חמש המדליסטיות, שני בקאנוב, רומי פריצקי, אופיר שחם, הדר פרידמן ודיאנה סברטסוב הודיעו היום על סוף דרכן בנבחרת. הצוות המקצועי עובד במרץ על חיבור חמש המתעמלות הבאות של הנבחרת שתיבחר להתחרות בקמפיין האולימפי ללוס אנג׳לס 2028, תחת הציפיות הגבוהות שקיימות בעקבות ההצלחות וההישגים.
יו"ר האיגוד אבי שגיא: "בכוונתינו להמשיך עד 2032 עם מאמני ההתעמלות הראשיים - איילת זוסמן וסרגיי ויסבורג בהתעמלות המכשירים".
מאמנת הנבחרת איילת זוסמן: "זהו יום מרגש ומלא בתחושות מעורבות. היום אנחנו סוגרים פרק מרגש והיסטורי, שהיה לי כבוד להוביל אותו יחד עם צוות המאמנים. כמאמנת ראשית ראיתי לכבוד לדבר על הדרך הארוכה שעברה הנבחרת. כל רגע בדרך להצלחות, והיו הרבה כאלה, היה תוצאה של אינספור שעות עבודה ואינספור קשיים ומכשולים. אני רוצה להודות בראש ובראשונה לכן, המתעמלות, כל אחת הביאה איכויות רבות שהובילו אותנו.
תודה ענקית לצוות המסור שלי, כל הזמן עמדנו יחד. אחנו חלמנו שנביא מדליה אולימפית קבוצתית, ומרגע שהפכנו את הדיבורים למעשים, בעבודה קשה הצלחנו. זה קרה כי הכל עבד, בנות מוכשרות עם אש בעניים, צוות חזק ומקצועי, איגוד חזק ושותפים שתמכו בנו בכל הדרך. הוועד האולימפי, היחידה לספורט הישיגי וכל הספונסרים. אני רוצה להודות גם למרכזי הספורט והאגודות, התמיכה שלכן נתנה המון.
מדלית הכסף הקבוצתית מצטרפת לזהב של לינוי אשרם מטוקיו וסמסמלת את ההצלחה שלנו, שנשענת על הרבה ערכים ועבודת צוות. אני מסכמת את הפרק הזה בגאווה גדולה על מה שעשינו יחד.
רומי פריצקי, קפטנית הנבחרת: "איזו תקופה מדהימה זו הייתה. פרק בחיים כ"כ משמעותי לכולנו, קיבלתי הרבה כלים ששימשו אותי בכדי להפוך למה שאני היום. תודה גדולה לכל הצוות והשותפים, בלעדיהם אני לא חושבת שהיינו מגיעות לאותה תוצאה. ההחלטה הזו הייתה קשה עבורי, כי אני אוהבת את זה וזה היה כל החיים שלי עד עכשיו".
אופיר שחם: "אני רוצה להודות לכל הצוות על השלוש שנים האחרונות. כל יום שהייתי כאן, על העבודה שיכולתי ללמוד מהמאמנות הטבות בעולם. בזכותן למדתי על הרבה דברים מעבר לספורט, על עצמי ועלה הרבה דברים נוספים. ההחלטה הזו הייתה לי מאוד קשה אישית, בהתחלה החלטתי שאני ממשיכה בהתעמלות ואחרי שחזרתי מחופשה לאחר המשחקים, בשלב מסוים הבנתי שאני השגתי את כל מה שחלמתי עליו ומעבר. הגיע הזמן לעבור לצד השני ולעזור למאמנות לבנות את הנבחרת הבאה. בתור מתמעלמת הגשמתי כל מה שאפשר, אני כל כך אוהבת את הענף הזה ואני לא חושבת שאעזוב אותו לעולם. מודה לבנות על התקופה הזו, אנחנו חברות לחיים ואין לי מילים לסכם את כל השלוש שנים האלה".
דיאנה סברצוב: "הרבה אנשים רואים את המדליה עצמה ולא את מאחורי הקלעים, בשבילי זה לא היה רק הנבחת והספורט, אלא המשפחה שלי. בכנות אני לא תמיד האמנתי בעצמי אבל היו פה אנשים שעזרו לי והחזירו אותי לקרקע, ניסיתי לעשות הכל בכדי להצליח והן ניסו לעשות הכל בשבילי, כולן בשביל אחת ואחת בשביל כולן, תודה גדולה לצוות המקצועי. כמו אופיר, גם אני התחלתי ללמוד בוינגייט תואר ראשון בחינוך גופני ואני שמחה שמהידע שקיבלתי אני יכולה להעניק עכשיו לעוד ספורטאים. להחלטה הגעתי יחסית מהר, האולימפיאדה הייתה החלום והמטרה ואני שמחה שזה הסתיים ככה".
הדר פרידמן: "הדרך שעברנו הייתה ארוכה, מלאה בהצלחות וקשיים, דרך שאם אנחנו לא היינו עוברות אותה כמו משפחה זו לא הייתה אותה הדרך. אני רוצה להודות לכולם, צברתי הרבה חוויות והקמתי משפחה חדשה שאני אף פעם לא אשכח, כל דבר קטן שעשינו נכנס יותר עמוק ללב, ההחלטה לפרוש הגיעה בימים האחרונים, זו סערת רגשות שלא עוזבת אותך, אתה צריך לחשוב טוב איזה החלטות אתה לוקח בחיים, כמו כולן גם אני לא מתכננת לעזוב את התחום אף פעם, לאסוף את עצמי מחדש ולעזור לאחרים להגיע לאן שהגענו ואפילו גבוה יותר".
שני בקנוב: "אחרי 15 שנות התעמלות אני סוגרת פרק מאוד משמעותי בחיי, עולם שהפך לבית. ההתעמלות הייתה עבורי הרבה יותר מספורט, זו הייתה דרך חיים. אינסוף גאווה, למדתי על עבודה קשה והתמדה, על כוח רצון שאין לו גבולות ועל החשיבות של אמונה עצמית. תודה לכל מי שליווה אותי בדרך, למאמנות, לחברות, לכל מי שתמך ועודד מהצד, כל אחד הותיר בי חותם. להחליט על פרישה אחרי כל כך הרבה זמן זה לא קל, אבל מצד שני זה הפתח לפרק חדש. אני יודעת שזה הזמן הנכון עבורי, ויודעת שההתעמלות תישאר בי תמיד בכל דבר שאעשה".