תומאס המילטון בראון אוכל יותר מדי, איגרוף, ברלין 1936
המתאגרף במשקל קל הפסיד כבר בקרב הפתיחה שלו במשחקים, ויצא למסע זלילת ניחומים. רק אחרי כמה ימים גילה המילטון בראון שהקרב נפסל והניצחון בעצם שלו, אבל אז הוא נכשל בשקילה, כלומר היה שמן מדי לקבוצת המשקל שלו. אפשר רק לדמיין כמה הוא היה צריך לאכול אחרי זה.
אריק מוסמבאני טובע במשחה 100 מטר, סידני 2000
לא רק אחת הפדיחות הגדולות בימי האולימפיאדה, אלא גם אחד הרגעים הגדולים בתולדותיה. מוסמבאני, נציג גינאה המשוונית, לא התחרה מעולם בבריכה אולימפית לפני המשחקים בסידני, ולמשחה הזה קפץ לבד כי השניים האחרים פסלו. אחרי 50 מטר כבר היה ברור לכולם שמדובר באדם שלא ממש יודע לשחות, ואפשר היה לראות את זה על פניו המבוהלות של מוסמבאני. משם הוא קיבל עידוד נלהב מהקהל והצליח להגיע לנקודת הסיום בזמן של 1:52.72 דקות. רק כדי לקבל פרופורציות, זה אומר שהוא לא היה מגיע למדליה גם במשחה 200 מטר.
ווים אסיאס ישן בזמן התחרות, ריצת 800 מטר, רומא 1960
הוא היה אמור להיות האתלט הסורינאמי הראשון שמתחרה באולימפיאדה, אבל מי שקבע את זמני המרוץ לא טרח כנראה עדכן אותו. ואסיאס הלך לישון בבוקר התחרות, וכשהגיע בצהריים לאצטדיון האולימפיקו גילה שכבר התחילו – וסיימו - בלעדיו. סורינאם התאוששה מזה רק שמונה שנים מאוחר יותר, כששלחה סוף סוף ספורטאי שהתחרה, ואפילו הביא מדליית זהב מהבריכה.
הסטודנט נורברט סודהאוס עובד על כולם, מרתון, מינכן 1972
פרנק שורטר האמריקאי הוביל במרתון, אבל הראשון שנכנס לאצטדיון וקיבל את תשואות הקהל היה סודהאוס, ששדר הבי.בי.סי התלהב מהנינוחות והטריות שלו - לפני שגילה שמדובר בסתם מתחזה שפרץ לתחרות כמה מאות מטרים לסיומה. (הדרמה מתחילה ב-17:45)
הקופץ היהודי נדפק ודופק, קפיצה לרוחק, פריז 1900
היהודי מאיר פרינשטיין ייצג בפריז את ארה"ב. היריב העיקרי שלו היה בן ארצו הנוצרי אל קרנזלין, אלא שגמר הקפיצה לרוחק נקבע באורח שערורייתי מבחינתם ליום ראשון – שני האתלטים ייצגו מכללות נוצריות שאסרו על נציגיהן להתחרות ביום המנוחה הנוצרי. פרינשטיין הודיע שיכבד את האיסור ואכן נעדר מהגמר, אבל מעשה שטן: דווקא קרנזלין החליט על דעת עצמו לבוא ולהתחרות. כשגילה שקרנזלין החליט בכל זאת לקפוץ, פרינשטיין סגר את החשבון עם הפרצוף של יריבו הנוצרי במה שהייתה ככל הנראה הקטטה הראשונה בתולדות המשחקים.
שיזו קנאקורי לוקח את הזמן, מרתון, שטוקהולם 1912
קנאקורי היה מלך המרתון ביפן, אבל הדרך הארוכה שעשה לשטוקהולם – 18 ימים, תחילה באונייה ואחר כך ברכבת הטרנס-סיבירית – נתנה בו את אותותיה. היה קשה לו גם עם האוכל השבדי.
הקובני מוציא את זה על השופט, טקוואנדו, בייג'ינג 2008
אנחל מאטוס הקובני, זוכה מדליית הזהב ב-2000, לקח לעצמו הפסקה בעקבות פציעה במהלך הקרב על הארד. השופט היה משוכנע שההפסקה ארכה יותר מדי זמן והחליט לפסול את מאטוס, שהגיב בבעיטה לפרצופו. מאטוס הושעה לכל החיים.
המצרים מזייפים, לונדון 2012
כך צייצה השחיינית המצרית יומה חאלף מלונדון: "לתיקים שנתנו לנו באיגוד יש לוגו ענק של נייקי מקדימה ועל הרוכסנים כתוב אדידס". כן, מישהו במחלקת הלוגיסטיקה של האיגוד המצרי חסך כמה שקלים וקנה את הציוד בשוק חאן אל חלילי בקהיר. בנייקי מיהרו לקפוץ והעניקו לספורטאים המצרים ציוד חדש, הפעם מקורי.