחר, שהיה מהאחראים לזכיה בגביע העולם ב-2006 בגרמניה, ג'יאנלוקה זמברוטה, אמר אתמול, לקראת ההכרעה בבית ו', בעניין קנבארו: "מבקרים אותו שלא בצדק. אני רואה אותו מתאמן כל יום. אני מקווה להיות בכושר שלו כשאהיה בן 37", אמר זמברוטה, שבפברואר מלאו לו 33.
"אנשים גם אמרו עלי שאני גמור. אנחנו צריכים להסתכל קדימה, יש לנו סיכוי טוב להעפיל לסיבוב הבא", הוסיף זמברוטה ללא שמץ ציניות, בלי להזכיר את הבית הנוח עד מאוד לו זכתה איטליה, עם פראגוואי, סלובקיה וניו זילנד, שתי האחרונות נמושות של ממש ביחס לנבחרות המשתתפות במונדיאל.
"אמרו שגמרתי את הסוס בנבחרת בגלל שאני בן 33, אבל אני לא חושב שיש סימן לכך שעלי לפרוש. שלושה חודשים התכוננתי למונדיאל. בעולם הכדורגל יום אחד מעלים אותך לרקיע השביעי ושבוע אחר כך זורקים אותך לזבל. אנחנו זקוקים לעקביות ולראש צלול. אנשים מרבים לבקר את סגל הנבחרת, אבל אנחנו רגילים לכך. זה חלק מהג'וב ואנחנו לא מקנים לזה חשיבות".
זמברוטה הוסיף כי למרות ארבע זכיותיה, "איטליה מעולם לא החלה מונדיאל כפייבוריטית, אנחנו רגילים לאווירה לא אוהדת. יכולנו לעשות יותר בשני המשחקים עד כה אבל יש לנו עדיין סיכוי מצויין". זמברוטה הודה כי יש לחץ בנבחרת והגדיר את המשחק היום כ"חשוב באופן קיצוני".
הילדה הרעה של המונדיאל
בעיני רבים איטליה החליפה את גרמניה כ'דארת' ויידר' של הכדורגל העולמי. בעוד שבגרמניה משולבים זרים שמעניקים לנבחרת ציביון שונה וססגוני, איטליה מקיאה את המהגרים מקרבה, כמו בדוגמה של החלוץ הכישרוני מריו באלוטלי.
ולא רק באלוטלי נשאר בבית. גם כישרונות ותיקים כאלסנדרו דל פיירו ופרנצ'סקו טוטי, שיכלו להוסיף את הברק הנחוץ ל'אזורי', נשארו בבית. שחקן נוסף בעל יכולת טכנית אדירה, אנטוניו קסאנו, הושאר בחוץ.
ולא רק הפנטזיסטים של איטליה מחוץ לסגל, אלא גם שחקנים ותיקים שמסמלים את הרוח האיטלקית, כאלה שמשאירים הרבה זיעה על המגרש וסימנים כחולים על האיברים של יריביהם כמו לוקה טוני. אל מול האנמיות של החלוצים האיטלקים, אפשר אפילו להיזכר בגעגוע ביכולת הכיבוש הנהדרת והווינריות של פיליפו אינזאגי, שבאוגוסט יהיה בן 36. בינתיים, די נטאלה, מי שהיה אמור לספק את הניצוץ הטכני לנבחרת, מאכזב וחסרונו של אנדרה פירלו, מסיבות בריאותיות, מתגלה כקריטי.
לפני שהחל המונדיאל לא רבים העזו לבקר את המאמן מרצ'לו ליפי, שהביא לארץ המגף את הגביע לפני ארבע שנים, אך אחרי ההופעה המביכה מול ניו זילנד קשה למצוא צדיק בתקשורת האיטלקי שאינו תוקף את המאמן.
גם אם איטליה תעלה בסופו של דבר, אין ספק כי לחולשה היחסית של קבוצות הליגה האיטלקית השפעה מכרעת על היכולת של הנבחרת. יובנטוס, שניפקה יכולת חלשה העונה, שלחה לסגל הנבחרת שבעה נציגים. הקבוצה הטובה באיטליה, האלופה והזוכה הטרייה בליגת האלופות, אינטר, המלאה בשחקנים זרים, לא סיפקה לנבחרת ולו כדורגלן אחד.
לפני ארבע שנים חשיפת פרשת השחיתות עוררה באיטלקים מוטיבציה להילחם על כבוד הכדורגל המקומי וסחפה אותם לזכייה בגביע העולם. היום כבודו של הכדורגל האיטלקי נמצא בשפל. הרי ז'וז'ה מוריניו בכבודו ובעצמו הוכיח זאת, כשקבע במעשיו כי קבוצה איטלקית יכולה להצליח בזירה הבינלאומית רק אם לא תשתף כדורגלנים מקומיים.
ליפי, עם משאבים מוגבלים מאשר אלה שהיו למוריניו, יאלץ להוכיח היום וכנראה גם בשבוע הבא, כי הוא אינו מאמן טוב פחות מהפורטוגלי.
