רק לפני שנתיים ידעה האתלטיקה הישראלית את אחד מהישגיה הגדולים אי פעם בגילאי הנוער, כשהקופץ לגובה, דימה קרויטר, קטף את תואר אלוף העולם לקדטים. מחר (רביעי) תצא לדרך בליל אליפות העולם 2011 לגילאי קדטים. כישרון בסדר גודל של קרויטר אמנם אין לנו, אך שלושה אתלטים חדורי מוטיבציה דווקא כן.
את ישראל ייצגו בתחרות עומר אלמוג (1,500 מטרים), איתמר באסטקר (קפיצה במוט) וחברו של דימה קרויטר לקופצי הגובה של מכבי תל אביב, אבירם שוורצברד. אף אחד מהם לא מפנטז בשלב הזה על עמידה על הפודיום, אך כולם מקווים לשפר את השיאים האישיים שלהם ולהשתחל לגמר, הישג בלתי מבוטל בפני עצמו.
"אני לא חושב על ההשוואה לקרויטר", אמר שוורצברד, המחזיק בשיא אישי של 2.03 מטרים ל-ONE והתייחס לאליפות עצמה: "הרמה תהיה גבוהה, כך שהציפיות הן בעיקר לשבור שיא אישי ואם אפשר גם להעפיל לגמר. אני מניח שאצטרך לכך לפחות 2.07 מטרים. בתחרות האחרונה שלי לפני האליפות הרגשתי שאני בכושר של מעל לשני מטרים".
שוורצברד מתאמן במכבי תל אביב תחת המאמן המוערך, אנטולי שפרן, שמדריך גם את האלוף האולימפי לנוער, דימה קרויטר ואת שיאנית ישראל, דניאל פרנקל. "יהיו שם הרבה קופצים עם שיאים של מעל לשני מטרים, כך שהטיפ שהחברים לקבוצה נתנו לי הוא לא לוותר בחימום ולשים את הרף על הגובה שאני רוצה. תחרות ברמה כזו מחדירה בי מוטיבציה".
הקופץ במוט, איתמר באסטקר מתחרה פחות משנה באתלטיקה. קודם לכן, הוא בכלל ניהל רומן עם הכדור הכתום כששיחק במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. הרבה זכרונות טובים אין לו משם: "לא כיף להיות במכבי ת"א, אין שם שום דבר מהנה", הוא סיפר.
את דרכו לאתלטיקה הקלה מצא כמעט במקרה, כשנשלח לשפר את יכולותיו האתלטיות לצרכי הכדורסל. המאמן הוותיק, פאבל קוגן, הבחין בכישוריו והזמין אותו לנסות קפיצה במוט. באסטקר גילה שהוא נהנה מכך יותר מכדורסל, אך נקלע לדילמה לא פשוטה. "באתלטיקה אין כמעט תומכים ותנאים, אני לא גר בתל אביב, אלא באור יהודה וזה לא פשוט, אבל שווה את זה".
באסטקר הוא הצעיר מבין השלושה באליפות (16) ומודע לכך שלנוכח הזמן הקצר שהוא מקדיש לאתלטיקה הוא זקוק לצבירת ניסיון. "אין לי ניסיון בכלל. אני עושה תוצאות טובות, אבל רוב התחרויות שלי הן לא טובות וזה לפעמים מוריד מהמוטיבציה. באליפות אני מקווה לשבור את השיא הישראלי לקדטים (4.70), אם אשבור אותו זה עשוי להספיק לגמר".
1,500 מטרים היא ריצה שבאופן מסורתי נמצאת תחת שליטה אפריקאית, כשהרץ הזכור מכולם הוא הישאם אל גורוז' המרוקני, שיאן העולם ובעל שתי מדליות זהב אולימפיות. גם בגילאים הצעירים, האפריקאים מראים את העליונות שלהם בריצה למרחק הבינוני. גם עומר אלמוג מודע לכך. "זה באמת מתסכל, אתה רואה רצים שאתה לא יכול להתחרות מולם כי הם כמה רמות מעליך".
"אבל אני למדתי דבר אחד בספורט - התמדה מביאה לניצחון", הוא הסביר. "אם הקנייתים עושים כבר עכשיו 3:40 דקות, כמה עוד יהיה להם להשתפר? הכי חשוב זה לא לשכוח שאתה עושה את זה מתוך הנאה, כי אם תסתכל רק על הקנייתים, אתה מהר מאוד תפסיק לרוץ. צריך להמשיך להתאמן ולהתרכז בשלך".
עומר נולד אל תוך הריצה. אביו בעצמו היה רץ מרתון וכבר בגיל 9 החל לאמן את בנו. בגיל 13 כבר הביא אותו למסלול בהדר יוסף ומאז הוא לא מספיק להשתפר ולשפר את תוצאותיו. "אני מקווה לשפר את השיא שלי ואז אולי גם אעלה לגמר, אבל מבחינתי הגמר זה בונוס", סיכם אלמוג את ציפיותיו מהאליפות.
