רחמאן עלי גם סיפר שמוחמד עלי כבר ביקש ממנו מה לכתוב על המצבה. ואלה הדברים: "ניסיתי לאהוב, ניסיתי להאכיל את הרעבים, להלביש את אלה שחסר להם, ניסיתי לאהוב ולשרת את ההומאניות. הגדול מכולם".
על קריירה ואג'נדה
מוחמד עלי בן ה-71 נחשב עד היום לאחד הספורטאים הגדולים ביותר אי פעם, אלוף העולם הבלתי מעורער במשקל כבד ובעל מדליית זהב מהמשחקים האולימפיים ברומא מ-1960. מחוץ לפסים הספורטיביים, עלי ידוע כספורטאי שנלחם במשך שנים למען מעמד השחורים בארצות הברית ואף נשלח לכלא לאחר שסירב לשרת בצבא ארצות הברית בווייטנאם. "למה שאני אלבש מדים ואטוס 10,000 מייל כדי להטיל פצצות על הוייטקונג, כשיש תושבים שחורים בלואיוויל שמתייחסים אליהם כמו לכלבים?".
עלי שנולד ב-1942 בתור קסיוס קליי, שינה את שמו לאחר שהתאסלם משום שסירב לשאת שם משפחה של בעלי עבדים. ב-1984 הוא אובחן כחולה במחלת הפרקינסון, כאשר המומחים העריכו שהסיבות לכך הן אותן חבטות שספג בראשו במהלך הקריירה.
שינה את הענף
מוחמד עלי סיים קריירה מפוארת עם 56 ניצחונות ו-5 הפסדים, כאשר הקרב האחרון שלו היה הפסד בגיל 39 שנים ו-328 ימים לטרבור ברביק ב-1981 בקרב שכונה "דרמה בבהאמה". במהלך הקריירה עלי היה שותף למספר קרבות גדולים, כאלה שעיצבו את ההיסטוריה של ענף האגרוף והעניקו לו יוקרה רבה, שנפגעה במהלך שני העשורים האחרונים. ב-1971 הוא התמודד מול ג'ו פרייזר במדיסון סקוור גארדן, בקרב שכונה "קרב המאה" והפסיד לו בהחלטת שופטים אחידה.
הנקמה של עלי הגיעה ב-1976 ב"ת'רילה אין מנילה" (ריגוש במנילה, בירת הפיליפינים), כאשר זכה בתואר אלוף העולם במשקל כבד עם ניצחון בנוק-אאוט עם פרייזר. ב-30 באוקטובר 1974, עלי הביס את ג'ורג' פורמן בנוק-אאוט בקרב שנערך בקינשסה, בירת זאיר (קונגו כיום). הקרב אז זכה לכינוי - "ראמבל אין דה ג'אנגל". ניצחון זכור נוסף היה במאי 1965, כאשר הביס את סוני ליסטון בסיבוב הראשון וצעק לעברו - "קום, אף אחד לא יאמין לנו".
