"האם חשבת שאתה מסוגל לנצח את מייקל פלפס?", הקשה אחד העיתונאים על השחיין ההונגרי לאסלו צ'ה לאחר שקטף את מדליית הכסף במשחה ל-200 מטרים פרפר, השנייה שלו מתוך שלוש באולימפיאדת בייג'ין. "לא, זה אפילו לא חלף בראשי", ענה לו צ'ה בהחלטיות ובגילוי לב.
בדרך ללונדון עוצרים בשנחאי: נבו בעקבות הגדולים
ועכשיו למנה העיקרית: תחרויות השחייה מתחילות
בארה"ב מצאו מינוח לתופעה, "חוק טייסון גיי" הם קוראים לה. אם רצת 100 מטרים ב-9.71 שניות ובכל זאת סיימת שני, האם זה באמת נחשב שהפסדת? לאסלו צ'ה, שבארץ מזהים אותו כ"הוא עם השם של ההונגרי ממכבי נתניה", הוא אחד השחיינים המוכשרים באירופה אי-פעם. בגיל 25 הוא כבר חובק 18 מדליות זהב אירופאיות בבריכות ארוכות וקצרות, אך רק מדליית זהב אחת באליפות עולם וגם היא הושגה כשמייקל פלפס החליט לוותר על המשחה ל-400 מטרים מעורב-אישי ב-2005.
אחד הספורטאים ההונגרים הגדולים ביותר של הדור הזה, שבנוסף לאותה זכייה ב-2005 זכה כבר בשבע מדליות מכסף וארד באלפויות עולם וארבע באולימפיאדות והחזיק בעבר בשני שיאי עולם בבריכות קצרות, לא מצליח להסיר מעל גבו את השחיינים האמריקאים. "המנטאליות האמריקאית היא מאוד ייחודית, הם ניגשים למשחה בכזו נוחות, החשיבה החיובית שלהם היא ששמה אותם מעל השאר", הסביר צ'ה. גם כשמייקל פלפס הואיל בטובו לצמצם בכמות המשחים בהם הוא משתתף, עשו ריאן לוכטה וטיילר קלארי את ההתקדמות הנחוצה כדי להותיר את צ'ה כסגן הנצחי - הנסיך שלעולם לא יהפוך למלך.
צ'ה נולד אל תוך הבריכה, אביו היה בעצמו שחיין שייצג את הונגריה בשתי אולימפיאדות וזכה באליפות אירופה לנוער בשנות ה-60'. לאסלו למד לשחות בגיל 4.5 וכבר בתור ילד הוא החל להתאמן אצל ניקולה קיס, חבר של המשפחה ומאמן מוערך שהדריך את כריסטינה אגרצגי, שחיינית הונגרייה אגדית שזכתה בחמש מדליות זהב אולימפיות.
כשמלאו לו 11 עתידו של צ'ה כשחיין הוטל בספק כשאובחן כחולה אסטמה. הוא נשלח לטורקיה שם טופל במשך שלושה שבועות במוסד רפואי מיוחד למחלות ריאה. הממצאים גילו כי הריאות שלו קטנות באופן משמעותי משל יתר השחיינים, דבר אשר הופך את השחייה לקשה הרבה יותר. צ'ה החליט לשים את הבעיות הרפואיות בצד, לא הריאות הקטנות ולא פציעה ברגל שהשביתה אותו מאימונים בגיל 16 למשך שלושה חודשים מנעו ממנו להגשים את החלום - להפוך לשחיין-על.
שנה לאחר אותה פציעה, בגיל 17 הוא זכה במדליית הכסף באליפות אירופה לנוער, ושנה לאחר מכן הוא כבר הפך לאלוף אירופה לבוגרים ב-400 מטרים מעורב אישי, וסגן אלוף העולם.
הפריצה האדירה של השחיין הצעיר גרמה לציפיות גדולות ממנו לקראת אולימפיאדת אתונה 2004, אלא שאז קרה משהו בלתי צפוי. מספר שבועות לפני פתיחת המשחקים, החליק צ'ה במדרגות במהלך מחנה אימונים ואושפז בבית חולים עם שבר בקרסול. הוא נאלץ לעבור מספר ניתוחים, אך למרות הפציעה והמחסור הרב באימונים לקראת המשחקים, צ'ה הצליח להשיג באתונה את המדליה האולימפית הראשונה שלו, ארד ב-400 מטרים מעורב אישי.
שנה לאחר מכן הוא כבר הפך בפעם הראשונה, והיחידה מאז, לאלוף העולם באותו המשחה, את אולימפיאדת ביג'ין הוא סיים עם שלוש מדליות, כולן עשויות מכסף וכולן מקום אחד מתחת למייקל פלפס. "כולם אומרים לי שאם מייקל פלפס לא היה קיים, אז כבר היו לי שלוש מדליות זהב אולימפיות, אבל מייקל פלפס קיים", סיפר צ'ה באנחה על האכזבה שלו מחוסר יכולתו לנצח את היריב הגדול מכולם.
הוא בסך הכל בן 26, אבל הפריצה בגיל הצעיר, יחד עם השם מעורר הזכרונות לחובב הספורט הישראלי וההישגים הבלתי נגמרים, נותנים את התחושה כאילו תמיד היה שם. "אני מחשיב את עצמי כמבוגר מעט בשביל העומס הפיזי הזה, זה נהיה קשה להתמודד עם הכאב ולהכשיר את הגוף שלי בין תחרויות. אבל אני מאמין שאני עדיין מסוגל להגיע לטופ, כשאני בכושר טוב אני מרגיש שאני יכול לעוף מעל המים".
400 מטרים מעורב-אישי, המקצוע בו מתמחה גם השחיין הישראלי, גל נבו, נחשב לאחד הקשים בבריכה. מקצוע המצריך אימונים מפרכים ויכולת טכנית מעולה בכל אחד מארבעת סגנונות השחייה, מייקל פלפס למשל הודיע לאחר אולימפיאדת בייג'ין כי לא יתחרה יותר במשחה הזה לעולם.
לאסלו צ'ה, שנחשב לאחד משלושת השחיינים הטובים בעולם ב-400 מטרים מעורב אישי, שוחה ביום ממוצע בין 15-16 קילומטרים, באליפות העולם בשנחאי הוא יתחרה, בנוסף למשחה החביב עליו, גם ב-200 מטרים מעורב-אישי, 100 ו-200 מטרים פרפר. כמו בכל התחרויות הגדולות, יריביו הגדולים צפויים להיות האמריקאים, פלפס במשחי הפרפר וב-200 מטרים מעורב אישי, לוכטה ב-200 ו-400 מטרים מעורב אישי, וטיילר קלארי ב-200 מטרים פרפר ו-400 מעורב אישי. וכאחד האנשים שזכו לראות את הגב של פלפס הכי הרבה פעמים, צ'ה מסרב לשאוב אופטימיות זהירה מהירידה ביכולת של הפנומן, "לא צריך לעשות סיפור גדול מזה שפלפס הפסיד כמה פעמים לאחרונה, אנחנו לא יודעים באיזה שלב של ההכנות הוא היה. כמובן שהמטרה שלי באליפות העולם היא להיות הכי טוב, אבל צריך לזכור שהצמרת של השחיינים מאוד מאוזנת, אני אנסה להוציא את הכי טוב מעצמי ונראה למה זה יספיק".
אלא שבנוסף לצרות האמריקאיות, נוספה ללאסלו צ'ה גם סכנה מבית. באליפות הונגריה האחרונה נכנע צ'ה באופן מפתיע במשחה ל-200 מטרים פרפר לבנסה ביצ'ו, שחיין מבטיח בן 18, אלוף אולימפי לנוער שהדהים כשקבע 1:54.79 דקות, התוצאה השנייה בטיבה בעולם השנה.
כמו לספורטאים רבים אחרים, גם ללאסלו צ'ה יש אמונות טפלות, את השיער למשל הוא מגלח באופן מסורתי בערב לפני המשחה הראשון בתחרות, "כל הריטואלים האלה והאמונות הטפלות, אלו רק דברים שקשורים לשחייה, טוב נו... חוץ מחתולים שחורים".
אל אליפות העולם הקודמת ב-2009 הוא הגיע חולה, מה שהקל על לוכטה וקלארי שגברו עליו ב-400 מטרים מעורב אישי, בחצי המרחק הוא נכנע רק ללוכטה, באליפות העולם בבריכות קצרות ב-2010 הוא איכזב כשזכה רק במדליית הארד ב-400 מטרים מעורב אישי, הפעם הוא ינסה לחזור לראשונה מזה שש שנים אל ראש הפודיום באליפות עולם, לשם כך הוא יצטרך להיאבק לא רק במתחריו אלא גם בעצמו.
"אסור לך לאבד ריכוז אפילו לרגע במעמדים האלה, מהשנייה שאתה צועד אל תוך הבריכה רק המשחה יכול להיות במחשבות שלך. אני מנופף לקהל והעידוד נותן לי אנרגיות, אבל אני מווסת אותו אך ורק אל המשחה עצמו. באליפות העולם הקודמת, בזמן שצעדתי אל הבריכה, אחד הצלמים פנה אליי: 'היי! התמונות שצילמנו באימון אתמול יצאו מעולות!', איבדתי ריכוז לחלוטין, תודה לאל שזה היה רק משחה מוקדמות והצלחתי להתאושש מכך ולעלות שלב, אבל זו הייתה חוויה מאוד מביכה עבורי"
אפשר להבין מדוע דווקא התמונות עליהן דיבר אותו צלם הוציאו את צ'ה משיווי משקל, הוא בעצמו צלם חובב בשעות הפנאי, כשנשאל פעם בראיון אם היה יכול להיכנס עכשיו לחנות ולקנות חמישה דברים ללא הגבלה כספית, לצד הלמבורגיני והיאכטה הוא חלם גם על מצלמה איכותית במיוחד של Nikon. את שאר הזמן הפנוי שלו, שלא בבריכה או עם בחיפוש אחר פריים מנצח, הוא מבלה עם ארוסתו או מול מכשיר ה-X-Box החביב עליו, כשברקע לרוב תתנגן מוזיקה של לימפ ביסקיט או לינקין פארק.
האם הפעם בשנחאי יצליח סוף סוף צ'ה להסיר את השלישייה האמריקאית פלפס-את-לוכטה-את קלארי מהגב שלו? האם בנסה ביצ'ו יצליח לאיים על מקומו כשחיין ההונגרי המוביל? צ'ה למוד האכזבות ועתיר הניסיון מסרב לצאת בהצהרות ולהבטיח הבטחות ריקות מתוכן, דבר אחד ברור לו, השיא של הקריירה עבורו יגיע בשנה הבאה בלונדון, כשינסה אולי בפעם האחרונה לזכות במדליית זהב אולימפית. "זה הדבר היחיד שחשוב עבורי, כל השאר לא באמת חשוב. זה התואר היחיד שאין לי, ואני מתאמן קשה מאוד כדי להשיג אותו, נחכה ונראה אם אצליח בכך".
